כחצי שנה לאחר סיום מבצע "צוק איתן", נחשפות עדויות של חיילים וקצינים שהשתתפו בלחימה ברצועת עזה ובדרום הארץ. כ-70 חיילים בשירות הסדיר, בקבע ובמילואים בדרגות שונות מסרו עדות לארגון זכויות האדם "שוברים שתיקה" בנוגע לפעילות כוחות צה"ל במהלך המבצע. מהעדויות עולות טענות קשות, בין היתר על מדיניות הפתיחה באש וההרס בזירות הלחימה. "מניתוח העדויות עולה תמונה מדאיגה של שינוי דרסטי בנורמות הלחימה של צה"ל", נמסר מ"שוברים שתיקה", "במסגרת שינוי זה, ערכים כמו 'טוהר הנשק' ו'חיי אדם' איבדו מערכם".
"יורים ארטילריה לפני הגעת הכוחות, מיידעים את התושבים, זורקים כרוזים ומי שבורח, בורח ואז יורים", סיפר העד הבכיר בדוח שפורסם הלילה (שני), רב-סרן בחיל רגלים שלחם בצפון הרצועה. "אני מדבר על הפעלת אש די מסיבית. חיל האוויר יודע להוריד בית מתוך שכונת בתים, אבל זה לא אומר שכל הבתים מסביב לא נפגעים. הבתים האלה נפגעים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אז הם נופלים".
עוד בוואלה חדשות:
"לא ננהל מלחמה עם פינצטה בשם ערכי אדם"
"אין בנו פחד מיותר": בכרם שלום לא מתרגשים מסיכול הפיגוע
דוח האו"ם על "צוק איתן": יכול היה להיות הרבה יותר גרוע
"האם באמת ניתן לבודד בית בתוך שכונה שהיא בלוקים על בלוקים? אני לא יודע", הוסיף. "אני יודע שהתוצר בפועל הוא מרחבים שטוחים שהיו בהם בתים". לדבריו, התוצאה היא "שכונות מחוקות. הבדיחה שרצה בצבא בזמן הזה אומרת שהפלסטינים שרים רק פזמון כי לא נשארו להם בתים". על פי עדויות נוספות, במקרים מסוימים הכוחות ירו לעבר אזור שממנו נורו רקטות, למרות שלא תמיד היה זיהוי ודאי של הנקודה הספציפית שממנה בוצע הירי, וכתוצאה מכך נפגעו בתי מגורים או מוסדות ציבור.
סגן מאחת היחידות שהשתתפו בלחימה תיאר שיטה שהועברה לכוח באחד התדרוכים על ידי קצין בכיר, לדבריו, שנועדה "לעקוף" את ההגבלות שנועדו להימנע מפגיעה באזרחים. הסגן העיד: "הוא אמר לנו, 'יש טריק ידוע, עשינו אותו גם בלבנון. אתה מסמן על המפה משהו אחד כדי שזה יעבור בצינורות, ואז אתה אומר בקשר לסוללה (פלוגת תותחנים ש"ב) תירו על דנה 4, הסיטו 466 מטר. לך יש את הזכות להחליט איפה אפשר לשים ואיפה לא. אתה שליח של מלחמה טובה כי אתה יודע איך לפגוע איפה שבאמת צריך, כי כללי הבטיחות הם סתם בשביל אנשים מנותקים במטה שלא יודעים".
מחלק מהעדויות עולה כי נוהל "הקש בגג" לא נתן זמן מספיק ליציאת האזרחים מהבתים לפני הפצצת חיל האוויר. אחד העדים, שדרגתו ומקום שירותו אסורים בפרסום, סיפר: "היה בית של שש קומות בחרבת אחזעה. אני זוכר שהיה שם מידע מודיעיני חם על מפגש של פעילים. ראש החוליה בוודאות היה שם והחליטו שנותנים 'הקש בגג' ומיד אחר כך מורידים פצצה, בין 26 שניות לדקה".
לדבריו, הכוחות מנסים לברר אם יש אזרחים, "אבל לא תמיד מצליחים, ולמרות זאת מפציצים". עדים נוספים טענו כי הזמן "אולי מספיק כדי שהפעילים יברחו, אבל לא אחרים ובוודאי שלא מבוגרים".
"כדי להיות חשוד, צריך פשוט להיות שם"
אחת הטענות שחזרו על עצמן בעדויות עוסקת במדיניות הפתיחה באש, שלדברי חלק מהעדים הייתה מקלה מאוד. על פי העדויות, המטרה הייתה ליצור רושם שכל תקיפה תיענה בצורה מסיבית ובלתי-פרופורציונלית, לצד הדאגה למינימום נפגעים בקרב הכוחות הישראליים, גם במחיר פגיעה בחפים מפשע.
סמל ראשון מיחידת חרמ"ש, שלחם באזור דיר אל-בלח, סיפר: "הוראות הפתיחה באש די זהות. 'כל מה שבפנים הוא איום, האזור צריך להיות סטרילי מבני אדם. אם אנחנו לא רואים מישהו שמנפנף דגל לבן, צועק 'נכנע' או משהו, אז הוא איום ויש אישור לפתוח באש". לדבריו, כדי להיחשב כחשוד, "נראה לי שהוא פשוט צריך להיות שם. נמצאים באזור מלחמה, האמירה הייתה 'אין שם בן אדם שהוא בלתי-מעורב'. כל דבר שהוא לא סטרילי הוא חשוד. יורים עליו".
עדים רבים סיפרו כי מדי יום הם היו מקבלים תצלום אווירי חדש של אזור הלחימה, ובכל יום התמונה הייתה שונה לחלוטין בגלל ההרס המסיבי כתוצאה מההפגזות האוויריות, וחלק מהשכונות היו הרוסות לחלוטין. עוד עולה מהעדויות כי בתים שלא סומנו מראש כחשודים, אבל בשטח נתפסו כמאיימים בגלל ששלטו על בתים שחיילי צה"ל היו בתוכם, הופצצו.
רב-סמל מחיל השריון שלחם באזור העיר עזה העיד על ההתייחסות אל מי שנראה כתצפיתן. "ההתייחסות היא כמו מחבלים, כמו בן אדם שיורה עליך", הבהיר. "ראו שם אנשים עם משקפת או אנשים שעומדים על גג ומסתכלים על הכיוון שלך, הם מחבלים לכל דבר ויורים עליהם בדרך כלל. אם לדעתו של המט"ק (מפקד טנק ש"ב) זה חשוד, יורים בו. לא מבקשים אישור, לא מבקשים הסברים". לדבריו, "אנשים שמסתכלים עליך מחלון של בית שנמצא בגזרה שלך, הם, במילים יפות, לא יסתכלו יותר".
"הבית שנכנסנו אליו לא חטף פגז של טנק. זה היה בטעות"
סמל ראשון מאחת מיחידות חיל הרגלים שפעלו באזור צפון הרצועה תיאר את נוהל הכניסה לבתים. "בבית הראשון שהגענו אליו היו 40-30 חבר'ה (פלסטינים ש"ב) בתוך הבית", סיפר. "פתחו פתח בקיר החיצוני שלו עם מסגרת פריצה זה מתקן כזה, יש בתוך זה חומר נפץ ואז נכנסו אליו. לא ידענו שהם בפנים באותו רגע. ראינו אותם בורחים כשהתחלנו להיכנס. היה לנו ברור שהאזרחים מבינים שאנחנו מגיעים".
הוא הוסיף: "בשלב הזה הייתה הפעלה מסיבית של כוחות עזר, של כוחות הסיוע השונים. הבית הזה ספציפית, כשנכנסנו אליו הוא לא חטף פגז של טנק. עד כמה שהבנתי זה בטעות, הוא כן היה אמור לחטוף. למזלם הוא לא חטף. אבל בגדול, כל בית שהיית אמור להיכנס אליו, הייתה אמורה להיות מופעלת עליו אש מוקדמת".
חייל שריון סיפר כי בתדריכים לפני הכניסה היה מובן מה מצופה מהם. לדבריו, "אנחנו לא לוקחים סיכון, אנחנו לא חוסכים בתחמושת, אנחנו מפרקים, משתמשים בכמה שיותר. הוא אמר שאנחנו מיועדים להיכנס לאזור שכבר בגדול כמעט כל הבניינים בו הרוסים, שלא אמור להיות שם שום דבר. הוא אמר שאם אנחנו מגיעים לבניין שעוד לא נכנסו אליו, הוא מורה לטווח טנקים, מוריד שני פגזים על הבית. רק אז נכנסים אליו".
לאחר החטיפה ברפיח "ירינו לכל מקום, לא בחלנו באמצעים"
חלק מהעדים סיפרו כי לאחר מקרים שבהם נפגעו כוחות צה"ל, הרסן שוחרר. "בלילה של הכניסה זה היה כמו יום כיפור בקשר, היה ירי ומג"ד אחד עולה, 'יש לי שני פרחים (פצועים ש"ב)', ושנייה אחרי זה עולה, 'לא, זה שני הרדופים (הרוגים ש"ב)', כולם היו באטרף", סיפר סגן מיחידת חי"ר שלחם באזור העיר עזה.
לדבריו, "שמעתי בקשר של הסיוע אש שעכשיו אנחנו יורים על כל האזור שהוא מעבר לגבולות הגזרה שלנו, ממש לתוך הרחובות, רחובות מאוד ראשיים. לאורך הרחובות האלה, לאורך הבניינים הגבוהים, ירי תומ"תים )תותחים ש"ב), ירי מרגמות, מסוקי קרב, הכול מופעל".
סגן מיחידת חי"ר נוספת, שלחם באזור רפיח, סיפר על אירוע החטיפה של סמל-ראשון אורון שאול: "אני מבין שהייתה היתקלות לפלס"ר, שיש כנראה שני הרוגים ואחד חטוף, ואז מתחיל בלגן שלם. ברגע שמוכרז 'נוהל חניבעל' בקשר, יש לזה השלכות". לדבריו, "יורים לכל מקום חשוד שציר מתחבר אליו, לא בוחלים בשום אמצעים". על פי "שוברים שתיקה", באותו היום כתוצאה מתקיפות צה"ל ברפיח נהרגו בין 41 ל-150 פלסטינים, בהם אזרחים רבים.
"התחושה היא מאוד קשה, נגמ"ש נפגע, שני מפקדים בכירים נפצעים, אתה רוצה להכניס להם, אתה רוצה לפגוע, אתה רוצה שיכאב להם, אז אישור המטרות בא הרבה יותר בקלות", סיפר חייל שלחם באזור העיר עזה. "אני מרגיש שאנחנו יכולים לבקש שיפציצו, ומה שלא היה מאושר לנו לפני יומיים יאושר עכשיו".
לדבריו, "להפיל בניין רב-קומות זה לא דבר שבשגרה, זה דבר שבגדול לא מאושר, אבל תוך כדי הכניסה הקרקעית, בלי קשר לעניין מבצעי, מספיק להגיד 'זה נראה לי קצת מאיים', או 'אני ישבתי עם המפקד הבכיר והחלטנו שהבניין הזה ככה'. ב-3:00, 3:30 בלילה יש יותר אישור של מטרות, יש יותר פעילות, אתה יכול להוסיף עוד מטרות כי אתה עכשיו בהתקפה גדולה. כשאתה נכנס עם חטיבת טנקים, מי סופר מרגמה? אז עכשיו אתה נכנס עם כל הכוח של ה-F-16 וה-F-15, שם פצצות של טון, ואתה מפציץ את בית החולים וכל זה, אז אתה יכול גם לתת מרגמות הצידה, על הדרך".
"על החברה הישראלית לדעת לאילו משימות נשלחים בניה"
ב"שוברים שתיקה" מציינים כי "הקצינים והחיילים שהשתתפו במבצע קיבלו מידע מוטעה לפיו הפעילות הקרקעית של צה"ל מתקיימת באזורים ריקים מאזרחים, בעוד שבפועל נכנסו הכוחות לשטח בו נותרו אזרחים חפים מפשע ואף משפחות שלמות. במהלך הלחימה נורו אלפי פגזי ארטילריה, שאינם מדויקים, אל עבר שכונות מגורים. במהלך המבצע התרחש הרס נרחב של תשתיות ומבנים, במקרים רבים ללא הצדקה מבצעית ברורה וגם לאחר שהסתיים טיהור האזור ויציאת הכוחות ממנו. בתי מגורים רבים הופצצו, מן הקרקע ומן האוויר, לשם 'הפגנת נוכחות במרחב' וכאקט ענישה".
מנכ"לית הארגון, יולי נובק, הוסיפה כי "מעדויות הקצינים והחיילים עולה תמונה קשה של מדיניות ירי חסרת הבחנה שהובילה לפגיעה באזרחים חפים מפשע. העדויות מלמדות כי מדובר בכשל ערכי נרחב במדיניות הפעלת צה"ל, המגיע מראש הפירמידה הפיקודית ואין מדובר במקרים חריגים. כקצינים וכחיילים, אנו יודעים שבסיומן של חקירות מצ"ח החייל הפשוט הוא שישלם את מחיר המדיניות. על החברה הישראלית לדעת לאילו משימות נשלחים בניה ומהן הנורמות לפיהן פועל צה"ל בשמה. אנו קוראים להקמת ועדת חקירה חיצונית לצבא, שתחקור את מדיניות הפעלת האש במבצע 'צוק איתן' ואת הנורמות והערכים שעמדו בבסיסה".
דובר צה"ל: "לכל חייל ומפקד ניתנה ההזדמנות להציג את טענותיו"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאחר מבצע 'צוק איתן' בוצעו תחקירים מעמיקים, נוקבים ומקיפים לאורך זמן רב, בהם ניתנו לכל חייל ומפקד הבמה וההזדמנות להציג את טענותיו ואת עיקרי מסקנותיו. אירועים חריגים הועברו לטיפול הפרקליטות הצבאית".
לטענת דובר צה"ל, "ארגון 'שוברים שתיקה' התבקש בעבר וגם כיום להעביר לצה"ל עדויות וטענות הנאספות על ידו בנוגע לפעילות צה"ל, בטרם יפרסם אותן לציבור על מנת שתיבדקנה ותטופלנה. בפועל, הארגון בוחר שוב שלא להעביר כל חומר שנאסף על ידו. מובן כי התנהלות זו של הארגון אינה מאפשרת לצה"ל בכלל, ולגורמי האכיפה בצה"ל בפרט, לבדוק את האירועים המועלים בעדויות באופן מידי ושוטף".
לפניות לכתב: sben72@walla.co.il