מסמכים נדירים: מה נמצא בביתו של יגאל עמיר אחרי הרצח?

היערכות לקראת ביקורו של נשיא מצרים סאדאת ב-1977 בישראל, צו המעצר שהוצא ליגאל עמיר, שחרורו מהכלא של קאפו שעליו נגזר עונש מוות - מסמכים אלה ואחרים הם רק חלק מהאוצר הבלום שנגלה לעיני אנשי מרכז מורשת משטרת ישראל לאחר שפתחו את הארכיונים.

המסמכים, שטרם נראו בציבור, נחשפים כאן לראשונה. הם התגלו לגמרי במקרה, לאחר שבעת העברת מוזיאון המשטרה בקריית אתא למכללה הלאומית החדשה בבית שמש נתקלו השוטרים באינספור ניירות שהעלו אבק, בהם נדרשו לעשות סדר. מחר (שני) יחנוך רב-ניצב יוחנן דנינו את מרכז המורשת החדש יחד עם סגל הפיקוד הבכיר, לקראת פתיחתו למבקרים.

"בזכות אנשי הארכיון, שעשו עבודה מדהימה, הצלחנו למצוא את המסמכים הנדירים האלה", סיפר לוואלה חדשות אורי קוסובסקי, קצין מחקר ההיסטוריה במרכז המורשת. במשטרה מקווים שהמרכז החדש והנוצץ יצליח בהרבה מקודמו הצנוע, שכשל למשוך מבקרים ושאותו פקדו 18 אלף איש בלבד בשנה.

עוד בוואלה חדשות:
חשש במערכת הביטחון: "איראן תצא מבידוד ותזכה בנשק גרעיני"
במג'דל שמס חוששים: "פרשת הריגול תפגע לנו בפרנסה"
ח"כ כבל: "המחנה הציוני הולך לאופוזיציה, אין מו"מ עם הליכוד"

חלק מהמסמכים הנדירים שייחשפו לציבור במרכז החדש קשורים לקאפו היהודי יחזקאל אינגסטר, שעלה לישראל בשנותיה הראשונות ולאחר מכן נידון למיתה. בשנת 1952 זוהה אינגסטר על ידי כמה ניצולי שואה כמי שהיה אחראי על התעללות קשה ועל מותם של יהודים רבים במלחמת העולם השנייה. אינגסטר היה הקאפו הראשון שהורשע ונידון לעונש מוות בישראל, וזאת במסגרת החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. על בסיס אותו חוק הורשע והוצא להורג גם אדולף אייכמן, כעשור לאחר מכן.

עם זאת, בסופו של דבר גזר דינו של אינגסטר לא בוצע. זאת לאחר שבית המשפט העליון המיר את עונשו לשנתיים מאסר. עד כה סברו היסטוריונים כי אינגסטר מת בתאו, אולם מסמך שמתפרסם כאן לראשונה מגלה כי אינגסטר שוחרר מהכלא וסיים את חייו כאדם חופשי.

באחד המסמכים, שנחתם ב-30 ביוני 1952 בידי מאיר אברהמי, עוזר כלאי בבית הסוהר בתל מונד (כלא הדרים) נכתב כי אינגסטר "שוחרר ממאסרו ב-26 ביוני 1952 מטעמי בריאות, בהתאם לצו שר המשטרה מיום 23 ביוני 1952". זמן קצר לאחר שחרור מת הקאפו היהודי ממחלת הסוכרת שממנה סבל.

מסמך אותנטי נוסף שיוצג לציבור הוא צו המעצר שהוצא ליגאל עמיר מיד עם הירצחו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין. על המסמך חתום קצין אגף החקירות דאז של מרחב ירקון במשטרת תל אביב, מוטי נפתלי.

במסמך נכתב: "בתאריך 4 בנובמבר 1995 סמוך לשעה 21:30 בכיכר מלכי ישראל תל אביב, בגמר עצרת השלום, כאשר ראש הממשלה יצחק רבין ירד במדרגות בניין עיריית תל אביב, לעבר מכוניתו, יצא החשוד מתוך הקהל, כאשר בידו אקדח מסוג ברטה 9 מ"מ קצר וירה מטווח קצר שלושה כדורים לעבר ראש הממשלה. שני כדורים פגעו בראש הממשלה, אשר פונה לבית החולים איכילוב בתל אביב, שם נפטר כעבור זמן קצר כתוצאה מפגיעות אלו. הכדור השלישי פגע במאבטחו של ראש הממשלה וגרם לפציעתו. הנ"ל פונה לבית החולים, שם נותח ויצא מכלל סכנה".

המסמך מגלה כי המשטרה ביצעה חיפוש בביתו של עמיר, שם גילתה תכניות לרציחתו של רבין: "בחיפוש שנערך בדירתו של החשוד בהרצליה התגלה אקדח נוסף, מחסנית וכן תחמושת נוספת מסוגים שונים בכמות גדולה. כמו כן, נתפסו בדירתו שרטוטים אשר מעידים על תכנון קודם ונסיונות נוספים להתנקש בחייו של ראש הממשלה. בחקירתו, הודה החשוד כי ביצע את המעשה מתוך כוונה להפסיק את תהליך השלום. כמו כן הודה החשוד כי בהזדמנויות קודמות ניסה להתנקש בחייו של ראש הממשלה". העבירות שיוחסו לעמיר היו רצח בכוונה תחילה, ניסיון לרצח, החזקת אמצעי לחימה וחברות בהתארגנות בלתי חוקית.

מסמך נוסף שנמצא הוא סיכום החקירה שביצע סגן ראש אגף החקירות, תת-ניצב אבי כהן. מהמסך עולה כי בשיחה עם שהתנהלה בעודו כפות ומובל לחקירה במשטרת תל אביב, אמר עמיר: "לא עשיתי זאת בשביל כבוד. צריך היה לעשות זאת, אני יודע שייגנו אותי".

כהן ציין כי השיחה "התנהלה במהלך בדיקת כפות ידיו על ידי אנשי הזיהוי הפלילי". עוד נכתב במסמך: "מקום נוסף שאליו הגיע עמיר כדי לפגוע בראש הממשלה היה כביש הרצליה, כפר שמריהו ביום טקס פתיחת המחלף, ואולם הסתבר לו שראש הממשלה הספיק לעזוב. במהלך השבוע שחלף, ולאור הפרסומים הנרחבים על העצרת בכיכר מלכי ישראל, החליט להגיע למקום ולהמתין להזדמנות שתאפשר לו לפגוע בראש הממשלה. לדבריו, יצא מביתו בהרצליה, בשעה 19:45, באוטובוס קו 247, הגיע לכיכר מלכי ישראל, כאשר האקדח טעון וכדור בקנה, הסתובב במקום כחצי שעה, הגיע סמוך לחניית כלי הרכב והמתין שם. לדבריו, לא נשאל למעשיו ואיש לא ביקש לזהותו ולבדקו, התנהג כמי שמשמש נהג וממתין לסיום העצרת".

מסמך מרתק נוסף שהצליחו אנשי הארכיון לאתר הוא זה של היערכות של המשטרה לקראת ביקורו ההיסטורי של סאדאת בישראל, שעל אבטחת פמלייתו הייתה אחראית יחידת נתב"ג.

מפקד היחידה דאז, ניצב-משנה אברהם מוספיה, לא חסך מפקודיו תיאורים באשר לגודל המעמד. "שוטרים - חברים לעבודה. בשעות הקרובות יתקיים מאורע היסטורי עם ביקורו של נשיא מצרים", כתב. "עיני העולם וליבותנו עוקבים בדריכות אחר המבצע המתקיים ואשר היה לא יאומן רק לפני ימים אחדים. נפל בחלקנו לקיים אירוע היסטורי זה מבחינת אבטחת אמת, שמירת הסדר והכוונת התנועה. כאמור, מיליוני עיניים ברחבי העולם עוקבים אחר הצלחת המבצע, אשר הוא כולו שלנו. הצלחת המבצע תתרום לאווירה טובה ונוחה בשיחות בין שני ראשי המדינה, ונדמה לי שעל החשיבות זו אני פטור מלדבר. הבה נעמוד על משמרתנו עירניים ודרוכים ומוכנים לכל התפתחות אפשרית ובכך נתרום את חלקנו להצלחת השיחות".

עוד מסמך שנמצא בארכיון בהקשר זה מתוארך ליום אחד בלבד טרם נחיתתו של סאדאת, ועוסק בהיערכות לאפשרות שיש מי שינסו לפגוע בנשיא המצרי. "בעת ביקורו של האורח, קיימת אפשרות של אירועים בלתי-צפויים, לרבות אפשרות של פיגוע עוין באורח או בפמלייתו. כידוע, ביקורו של נשיא מצרים, מעורר מחלוקת בקרב מדינות ערב בכלל, ובקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בפרט. מטוס האורח יחנה ברחבה סי מול שער מספר 10 ובמקום ייערך טקס ממלכתי וקבלת פנים מפוארת".

מסמכים נוספים שנמצאו קשורים לתקופה המנדטורית למשטרת התנועה בישראל. במסמך נדיר, מצאו היסטוריונים של המשטרה הוראת נסיעה משנת 1926 מאת מפקד המשטרה, א.ס. מברוגוררדטו. לפי הצו, חובה לנסוע בכלי הרכב במהירות לא עולה על 15 קמ"ש בגבולות העיר, ו-50 קמ"ש מחוץ לגבולות העיר. העונש הצפוי העובר על החוק הוא 5 לירות בפעם הראשונה, 50 לירות או 15 ימי מאסר בפעמים הנוספות ואף ביטול רישיון הנהיגה במקום.

גם מפת ירושלים המחלקת אזורי שליטה בשנת 1948 נמצאה בארכיון. בין השאר, המפה מציגה בצבע אדום את אזור השליטה של הפלסטינים ובצבע כחול את אזור השליטה של ישראל.

בית מורשת משטרת ישראל, הכולל אתר הנצחה לחללי המשטרה, ייפתח לקהל הרחב בחודש אפריל ויוצג בו סיפורה של משטרת ישראל - החל בארגוני השמירה העברית של שלהי התקופה העותמאנית ומשטרת המנדט, דרך הקמתה של משטרת ישראל ופעילותה לאורך השנים עד עצם היום הזה. מורשתה של המשטרה מובאת בהקשר הרחב של תולדות מדינת ישראל והיישוב שקדם לה, תוך התמקדות באירועים ובאתגרים המרכזיים עימם התמודדו שוטרי משטרת ישראל לאורך השנים.

בבית מורשת משטרת ישראל מוצגים היסטוריים ייחודיים, מיצגי מולטימדיה מתקדמים לצד מסמכים היסטוריים מקוריים המספרים את סיפורה של משטרת ישראל - ומתוך כך את סיפורה של מדינת ישראל כולה. בין אלה ניתן למצוא כלי נשק היסטוריים, רובוט חבלה ומכונת פוליגרף - מהראשונים מסוגם - ניידות משטרה מהתקופות השונות, יומן תחנת משטרה המתעד את הקמת המדינה, תמלול חקירתו של אדולף אייכמן ועוד.