שדדו ניצול בערב יום השואה: "לא הפסקתי לבכות על המסמכים"

כשאלכס ירושלמי, ניצול שואה בן 78, נכנס אתמול (רביעי) לסנדלרייה שבה הוא עובד ברחובות, הוא לא חשב שדווקא בסמוך ליום הזיכרון שמוקדש למשפחתו וליתר הנספים – תעודת ניצול השואה שלו תישדד בידי שלושה צעירים, יחד עם מסמכים נוספים.

בשעות הצהריים נכנסו השלושה לחנות, שוחחו עמו וביקשו לתקן 40 זוגות נעליים. בעוד דעתו של ירושלמי, שלוקה בפרקינסון, הוסחה במהלך השיחה עמם, הם גנבו לו את ארנקו ומסמכיו. "אני בכיתי, לא על הכסף, אלא על כל המסמכים שלי", סיפר ירושלמי בכאב. "היו שם תעודת זהות ותעודת ניצול שואה שלי, ועוד הרבה מסמכים וכרטיס אשראי".

לקריאה נוספת:
הוא יהודי, היא גרמנייה: אהבה בצל זיכרון העבר
חשד לפיגוע בבירה: גבר נהרג ואישה נפצעה קשה מפגיעת רכב
"המטרה היא שתתפגרו בדרך": סיפור "צעדת המוות לוולרי"

לדבריו, השלושה הציגו מצג שווא ולפיו הם מתעניינים בו ובשלומו על מנת להסיח את דעתו, וכך רימו אותו. "הרגשתי מאוד רע. הם נכנסו אל הסנדלרייה, כיבדו אותי, חיבקו אותי והתעניינו בי, וכשסובבתי את הגב - הרימו לי את הדברים".

עוד אמר כי השלושה המשיכו בהצגה וסיפרו לו כי הם עובדים במפעל לנעליים וכי יש להם 40 נעליים לתקן, ואף זייפו שיחה עם הבוס שלהם. "הם ביקשו ממני את הטלפון נייד שלי ועשו כאילו הם מתקשרים למנהל המפעל", שחזר. "המנהל דיבר איתי ואמר לי שהוא מגיע לתת לי את הנעליים. אני, בתומי, מסביר לו את הדרך, ואחד מהם הסתובב בסנדלרייה וגנב לי את הדברים. הם פשוט שקרנים, חבורה של פושעים".

לאחר שהיתלו בו, הזעיק ירושלמי את המשטרה, אך הוא נדרש בתחילה להגיע לתחנה במקום שיישלחו ניידת ושוטרים לבדוק את החנות. לדבריו, השוטרים הגיעו למקום רק לאחר שמכ?רה שלו סייעה לו והתעקשה בפני השוטרים שיבואו. "היא התקשרה למשטרה ושאלה, 'איך אתם רוצים שהוא יגיע למשטרה?', וסיפרה להם שאני לא יכול להגיע כי אני מבוגר וניצול שואה, יש לי פרקינסון ואני הולך עם מקל". שעה וחצי לאחר מכן, הגיע שוטר לביתו. "הגיע אליי שוטר קהילתי לגבות עדות. נתתי לו את הטלפון שלי, והוא חיפש באיזה שעה הייתה השיחה ל'מנהל', ואמר שאולי הוא ימצא את האנשים האלה. כל המסמכים שלי שם, הכסף". הוא הוסיף: "אני לא פוחד. הייתי בלי אוכל בשואה ולא פחדתי".

ירושלמי הוא סנדלר ותיק ברחובות. הוא המתגורר במזכרת בתיה בגפו, לאחר שאיבד את אשתו רוזה לפני כחצי שנה, כשמתה מסרטן. בילדותו, הוחזק בגטו באוקראינה ואמו ושני אחיו נרצחו לנגד עיניו. הוא ניצל בזכות שוחד לקאפו. "הייתי בן חמש. אמא שלי ושני אחיי רצו לברוח מהגטו ולקחו אותי איתם", סיפר, "אחרי כמה שעות שאנחנו במנוסה, תפסו אותנו הגרמנים. לסבתא שלי, זיכרונה לברכה, היו שרשראות של זהב שהיא הסתירה. היא נתנה לקאפו והם משכו אותי מגזר דין מוות. במו עיניי ראיתי אחרי הגב של סבתא שלי איך הרגו את אמא שלי ושני אחיי".

בימים אלה הוא ממשיך לעבוד, וכשהוא מתעייף מפאת מצבו הרפואי הוא עוצר לנוח. לדבריו, הפגיעה האמתית במעשה הגניבה של שלושת הצעירים טמונה בחוסר הכבוד שהביעו כלפי מבוגרים. "היום זה יום השואה. זה פגע לי בלב כל כך חזק, לא על הכסף. כסף בא והולך. אבל איך באים לבן אדם מבוגר, מרמים אותו ולוקחים ממנו את כל המסמכים. אני בכיתי אולי שעה וחצי אחרי שזה קרה. אלו האנשים הכי רעים בעולם, זה לרמות ולשקר".

ירושלמי הדליק אמש משואה, אך הזיכרונות מתחילת היום לא נשכחו כל כך מהר. "הדלקתי משואה בטקס יום השואה במושב אורות שבדרום, אבל התייחסו אליי כמו לזבל. כואב הלב. דווקא ביום השואה, צריך ללמוד איך לכבד את המבוגרים".

מדוברת מרחב שפלה נמסר כי אתמול הוגשה תלונה על גניבה והעניין נמצא בבדיקה בתחנת רחובות.

לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com