פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "עשו כסף מקרקע גנובה": איך חברות הסלולר עזרו למאחז?

      בג"ץ הורה על פינוי מוחלט של מגרון, אולם במקום עדיין ניצבות אנטנות סלולריות - שלא רק היוו "תירוץ" להקמת המאחז, אלא גם הניבו למתנחלים מאות אלפי שקלים דמי שכירות. "הם השתלטו על קרקע פלסטינית וגם גבו כסף מהחברות הסלולריות"

      "עשו כסף מקרקע גנובה": איך חברות הסלולר עזרו למאחז?
      צילום: מור שאולי, עריכה: יאיר דניאל

      בחודש שעבר פונו אחרוני המבנים מהמאחז הבלתי-חוקי מגרון, אלא שחרף ההוראה של בג"ץ לפינוי מוחלט - במקום נותרו עדיין אנטנות סלולריות של כמה חברות. לפי בדיקת וואלה חדשות, האנטנות שהוקמו באופן לא חוקי, הכניסו למתנחלים שם מאות אלפי שקלים בתמורה להצבתן על קרקע. על החברות לפנות את האנטנות, שלכאורה היו התירוץ להקמת המאחז, שקם על קרקע בבעלות פרטית של פלסטינים, עד יום שישי.

      מגרון עלה לראשונה על הקרקע ב-1999 על גבעה כעשרה קילומטרים מצפון לירושלים, בתחום המועצה האזורית בנימין. מדובר היה באדמות פלסטיניות פרטיות של תושבי הכפרים הפלסטינים בורקא ודיר דבואן הסמוכים. גם חלקה 10, שעליה הוצבו בין השאר האנטנות הסלולריות, הייתה בבעלות פלסטינית פרטית. ב-2012 היה המאחז לגדול מאחזי יהודה ושומרון עם כ-50 משפחות. בתום מאבק משפטי פונה המאחז סופית לפי כשבועיים, אחרי פינוי חלקי ב-2012.

      אחרי שנים של דחיות: המבנים האחרונים במגרון פונו

      פינוי חלקה 10 התעכב כמה שנים, למרות צווי ההריסה שהוצאו נגד המבנים והאנטנות, ובזכות עתירה של המתנחלים שטענו לבעלות על הקרקע. במהלך השנים, שבהן התנהלו דיונים בנוגע לחוקיות הרכישה, הייתה עמדת המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה כי ישנו חשד לזיוף מסמכים מצדם של המתנחלים.

      אחרי שנים של דחיות: פונה מאחז מגרון (מור שאולי)
      פינוי המבנים במגרון לפני שבועיים (צילום: מור שאולי)

      בינואר האחרון, אף שההליך בבית המשפט המחוזי טרם הסתיים, קבע בג"ץ שיש לפנות את המבנים ואת האנטנות כיוון שהם נבנו ללא היתר בנייה ובאופן בלתי-חוקי. החברות הסלולריות לא היו חלק מהדיון בבג"ץ, ולכן נתן להם בית המשפט ארכה נוספת לפינוי האנטנות עד סוף השבוע הקרוב.

      עוד ידיעות בוואלה חדשות
      חוזרים לרוטשילד: הערב הוקמו אוהלים, מחר עובדי כיל יפגינו
      נערכים להסלמה: 3,000 חיילי מילואים גויסו לתרגיל פתע בגדה
      הפגנה ב"כביש הדמים של הצפון": "למנוע את הקורבן הבא"

      "גם פלשת וגם גנבת"

      האנטנות, כאמור, היוו תירוץ להקמת המאחז כפי שתיאר זאת גורם בכיר לשעבר מהמנהל האזרחי מהתקופה שבה הוקם המאחז. "הוקמה במקום אנטנה. אחר כך, במרמה, חוברה האנטנה לקו מתח על ידי חברת החשמל ובהמשך ניתן על ידי ראש המועצה (דאז), פנחס ולרשטין, אישור להצבת שומר כדי לשמור על האנטנה במקום". עוד סיפר כי ראש המועצה התחייב לא להציב במקום מבנים, אולם הוסיף כי "מספר ימים לאחר מכן הגיעו למאחז ארבעה מובילים עם קרוואנים שהוצבו במקום".

      האנטנה הראשונה, של חברת פרטנר, הוצבה בשנת 2001 ולאחריה הוצבה ב-2003 אנטנה של חברת פלאפון (שסלקום הצטרפה אליה, והשתמשה באותה תשתית). הסיבה הרשמית להצבת האנטנה הייתה "חוסר קליטה באזור" ציר עוקף רמאללה (כביש 60, ש"ב). לאנטנות ניתן אישור מקצין מטה התקשורת, אך האישור היה טכני ולא היווה היתר בנייה. מהרגע הראשון התייחסו להצבתן במנהל כבנייה בלתי חוקית.

      מבדיקת וואלה חדשות עלה שהאנטנות הסלולריות הניבו למתנחלים שעברו להתגורר שם סכומים נאים. לפחות שתיים מהחברות הסלולריות שילמו ברוב התקופה המדוברת, כ-12 שנה, דמי שכירות לאגודה השיתופית מגרון שעל פי ההערכות הנמוכות עומדים על למעלה מ-200 אלף שקלים.

      החברות הסלולריות סירבו להתייחס לנושא ולא ברור איך הן מתכוונות לפעול. אלא שלוואלה חדשות נודע כי חלקן החלו במגעים מול המנהל האזרחי בניסיון למצוא מיקום חלופי לאנטנות המדוברות.

      מתנועת "שלום עכשיו", שעתרה עם בעלי הקרקע הפלסטינים נגד בניית המאחז נמסר: "גם פלשת וגם גנבת. רק בשטחים, מתנחלים יכולים להשתלט על אדמות ששייכות לאנשים אחרים, להתנחל ואף לגבות כסף מחברות הסלולר על השימוש בקרקע הגנובה. על חברות הסלולר לתבוע בחזרה את סכומי הכסף ששולמו בעבור הצבת האנטנות ולהעבירם לבעלי הקרקע".

      לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com