הרכב מורחב של תשעה משופטי בית המשפט העליון נתן היום (רביעי) פסק דין בעתירות שביקשו לתקוף את חוקתיותו של החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. בפסק הדין הוחלט, פה אחד, לדחות את העתירות ככל שמדובר בסעיפים שעניינם בעיצומים המנהליים שרשאי שר האוצר להטיל מכוחו של החוק על מי שמפרסם קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל, או על מי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור. מאידך, ביטלו השופטים את סעיף החוק שהתיר לבית המשפט לחייב את מי שקורא, בזדון, להטלת חרם על מדינת ישראל, בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק, ללא הגבלת סכום.
חוק החרם, שנכנס לתוקף ביולי 2011, אפשר עד כה לתבוע פיצויים ממי שקורא, או לוקח חלק בקריאה פומבית, להטיל חרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על מדינת ישראל, על מוסדותיה או על גופים אחרים מפאת זיקתם לישראל או לשטחים הכבושים. כך, למשל, קריאה לחרם על מוסדות אקדמיים בישראל או בשטחים, או חרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, נכללו בהגדרת החוק. החוק אף מסמיך כאמור את שר האוצר להטיל סנקציות כלכליות חמורות על כל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו.
עוד בוואלה חדשות:
ריבלין בטקס יום השואה: "לכולנו יש מספר על היד"
כיל: נחזור לפטר בתוך 48 שעות; העובדים: נחריף את המאבק
"כל התימניות חמות וגם אותך אפרק": הסטודנטית המתלוננת נחשפת
במרץ 2012 עתרו שמונה ארגוני חברה אזרחית לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק, ביניהם עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, והאגודה לזכויות האזרח בישראל. העתירה נדונה בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים: הנשיא בדימוס אשר גרוניס, הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים סלים ג'ובראן, חנן מלצר, יורם דנציגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.
העותרים ביקשו לתקוף את חוקתיותו של החוק בטענה כי הוא פוגע בזכויות חוקתיות שונות, שהעיקריות בהן: חופש הביטוי הפוליטי, הזכות לשוויון והזכות לחופש עיסוק. זאת, מבלי לעמוד בתנאים הקבועים לצורך זה ב"פיסקאות ההגבלה" המצויות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובחוק יסוד: חופש העיסוק. לטענתם, החוק מטיל סנקציות אזרחיות ומנהליות לא מידתיות, אשר עומדות אף בניגוד לעקרונות מקובלים במשפט, בגין התבטאויות פוליטיות, וזאת במטרה להשתיק ביטויי מחאה כנגד מדיניות הממשלה באזורים הנתונים לשליטתה. בכך, הוא מגביל לטענתם, באופן לא חוקתי, את הכלים הדמוקרטיים העומדים בפני המיעוט, להביע את התנגדותו כלפי מדיניות הממשלה.
"הוכחה שפגיעה בישראל באמצעות חרם - פסולה"
המדינה טענה כי תכלית החוק הינה להגן על המדינה, מוסדותיה וגורמים שונים בה, מפני הטלת חרם שעלול לפגוע בהם, רק בשל זיקתם למדינה, למוסד ממוסדותיה, או לאזור הנמצא בשליטתה. תכלית זו היא ראויה, לטענת המדינה, שכן היא מבטאת את חובתה של המדינה להגן על הפרטים ועל המוסדות והגורמים הקשורים אליה, ולמנוע הפליה של אזרחי ישראל על בסיס לא לגיטימי. בנוסף, נטען כי החוק נועד למנוע פגיעה במעמדה של ישראל בעולם, או פגיעה ביחסיה עם מדינות אחרות וביחסי החוץ שלה ואף תכלית זו ראויה היא.
הארגונים העותרים הביעו צער על החלטת השופטים. "בג"ץ נמנע היום מלעשות את הדבר המתבקש - להגן על חופש הביטוי", אמרו באגודה לזכויות האזרח. "חוק החרם הוא חוק לסתימת פיות, שכל תכליתו היא השתקת ביקורת לגיטימית. החלטת בג"ץ מאפשרת פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובזכות הבסיסית לפעולה פוליטית בעניין שבמחלוקת".
עו"ד גבי לסקי, המייצגת את תנועת גוש שלום בעתירה, אמרה בתגובה: "מדובר בהחלטה מצערת בעלת משמעויות מרחיקות לכת. שופטי בג"צ משנים את המשפט החוקתי הישראלי כפי שהכרנו אותו עד היום ומעמידים את האינטרסים של המשך מפעל ההתנחלויות מעל הזכות הבסיסית לחופש הביטוי הפוליטי של כל אזרחי המדינה. למעשה בית המשפט העליון הולך שבי אחרי הקונספציה של הימין האנטי-דמוקרטי ומאשר חקיקה אשר סותמת את פיותיהם של צד אחד במפה הפוליטית".
שר השיכון והבינוי אורי אריאל בירך על החלטת בג"ץ להשאיר את עיקרי החוק על כנם. "החלטת בית המשפט מהווה הוכחה ברורה שניסיון לפגוע במדינת ישראל באמצעות חרם הוא פסול. זכותה של מדינת ישראל להתגונן לא רק בפני נזק ביטחוני אלא גם מפני נזק כלכלי", אמר.
עו"ד עדי ברקאי, שייצג את קבוצת העותרים הפרטיים, התייחס לפסק הדין ומסר: "כאזרחים שגדלו במדינה, שירתו בצבא, מגדלים בה ילדים ורוצים להמשיך לחיות בה בביטחון, אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עתירתנו, ולו באופן חלקי, ואנו גאים בבית המשפט שלא התחמק מדיון אמיתי בסוגיית חופש הביטוי הפוליטי. נדגיש כי ארבעה שופטי בית המשפט העליון תמכו בעמדתו שלפיה אין מקום להגביל את השיח הפוליטי בנושאים מסויימים, אף שהם רגישים לחלקים בציבוריות הישראלית. יחד עם זאת, אנו עדיין סבורים כי ניתן היה לפסוק אחרת ולא להכשיר את עוולת החרם כעוולה נזיקית שתוצאתה אינה מזיקה אלא לביטחונה של ישראל".
בהכנת הידיעה השתתפו שבתי בנדט ועמרי נחמיאס.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com