פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדינה: חברות הסלולר ידעו שהאנטנות במגרון אינן חוקיות

      החברות ביקשו למנוע את הריסת האנטנות הסלולריות במאחז שפונה, אולם בתגובת המדינה לבג"ץ נכתב כי מעולם לא אושרה הקמתן, כפי שעלה מבדיקת וואלה חדשות, ואף הוצאו להן צווי הריסה. עם זאת, המדינה ביקשה לעכב את הפינוי עד דצמבר

      המדינה: חברות הסלולר ידעו שהאנטנות במגרון אינן חוקיות
      צילום: מור שאולי, עריכה: יאיר דניאל

      אחרי שנים של דחיות, פינויו של המאחז הבלתי-חוקי מגרון היה אמור להגיע לסיומו בפברואר האחרון. פינוי המבנים הושלם ובמקום נותרו רק אנטנות סלולריות שהציבו שם ארבע חברות סלולריות. בג"ץ נתן לחברות ארכה לפינוי רק משום שהן לא היו חלק מהדיון שהתנהל בבג"ץ בנוגע לפינוי המאחז. בין השאר, טענו החברות כי האנטנות נבנו במקום באישור המדינה.

      אלא שעכשיו עולה כי החברות הסלולריות מעולם לא קיבלו אישור מהמדינה להציב את האנטנות במקום וכי לשלוש מהן אף הוצאו בעבר צווי הפסקת עבודה להצבתן, בנוסף לצווי הריסה. "דינה של הבקשה שהגישו המבקשות פרטנר, סלקום ופלאפון להידחות על הסף תוך חיובן של שלוש מבקשות אלה בתשלום הוצאות גבוהות לטובת אוצר המדינה", סיכמה המדינה את תגובתה.

      עוד בנושא:
      "עשו כסף מקרקע גנובה": איך חברות הסלולר עזרו למאחז?
      אחרי שנים של דחיות: המבנים האחרונים במגרון מפונים
      המבקר: "ליקויים חמורים בפינוי המאחז מגרון"

      אחרי שנים של דחיות: פונה מאחז מגרון (מור שאולי)
      פינוי מגרון בחודש פברואר האחרון (צילום: מור שאולי)

      מגרון נבנה לראשונה ב-1999 על גבעה, כעשרה קילומטרים מצפון לירושלים, בתחום המועצה האזורית בנימין. המאחז נבנה על אדמות פלסטיניות פרטיות של תושבי הכפרים הפלסטינים בורקא ודיר דבואן הסמוכים. גם חלקה 10, שעליה הוצבו בין השאר האנטנות הסלולריות, הייתה בבעלות פלסטינית פרטית. ב-2012 היה המאחז לגדול מאחזי יהודה ושומרון, ובו התגוררו כ-50 משפחות. בתום מאבק משפטי פונה המאחז סופית בסוף פברואר, אחרי פינוי חלקי ב-2012.

      גורם בכיר לשעבר מהמנהל האזרחי מהתקופה שבה הוקם המאחז אף טען כי האנטנות היוו תירוץ להקמת המאחז. מבדיקת וואלה חדשות עלה שהאנטנות הסלולריות הניבו למתנחלים שעברו להתגורר שם סכומים נאים. לפחות שתיים מהחברות הסלולריות שילמו ברוב התקופה המדוברת, כ-12 שנה, דמי שכירות לאגודה השיתופית מגרון, שעל פי ההערכות הנמוכות, עומדים על יותר מ-200 אלף שקלים.

      פינוי מאחז רמת מגרון הלילה , מרץ 2013 (יח"צ , תצפית)
      מגרון, לאחר הפינוי (צילום: תצפית)

      פלאפון, פרטנר וסלקום הגישו בתחילת מרץ בקשה דחופה לבית המשפט העליון ובו טענו כי פסק הדין לפינוי המקום אינו חל על האנטנות משום שיש בהן צורך ביטחוני. עוד נטען כי האנטנות הוצבו במקום כדין, ולכתב הבקשה אף צורפו אישורים שמוכיחות לדברי חברות הסלולר את טענתן.

      מתשובת המדינה שניתנה לפני פסח עולה כי החברות ידעו על ההליך המשפטי המתנהל נגדן ועל האפשרות שפסק הדין לפינוי המאחז יחול גם על האנטנות. עם זאת, הן מעולם לא ביקשו להצטרף להליך המשפטי כמשיבות כדי לטעון את טענותיהן.

      למעשה, כבר במאי 2011 הוצא צו הפסקת עבודה נגד אנטנה של חברת פרטנר שהקומה במקום, שעליה הוצבה בהמשך תוספת של סלקום. כשבועיים לאחר מכן הוצאו צווי הריסה לדרך שנסללה עבור האנטנות ולרכיבים שהוצבו במקום. למרות זאת, המשיכו החברות בהקמת האנטנה, וב-2003 הוציא בית המשפט צו הפסקת עבודה נוסף ולאחריו גם צו הריסה למתקן המשותף. עוד עולה מתשובת המדינה כי בקשתה של חברת פרטנר לקבלת אישור על המתקן נדחתה. כמה חודשים לאחר מכן הוצא גם למתקן של פלאפון שהוקם במקום צו הפסקת עבודה ולאחריו צו הריסה.

      הריסת המקווה במגרון (יח"צ , מטה בנימין)
      הריסת המקווה במגרון (צילום: מטה בנימין)

      לגבי חברת הוט מובייל, מתשובת המדינה עולה כי במנהל האזרחי לא קיים תיעוד על הוצאת צווים נגד בניית האנטנה במקום. עם זאת, בקשתה של החברה להקים את האנטנה לא קיבלה אישור, ועל פי תגובת המדינה, יש לפנותה אף שלעתים נעשה שימוש צבאי בתשתית.

      חלק מהחברות הציגו בבית המשפט אישורים להקמת מתקנים סלולריים מקצין מטה (קמ"ט) לענייני תקשורת במנהל האזרחי, אך האישורים הללו אינם תחליף להיתר בנייה, אלא מאשרים את הצורך למקם באזור מתקן קליטה וכן את העובדה שהאנטנה עומדת בתקנים של משרד התקשורת. על האישורים עצמם כתוב באופן ברור כי אישור קמ"ט תקשורת אינו תחליף לאישורים אחרים, כגון היתרי הבנייה - שמעולם לא ניתנו לחברות.

      "קשה לחשוב על ניצול מקומם יותר מזה של חברות סלולר עשירות"

      עוד טענה המדינה כי שלוש החברות הגישו בקשה להעברת האנטנות למקום חלופי ובקשותיהן אושרו. המדינה השיבה כי קיימת אפשרות חלופית להציב את האנטנות על עמודי חשמל הממוקמים בצמוד לציר 60 באזור על סמך צו תפיסה, דבר שיספק פתרון הולם לבעיית הקליטה באזור.

      למרות תגובתה החריפה, ביקשה המדינה מבית המשפט לעכב את פינוי האנטנות במקום עד לדצמבר מסיבה שאינה ברורה.

      "אין מגזר של החברה הישראלית שלא הושחת עד העצם מהכיבוש, אבל דומה שקשה לחשוב על ניצול מקומם יותר מזה של חברות סלולר עשירות וחזקות המנצלות את כבשת הרש של חקלאים פלסטינים שמתנחלים גזלו את אדמתם", אמר עו"ד מיכאל ספרד, שעתר לבג"ץ נגד בניית המאחז מטעם תנועת שלום עכשיו יחד עם בעלי הקרקע הפלסטינים. "במקום להסתלק בבושת פנים כשנחשף קלונם, תוך התנצלות ותשלום פיצויים לבעלי הקרקע, בחרו החברות לעשות שימוש בממונם הרב ובמשרדי עורכי הדין המסחריים הנוצצים העומדים לרשותם ולהיאבק על המשך הגזל".

      חברות הסלולר סירבו להתייחס לטענות וחלקן מסרו כי יגיבו לתשובת המדינה, על פי הצורך, בבית המשפט.

      לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com