הזיהום מתחיל להבריח אנשים ממפרץ חיפה: לפני חמש שנים שבה משפחת גולן לישראל, אחרי שהות של כמה שנים בהולנד. "חלמנו לגור ליד הים", נזכר עופר, אב המשפחה, "ואכן מצאנו מקום מקסים, 200 מטרים מחוף הים, בשכונת קריית חיים המערבית. כל כך שמחנו לגור ליד הים הכחול, אבל כעבור כמה זמן גילינו שהים אמנם כחול, אבל כל השאר ממש לא כחול ויפה".
בעוד מספר שבועות תארוז משפחת גולן את מטלטליה ותעבור לגור בעפולה. זוג הורים, שני ילדים והשלישי בדרך. "נכון, מקום עבודתי נמצא בחיפה", אמר גולן, "אבל הבריאות של המשפחה שלנו חשובה מהכל. בקרוב תהיה רכבת מעפולה לחיפה וזה מעט יקל עלי", המשיך.
המשרד להגנת הסביבה ימליץ: מפרץ חיפה - אזור מוכה זיהום
משפחת גולן לא לבד בהחלטה לנטוש את אזור מפרץ חיפה ולחפש מקום מגורים נקי יותר. זאת, בעקבות הדוח החמור שהראה קשר ישיר בין זיהום האוויר ליתר תחלואה בסרטן בנפת חיפה, במיוחד בקרב ילדים. גם אורטל ציגלמןהחליטה לעזוב את מקום מגוריה בקריית אתא. היא, כמו משפחת גולן, תעבור לעפולה. עבורה ההחלטה קלה יותר, משום שהיא עובדת בבית חולים העמק שבעפולה.
"אני אוהבת את הקריות, אמי נולדה וגדלה בקריות, וגם אני ואחיי. אני מאוד קשורה לעיר הולדתי. אנחנו קרייתים לגמרי. לא קל לי לחשוב שאני קמה ועוזבת, אבל הבריאות חשובה לי יותר מהכול", אמרה.
"קמים כל בוקר ומשתעלים"
אמה של אורטל היא מהפעילות הסביבתיות הוותיקות באזור חיפה, ושנים היא מתריעה מפני הסכנות הסביבתיות האורבות לתושבי האיזור. "תמיד הייתה המחשבה שצריך למצוא מקום מגורים אחר, אבל אבי עובד בחיפה וזו הייתה הסיבה שנשארנו לגור באזור. כעת, אני יכולה לקום וללכת. אני מעין 'כוח החלוץ' של המשפחה; אמא שלי לוחצת עליי כבר זמן רב לעזוב ולהתרחק מהזיהום והיא אמרה: 'תעזבי את הקריות ותדאגי לבריאות שלך, ובעוד מספר שנים כשאבא יצא לפנסיה, נבוא בעקבותייך'".
למרות דברי ראש עיריית חיפה יונה יהב, שלפיהם בכוונתו לפנות את המפעלים המזהמים מהמפרץ אמרה ציגלמן: "אין כבר ציפיה שהמפרץ יהפוך לנקי וירוק, והשבוע האחרון חיזק בי את ההבנה שההחלטה לעזוב היא החלטה נכונה". לדבריה, אף שהדוח התפרסם רק כעת - "מילדות ידענו שמסוכן לגור באזור". היא סיפרה שאחיה הקטן פיתח אלרגיות ואסטמה, והוסיפה: "היה לנו ברור שלא בריא לחיות פה".
עוד בנושא
משאיות של עיריית חיפה חסמו מפעלים - ופונו על ידי מנופים
עשרות הפגינו נגד הזיהום בחיפה: "אנשים מתים בשקט"
תושבי חיפה לא קונים את ההתנערות של העירייה מהאחריות לזיהום
למשפחת גולן המציאות הזאת לא הייתה מוכרת. "התחלתי לראות אנשים נגמרים מסרטן", אמר אב המשפחה. "החלטנו שזהו, די. המצב במפרץ חיפה בלתי נסבל, זה לא מקום מתאים לחיות בו ולגדל בו ילדים. זה עצוב וחבל כי מפרץ חיפה הוא אחד המקומות היפים בעולם, אני לא מגזים".
את ההחלטה הוא קיבל בעקבות המחקרים, הכתבות, והמאמרים בעניין. "יותר ילדים מתים פה מסרטן, יותר מבוגרים חולים פה, וזה לא מעניין אותי מי הגורם לכך. אם זה בתי זיקוק או חוות המיכלים, או לא משנה מה. העובדה היא ברורה (בנוגע לרמת התחלואה - א"א) - ואף אחד לא עושה שום דבר. ראש העיר מגלגל את הכדור למדינה, המדינה לא עושה ולא יודעת כלום, בתי הזיקוק מקבלים את פרס איכות הסביבה ואנחנו לא נושמים, קמים כל בוקר ומשתעלים".
לדבריו, זה שנתיים הוא עצמו מתקשה להריח ריחות וסובל מסינוטיסיס, בעיה שממנה לא סבל בעבר. "אני לא יכול להוכיח מדעית ממה זה נובע, אבל ברור לי שזה לא בריא לחיות פה. כשהתפרסמו הנתונים על תחלואת הסרטן בקרב ילדים בחיפה והסביבה, זה היה ממש מפחיד. אתה שומע על הורים שהלכו יום אחד לבדיקה עם הילד ונכנסו לסרט רע מאוד. אז אני שואל את עצמי: איפה האחריות שלנו כהורים? לא מדבר על המדינה. גם לנו יש אחריות".
ביום שלישי שעבר פורסם מסמך של משרד הבריאות שלפיו מחצית ממקרי בסרטן בילדים בנפת חיפה בין 1998 ו-2007, הם בגלל חשיפה לזיהום האוויר באזור . זהו אחד הנתונים במסמך מקיף שהציג לראשונה את נתוני התחלואה באזור עתיר מפעלי התעשייה כימיים הפולטים לאוויר מזהים רבים.
הנתונים הוגשו במסגרת דיון בערר שהוגש לוועדת התכנון והבנייה נגד פרויקט "קרקעות הצפון", שנועד להעתיק ולרכז את חוות מיכלי הדלק באזור חיפה. מהנתונים עלה כי בילדים בגילאי 14-0, מתוך 60 מקרי סרטן שנבחנו, כ-30 מקורם בתחלואה עודפת בנפת חיפה, כתוצאה מזיהום האוויר באזור. "בעבור כלל סוגי הסרטן, יחס הסיכונים בנפת חיפה היה גבוה ב-16% בהשוואה לממוצע כלל ארצי, ובעבור סרטן ריאות יחס הסיכונים היה גבוה ב-29% בנפת חיפה בהשוואה לממוצע הארצי", כך לפי פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שחתום על המסמך.
לפניות לכתב אלי אשכנזי: elidanaa@gmail.com