כמאה נפאלים וישראלים שנפגעו ברעידת האדמה במדינה נקלטו אתמול (רביעי) בבית חולים השדה הישראלי שהוקם בקטמנדו. מסוקים נחתו בזה אחר זה בבית החולים והביאו פצועים, שנפגעו ברעש העז שפקד את נפאל ואת המדינות השכנות ביום שבת האחרון. שעות ספורות אחרי פתיחת המקום נולד בו תינוק לאישה מקומית בניתוח קיסרי.
בסך הכול 27 מטיילים ישראלים שחולצו הגיעו אתמול לבית החולים. כמה מהם סובלים מהתייבשות קלה ושבעה נדרשו לטיפול. רוב המטיילים שוחררו לבתי המלון בקטמנדו. "אני רוצה להעביר מסר לאימא, שהכול בסדר אתי ושאני בריאה ושלמה", אמרה דנה קוש, תושבת תל אביב. "הייתי בחדר כשפתאום האדמה רעדה. הנורות התנפצו והדלת ננעלה מבלי יכולת להיפתח. חשבנו שזה יעבור תוך שנייה או שתיים, כמו בארץ, אבל האדמה רעדה יותר מחצי דקה. זה היה ממש מפחיד".
"אחרי שיצאנו מהמבנה, נאלצנו לשהות במקום חמישה ימים", הוסיפה. "המקומיים התייחסו לנו יפה, לא רחוק מאתנו היה בסיס של צבא נפאל והם חילקו לנו אורז ומים". חברתה, רותם כהן, סיפרה: "כשהיינו בשטח בהרים, בתוך מחנה הפליטים המאולתר, חלקנו ניסה לסייע למקומיים, בין היתר כדי לטפל בנפגעים".
עוד בוואלה חדשות:
חבריו של אור שנעדר בנפאל: "רוצים לטוס לעזור בחיפושים"
10 ישראלים שנלכדו בנפאל חולצו: "קיבלתי את שחר במתנה"
"הרעש בנפאל לא מרתיע": הישראלים שיוצאים לטייל באזור האסון
שירה צוק, אחת המטיילות הישראליות שחולצו סיפרה על האנדרלמוסיה ששררה בעת הפינוי. היא ציינה שהיה מסוק שהגיע במיוחד כדי "לאסוף ילד אחד עשיר" וש"איזה מאפיונר שהכה את כל הנוכחים העיף את הילד מהמסוק". עוד אמרה: "הכפר שמעלינו נמחק לחלוטין. אחרי הרעידה והמפולת הכול נעלם". לוטם כהן ממעלה אדומים סיפר שהיה אחד מאלה שהיו במחנה בדונצ'ה. "היינו בטרק של האגמים הקפואים, וכשהגענו לכפר זה (הרעש) קרה. כל מה שהיה לנו זה אוהלים, ואכלנו מה שמצאנו".
רזיאל פינטו מהיישוב מצוק עורבים שברמת הגולן, שהיה אף הוא בטרק אמר: "בשלב מסוים, אחרי הרעש, כבר לא נשאר לנו מים לשתייה. היה לנו גם מטורף בלילות וירד ברד". על התנאים בכפר שבו חיכו הוסיף: "התחלנו לחפש בפחים ובבתים עזובים, ופשוט בנינו מחנה של ישראלים". הוא סיפר שכשהגיעו מסוקי החילוץ בתחילה פינו את הפצועים ואז את התיירים. "הנפאלים התחילו להתחזות לפצועים והתחילו לדחוף כדי לעלות על המסוק".
את שחר זכאי, תפסה הרעידה אחרי שלושה ימי טיול. "חבר אחד נפצע בראש במהלך רעידת האדמה. הסתכלנו על ההר וראינו מפולת שלגים מטורפת בדרך אלינו. כל אחד תפס מחסה בשתי השניות שנותרו לו ואלה היו ארבע הדקות הכי מפחידות בחיים שהיו לנו". גם הוא תיאר מצב קשה מאוד בלאנגטאנג, במיוחד מול המקומיים. "הם התחילו לתקוף אותנו באגרופים וניסו לעשות בנו לינץ'". יוחאי ליליאו המשיך: "הייתה שם אווירה מאוד מתוחה, לא רק עם הישראלים - עם כולם".
חדרי הניתוח בבית חולים השדה החלו כבר לפעול, וכך גם המחלקה לטיפול נמרץ. חדר מיון, פגייה חדר לידה ומחלקות כירורגיה ואורתופדיה הוקמו אף הם. מפקד המשלחת הישראלית, אלוף-משנה יורם לרדו מפיקוד העורף, סיפר לוואלה! NEWS: "בוצעו שלושה ניתוחים מצילי חיים". לדבריו, "כל חצי שעה נוחת כאן מסוק, בית החולים מתפקד באופן מלא, ויש בו אנשי מילואים ברמה הכי גבוהה שיש".
"חיילי צבא נפאל חילקו לנו אורז ומים"
בית החולים פועל במתכונת ברורה. כל נפגע עובר תהליך מיון ראשוני באוהל הקליטה, שהפך למעין חדר מיון, ולאחריו מועבר למחלקה הרלוונטית. כ-200 נפגעים צפויים לעבור טיפול בבית החולים הישראלי בכל יום, ובין הנפגעים ילדים רבים שהובאו מקטמנדו ומרחבי המדינה. בית החולים הוא כוח הרפואה המרכזי בקטמנדו כעת, וראש הממשלה והרמטכ"ל המקומיים הביעו את הערכתם לנחשיות ולמהירות של צה"ל בקליטת פצועים רבים, חלקם בדרגות פציעה קשות ועם פגיעות מורכבות.
בטקס החנוכה, בנוכחות ראש ממשלת נפאל סושיל קויראלה, רמטכ"ל צבא נפאל גוראב ראנה ושגריר ישראל בנפאל ירון מאיר, אמר מפקד בית החולים אלוף-משנה ד"ר טריף באדר, לכ-300 אנשי חיל הרפואה: "המרחק הגיאוגרפי, קשיי ההגעה וחסמי השפה לא פגעו בהחלטה לשגר משלחת סיוע ישראלית למטרת סיוע רפואי והצלת החיים של השוהים על אדמת נפאל, ללא קשר למוצאם".
"רואים התקדמות בחילוץ הישראלים"
בית החולים הצבאי הנפאלי, הממוקם בסמוך לזה הישראלי ופועל גם בשגרה, מעביר מקרים קשים לטיפול צה"ל. הציוד והידע הרפואי של המשלחת הישראלית מאפשרים טיפול במקרים מורכבים מדי עבור אנשי הרפואה של צבא נפאל. חיילי הצבא המקומי אף סייעו להקמת המתחם הישראלי בקטמנדו. "הם הפכו להיות עובדי הרס"ר של בית החולים של צה"ל", סיפר אחד הקצינים.
בתוך כך, אנשי צוות החילוץ הישראלים מסרו כי מצבם של עשרה מטיילים ישראלים שחולצו לאחר שהיו לכודים באזור הלנגטנג שבצפון נפאל טוב, ושלא נשקפת סכנה לחייהם. ממשרד החוץ נמסר כי המטייל היחיד שטרם נוצר עמו קשר הוא אור אסרף, והוא מוגדר נעדר. כמו כן, נמסר כי עדיין ישנם כ-30 מטיילים ישראלים שיש לחלצם, וכי זהותם ומיקומם ידועים.
מפקד המשלחת לרדו הוסיף כי "רואים התקדמות בחילוץ הישראלים". הוא הסביר כי "המרחב המשמעותי ביותר זה לנגטנג. להבנתי, תמונת המצב היא טובה מאוד. היינו אמורים לקבל מסוק של הצבא הנפאלי, ויש לנו תכנון אתו". כוחות צה"ל בנפאל פועלים בשיתוף עם משרד החוץ ביצירת הקשר עם המטיילים.
ארבעה ימים לאחר רעידת האדמה, תושבי הבירה קטמנדו, שהפכה לעיר אוהלים ענקית, מתקשים לחזור לשגרה. ליד כל מבנה המיועד למגורים, בין אם ניזוק מהרעש ובין אם נותר שלם, הוקם אוהל שבנוי מסככת ברזנט הפרוסה על ארבע יתדות. מתחת לכל סוכה כזאת נדחסות משפחות שלמות: הורים, ילדים, סבים וסבתות. בקצה הסוכה ישנו מטבח מאולתר הכולל גזיה, כמה סירים וכד מים עשוי פלסטיק.
בכל כמה רחובות מוצבת משאית ישנה לחלוקת מים ולצדה עשרות תושבים שממתינים בתור ארוך לקבלת יתרת המים המוקצבת להם, שלושה-ארבעה ליטרים לנפש. במרכז העיר, ליד הנהר הקטן, מתקבצים מאות סקרנים ובאוויר מורגשת צחנת המוות של גופות שהרקיבו אשר מונחות מתחת להריסות מבנה מגורים שקרס. צוות חילוץ הודי פועל במקום, ולא רחוק משם נשמע רעש המסוקים הישנים של צבא נפאל נוחתים ליד בית החולים הצבאי. פלוגת חיילים נפאלים לבושים במדים מנומרים מסתערת בריצה על כל מסוק שנוחת, ובידיהם אלונקות.
(עדכון ראשון: 22:20)
לפניות לכתב אבי אשכנזי: aviash123@walla.co.il
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com
