"ישראל מקום קטן, לא היה טעם להסתיר": כשקורבנות יוצאות לאור

מאי פטאל, שהוטרדה לכאורה על ידי סא"ל לירן חג'בי, הזדהתה אתמול בפוסט בפייסבוק וגוללה את סיפורה. אודליה כרמון, "א' ממשרד התחבורה" במשפט קצב, מספרת על מה שבלב מתלוננות בדרך לחשיפה

"החשיפה היא בדרך כלל לא רצונית". אודליה כרמון בריאיון שבו חשפה את סיפורה, מרץ 2013 (צילום מסך)

מאי פאטל, החיילת שהוטרדה מינית לכאורה על ידי סגן אלוף לירן חג'בי, מפקד גדוד לשעבר בחטיבת גבעתי, החליטה אתמול להיחשף בפוסט פומבי בפייסבוק ולמחות נגד עסקת הטיעון שגובשה נגד מפקדה לשעבר. פטאל אינה המוטרדת הראשונה המחליטה להיחשף על מנת להשמיע את קולה ללא מתווכים. בשנים האחרונות הפכה החשיפה האישית של מי שנמצאות מאחורי אותן ריבועים מפוקסלים נפוצה מעט יותר, אך עדיין מדובר בטיפה בים ביחס למספר המוטרדות מינית.

אודליה כרמון, מי שהייתה ידועה כ-"א' ממשרד התחבורה" וזאת שהובילה להרשעת הנשיא לשעבר, משה קצב, היא אולי המתלוננת המוכרת ביותר שהחליטה לחשוף את סיפורה בפומבי. במרץ 2013, כשנתיים לאחר הרשעת הנשיא לשעבר, התראיינה כרמון לתכנית "עובדה" בפנים גלויות ותיארה בפרטי פרטים כיצד הטריד אותה קצב בעת שכיהן כשר התחבורה.

"החשיפה היא בדרך כלל לא רצונית", אמרה כרמון בנוגע להחלטה של מאי פטאל לחשוף את סיפורה. "מרגע שנחשפתי בפני מי שמכיר אותי כבר לא היה טעם להסתיר, כי ישראל זה מקום קטן. זה תקף לאותה בחורה צעירה שפרסמה היום את הפוסט. אני בטוחה שכל מי שמכיר אותה ידע שמדובר בה, אז לעלות פוסט או להיחשף בשמך זה עניין שולי". עם זאת, לדברי כרמון, נשים רבות בוחרות שלא להיפתח גם לסביבתן הקרובה, ומכאן גם שלא להיחשף כלל.

עוד בוואלה חדשות:
הכוח נחת, המטוס יחזיר ישראלים: "תגידו לאמא שאנחנו בדרך הביתה"
מהומות בבולטימור לאחר הלוויית שחור שמת במעצר; 15 שוטרים נפצעו
"שכפ"ץ לעורף": 995 אירועי טרור נגד מג"ב בשנה וחצי

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
"בטוחה שכל מי שמכיר אותה ידע שמדובר בה, אז לעלות פוסט זה עניין שולי". מאי פאטל שהתלוננה נגד סא"ל לירן חג'בי (צילום מסך מתוך פייסבוק)

כרמון לקחה את ניסיונה המר לכיוון מעשי, ובמהלך לימודי תואר שני נוסף היא ערכה מחקר בנושא שתיקת נשים שנפגעו מינית ומחיר החשיפה. "מהמחקר ומניסיוני האישי אני יכולה לומר שהחשש מחשיפה הוא לא רק מההיבט הציבורי, אלא הוא לעתים נובע מחוסר היכולת לקבל תמיכה מהסביבה הקרובה", הסבירה כרמון. "זה תלוי מאוד מאיזה בית באה אותה אישה, מאיזו עדה או תרבות ואם הייתה לה האפשרות לחשוף את הסיפור בפני הוריה, ילדיה וקרוביה". לדברי כרמון, לפני שהנשים מחליטות אם ברצונן להיחשף, הן מביאות בחשבון מכלול של שיקולים. "החשיפה בסוף היא לא רק של האישה, ואם אין לה תמיכה זה מאבק בלתי-אפשרי".

לפני כרמון, הייתה זו אורלי אינס-קניג, מתלוננת נגד ניצב בדימוס אורי בר-לב, שבחרה להיחשף בצעד כמעט חסר תקדים. אינס-קניג עמדה באוקטובר 2010 מעל במה ברחבת מוזיאון תל אביב, ובמהלך אירוע נגד אלימות כלפי נשים אמרה: "אני לא מסתתרת, אני לא מתביישת, אני לא עשיתי שום דבר רע - זאת אני, זה שמי, אלה פניי. אני מוותרת על החיסיון, על הטשטושים, על ההסוואות החלקיות שלהן זכיתי". אינס-קניג ציינה אז בפני הקהל שנכח בהפגנה כי היא נמצאת שם "על מנת להשמיע ולייצג את קולם השקט, המהסס והמפוחד בדרך כלל של קורבנות העבירה".

"מערכת אכיפת החוק עושה עוול למתלוננות"

אישה נוספת שבחרה לחשוף את סיפורה היא מי שכונתה במשך שנים ארוכות "א' מבית הנשיא". לאחר שבע שנים של כותרות ומידע שפורסם על אודותיה, וחודשים אחדים אחרי חשיפתה של כרמון, החליטה גם אורלי רביבו, שלבסוף לא נכללה בכתב האישום נגד קצב אך הניעה את הפרשה, לצאת לאור. רביבו נחשפה בסרטה של ענת גורן שפורסם במאי 2013, ובמהלכו תיארה את שאירע לטענתה. "אני אמרתי לו: 'משה, אני לא רוצה, אני לא רוצה. אני זוכרת שפשוט בכיתי", סיפרה אז רביבו בריאיון. "בגדים נפלו, היה שם אונס, מלא. הוא גם תמיד היה מאיים: 'אם את תעשי איזה פיפס קטן אני לוחץ על כפתור האזעקה ואני אגיד למאבטחים שניסית לתקוף אותי".

כרמון התייחסה לחשיפת סיפורן של אינס-קניג ורביבו ואמרה כי לדעתה מערכת המשפט עשתה להן עוול. "בפועל, בין הנשים שנחשפו, לצערי נעשה עוול נוראי לשתי האורליות, ואני היחידה שעברה את כל התהליך", אמרה כרמון. "הן היו בחקירה, אך נהגו בהן בחוסר צדק. מעבר להיותן דוברות אמת, הן לא קיבלו את יומן בבית המשפט, מה שמרגיש כהיעדר תחושת ניצחון".

מסיבה זו כרמון חשה כעס כלפי מערכת אכיפת החוק גם במקרה הנוכחי של מאי פטאל. "מעטות הנשים שמוכנות לעבור את כל התהליך הזה, אז כשיש מישהי שמוכנה לזה, במקום לכבד את רצונה מתכחשים לה ועושים עסקת טיעון עם איזו אג'נדה גברית. זה משהו בלתי-נתפס, אמרה כרמון. "לאדם יש הרשאה להטריד כי הוא לוחם קרבי? אז למה לא חסו ככה על ארז אפרתי? יש פה משהו בלתי-מתקבל על הדעת".

"נעשה עוול נוראי לשתי האורליות". אורלי אינס-קניג שחשפה את סיפורה בהפגנה בתל אביב (צילום: אורי לנץ)

בחודש שעבר הצטרפה אישה נוספת למעגל הנשים האמיצות שחשפו את סיפוריהן בפומבי. אפרת יעקב, סטודנטית שהתלוננה על הטרדה מצד מרצה באוניברסיטה העברית, פרופ' מריו שניידר, חשפה בפייסבוק את הדברים הקשים שאמר לה לכאורה. "לראשונה החלטתי להיחשף בשמי המלא ובריש גלי", כתבה יעקב. "במסגרת קורס שהינו בחו"ל כמעט עשרה ימים, ובמהלכו הוא הטריד אותי כמה וכמה פעמים ואף נגע בי בכמה הזדמנויות".

יעקב פירטה את המעשים שעשה לכאורה המרצה. "באחד הימים מריו התקרב אליי ואמר לי 'החצאית שלך קצרה מדי, וקשה לי להתרכז ככה. אני מבקש ממך לא להגיע ככה'". היא סיפרה. לדבריה, הגשת תלונה היא אינה עניין של מה בכך. "זה כרוך בלילות רבים ללא שינה, בחרדות, בהתפרצויות, בבכי, בחוסר ריכוז, בפחד מתמיד, בחוסר אמון באנשים ובעיקר בסיוטים ובפלשבקים. בתהליך הזה גיליתי המון כוחות בעצמי, ובעיקר נלחמתי. נלחמתי ליצירת קמפוס בטוח מהטרדות ומתקיפות מיניות ובהכרה במעשה ובעוול שנגרם לי. החלטתי לחלוק עמכן/ם פרטים שאני מרגישה בנוח לשתף, אך חשוב לי להבהיר שאלו רק חלקים מההטרדה והתקיפה שחוויתי לאורך תקופה ארוכה".

"הנשים הבוחרות להיחשף תורמות למאבק בעבירות המין"

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, שיבחה את הנשים שבוחרות לחשוף את סיפוריהן. "בשנים האחרונות אנו עדות לתופעה הולכת ומתרחבת של נשים שעברו פגיעה מינית, ובאומץ רב בוחרות להיחשף בשמן המלא ובפנים גלויות ולספר את סיפורן", אמרה סוליציאנו. "תופעה זו משקפת תנודות משמעותיות בתפיסת עבירות המין בחברה הישראלית, שהולכת ומבינה כי עברייני המין הם שצריכים להתבייש בעבירות שביצעו, ולא הנפגעות".

סוציליאנו הדגישה כי החשיפה בשם ובפנים גלויות איננה פשוטה, ואיננה בהכרח מתאימה לכל אישה שעברה פגיעה. עם זאת, היא הדגישה: "הנשים הבוחרות להיחשף תורמות תרומה משמעותית למאבק למיגור עבירות המין כשהן מוציאות את המאבק ממחשכי הפיקסלים והאותיות וחושפות את קלונם של הפוגעים לאור יום. פעולתן משרתת מטרה כפולה - הן את מאבקן האישי לצדק, והן את המאבק החברתי להכרה בממדי תופעת הפגיעה המינית, ולמיגורה מן הנוף החברתי-תרבותי במדינת ישראל".

בימים האחרונים נחשפו שלוש נפגעות אמיצות. מאי פטאל היא הנפגעת בפרשת סא"ל לירן חג'בי, מפקד גדוד "צבר" לשעבר בחטיבת גבעתי, ...

Posted by ‎Merav Michaeli מרב מיכאלי‎ on mardi 28 avril 2015

חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני) התייחסה לחשיפת הנפגעות, וכתבה בהודעה בפייסבוק: "החשיפה שלה היא חלק ממהלך שלם של סטודנטיות שדורשות שהנהלת האוניברסיטה תטפל במלוא החומרה בתלונות נגד מרצים ונגד סטודנטים. כל 'יציאה מהארון' כזאת היא כל כך לא מובנת מאליה".

"המחיר שהנפגעות משלמות לאורך התהליך הוא עצום, אבל הן מוכנות לשלם את מחיר החשיפה דווקא כי המערכת לא נותנת להן את היחס הראוי להן ואת הטיפול הנדרש לפוגעים", הוסיפה. מיכאלי התייחסה לחשיפת וואלה חדשות בנוגע להשתתפותו של ראש הסגל לשעבר במשרד ראש הממשלה נתן אשל במשא ומתן הקואליציוני. "ראש וראשון למי שחוזרים ופוגעים בנפגעות ורומסים אותן הוא נתניהו", טענה מיכאלי, המטרידן המיני המסולק מהשירות הציבורי ממשיך לקחת חלק במשא ומתן הקואליציוני".

לפניות לכתבת: danawp@walla.co.il

בהכנת הידיעה השתתף עמרי נחמיאס

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully