פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      וואלה, הבנתי: למה אין תחבורה ציבורית בשבת?

      תמונה שהעלה שר התחבורה לעמוד הפייסבוק שלו בפסח החזירה בבת אחת למרכז השיח ויכוח היסטורי על התחבורה הציבורית בשבת. אז מהו הסטטוס קוו, למה הסיכוי לשינוי נמוך ומי בכל זאת יכול לנסות לשנות את המצב? צפו בכתבה ותוכלו להגיד: "וואלה, הבנתי"

      וואלה, הבנתי: למה אין תחבורה ציבורית בשבת?

      את שלוות חג הפסח הפרה מלחמה חדשה-ישנה על התחבורה הציבורית בשבת, שהתנהלה כולה על בעמוד הפייסבוק של שר התחבורה. ישראל כץ פרסם פוסט ובו סיפר על רשמיו מביקור בתחנת רכבת חדשה כחלק מפרויקט רכבת העמק. גולש בשם עמרי חזות פנה לכץ ושאל אותו מתי תהיה תחבורה ציבורית בשבת בישראל. כץ הגיב וכתב: "תפנה לבוז'י הרצוג. מפגן הצביעות שלך ושל חבריך לשמאל, מושכי המשכורות בעמותות 'למען התחבורה הציבורית' הוכח בבחירות האחרונות, וקיבל את התשובה ההולמת בקלפי".

      חזות השיב לכץ: "אני שייך למפלגת בעלי הרב-קו בישראל. זו מפלגה של אנשים המשתמשים תחבורה ציבורית כל חייהם ותלויים בה. מה הקשר לבוז'י הרצוג? אתה חושב שרק שמאלנים משתמשים בתחבורה ציבורית?" הפוסט של חזות זכה לאלפי שיתופים ותגובות, וכץ לא נשאר חייב: "עמדותיך הפוליטיות ברורות. הסטטוס קוו בקשר לשבת מעוגן בחקיקה ובהסכמים פוליטיים. בבחירות הבאות תקים מפלגה ותבקש את אמון הציבור, ובינתיים תפסיק את מפגן הצביעות".

      ה"עוצר" של החג השני - שלושה ימים ללא תחבורה ציבורית - עשו את שלהם, ומלחמת הפייסבוק קיבלה תאוצה. הפוסטים זכו לחשיפה בתקשורת, המוחים בעד תחבורה ציבורית בשבת יצאו מהשיח הווירטואלי לרחוב, וכולם יחד שמו זרקור על הנושא שנמצא בשיח כבר שנים. כץ פרסם פוסט חדש שבו טען: "ממשלת ישראל תומכת בשימור הסטטוס קוו בעניין תחבורה ציבורית בשבת ובחג, בהתאם לעיקרון שנקבע עוד בימי דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון. למחרת הוסיף תמונה שלו מטיול משפחתי לצד כיתוב "בלי אוטובוסים, בלי מפגינים, סתם טיול שטח בנחל התאומים". הפוסט האחרון זכה ליותר מ-500 שיתופים, לעשרות תגובות נזעמות ולעצומות שונות שעליהן חתמו עשרות אלפי אנשים.

      עוד על סערת התחבורת הציבורית בשבת:
      "חוק האוסר נסיעה בשבת אינו בהכרח חוק יהודי"
      דעה | כך פספס השר כ"ץ את שעתו הגדולה לחולל שינוי
      כץ: מי שדורש תחבורה ציבורית בשבת מייצג לרוב עמותות שמאל

      פעילים למען אוטובוסים בשבת מפגינים מחוץ לבית שר התחבורה ישראל כץ, אפריל 2015 (יח"צ , אופיר בר זהר)
      הפגנה למען תחבורה ציבורית בשבת מחוץ לביתו של השר כץ (צילום: אופיר בר זהר)

      כדי להבין את נושא התחבורה הציבורית בשבתות, יש לחזור לתקופת המעבר מהיישוב היהודי למדינה. ביוני 47' שלחה הסוכנות היהודית, בראשות בן גוריון, מכתב לראשי אגודת ישראל במטרה לשכנע אותם לתמוך בתכנית החלוקה של ארץ ישראל. המכתב ביקש להרגיע את החרדים שחששו ממדינה יהודית בעלת צביון חילוני, והגדיר סטטוס קוו הכולל ארבעה נושאים: שבת, כשרות, דיני אישות וחינוך. התחבורה הציבורית נכנסה בסעיף השבת, שהוגדרה יום המנוחה.

      זה היה המצב עד 91', אז נקבע שמשרד התחבורה לא ייתן רישיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה, אלא בקו שירות המשרת נוסעים לבתי חולים, ליישובים רחוקים, ליישובים שתושביהם אינם יהודים ו"מה שחיוני מבחינת שירות התחבורה הציבורית".

      בעשור האחרון נעשו לא מעט ניסיונות לשנות את המצב, והניסיונות לשנות את הסטטוס קוו לא היו נחלתם הבלעדית של מרצ, של יאיר לפיד ושל חד"ש. אז למה בכל זאת זה לא קורה? יש הסברים פוליטיים, כלכליים ודמוגרפיים, וגם לרשויות המקומיות יש יותר כוח ממה שנהוג לחשוב. אז בין אם אתם חושבים שצריך "לשבור את המצור", או שאתם חושבים שאוטובוסים בשבת הם כפייה חילונית, צפו בכתבה ותוכלו להגיד: "וואלה, הבנתי".