פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקשר בין מבצע "סופה נחרצת" בתימן לגרעין האיראני

      הזעם של מדינות ערב על ההשתלטות האיראנית-חות'ית על תימן לא מופנה אל טהראן, אלא דווקא לוושינגטון. השליטים הערביים מבינים היטב: בשל החתירה להגעה להסכם על הגרעין, לאמריקנים אין שום כוונה לבוא בדרישות מאיראן לעצור פעולות צבאיות

      הקשר בין מבצע "סופה נחרצת" בתימן לגרעין האיראני
      צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק

      כבר לפני כמה חודשים, כאשר המרד החות'י היה עדיין בחיתוליו, בישראל היה מי שעקב בדאגה אחר ההתקדמות של כוחות המורדים הזיידים. המשמעות הייתה ברורה: השתלטות איראנית על מיצרי באב אל-מנדב ואפשרות של פגיעה בכלי שיט ישראליים שיעברו באזור מבלי לקבל אחריות על תקיפה שכזו. החות'ים הזיידים הם אמנם שיעים מאסכולה אחרת מזו של השיעים באיראן, הנמנים על אסכולת הת'ני-עשר, אולם הם פועלים בתיאום עם המשטר בטהראן ונהנים מציוד איראני מתקדם שמאפשר להם להתמודד בשדה הקרב עם כוחותיו של הנשיא הנמלט עבד רבו מנסור האדי. בכל הפגנה כמעט שקיימו החות'ים בחודשים האחרונים נראו סיסמאות שנראה כאילו נלקחו היישר מבתי הדפוס של המהפכה האיסלאמית באיראן: "מוות לאמריקה, מוות לישראל, הקללה ליהודים, הניצחון לאיסלאם".

      הפיכה בתימן - כותרות נוספות:
      ערב הסעודית פתחה במבצע צבאי נגד המורדים השיעים בתימן
      דיווח בתימן: הנשיא ברח מעדן, שדה התעופה נפל בידי החות'ים
      אחרי הפיגוע הקטלני בבירה – ארה"ב פינתה את כוחותיה מתימן

      ערב הסעודית פתחה במבצע צבאי נגד המורדים השיעים בתימן (רויטרס)
      חמוש בזירת הפצצה בסמוך לשדה התעופה של הבירה צנעא, היום (צילום: רויטרס)

      אך מעבר לאפשרות של פגיעה בספינות ישראליות, ההשתלטות האיראנית-חות'ית על תימן מעלה עוד חשש בצד הישראלי: כוחם העולה של האיראנים באזור יאפשר להם לשפר עמדות במשא ומתן על פרויקט הגרעין שלהם. כלומר, ככל שההשפעה האיראנית במדינות כמו עיראק, סוריה ותימן עולה, כך גם הולכת וגוברת היכולת שלהם להתמקח מול האמריקנים והאירופים על מספר הצנטריפוגות שיוכלו לשמור, על אופי הבידוק שתפעיל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית במתקני הגרעין שלה וכו'.

      בקרב מקבלי ההחלטות בישראל כבר חלחלה ההבנה שלאמריקנים אין שום כוונה לבוא בדרישות מאיראן לעצור פעולות צבאיות במדינות אחרות כולל פיגועי טרור, כחלק מההסכם הנרקם על הגרעין האיראני.

      ברק אובמה במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 24 במרץ 2015 (רויטרס)
      התעלמות שגוברת בהפקרות. הנשיא אובמה (צילום: רויטרס)

      וזו בעצם הנקודה הבעייתית כל כך עבור מדינות ערב, שהביאה אותן הלילה לשגר מבצע צבאי בפיקודו של לא פחות מהמלך הסעודי סלמאן וזכה לשם הדרמטי "סופה נחרצת". הכרעה כנראה לא תהיה שם, אבל תסכול סעודי, ירדני ומצרי בהחלט כן. הזעם במשטרים הללו אינו מופנה כלפי איראן, שעושה את מה שמצופה ממנה פחות או יותר, כלומר משתלטת על טריטוריות חדשות, אלא בעיקר כלפי וושינגטון.

      קצת קשה להאמין, אבל בעוד שהבית הלבן מנהל משא ומתן מאומץ בניסיון להגיע להסכם עקרונות מול איראן על הסכם הגרעין שלה כבר במהלך חמשת הימים הקרובים, מצליחה טהראן השיעית לכבוש מדינה שהרוב בה סוני. מדינה בעלת גבול ארוך ופרוץ עם ערב הסעודית, האויבת מספר אחת של איראן באזור. ווושינגטון שותקת. דהיינו, הדאגות הישראליות כתוצאה מההשתלטות של החות'ים על תימן הינן כאין וכאפס בהשוואה לחששות של ריאד ומדינות ערביות אחרות, לנוכח ההשתוללות האיראנית במזרח התיכון וההתעלמות שגובלת בהפקר מצד האמריקנים.

      מפת תימן (עיבוד תמונה)

      נכון, ארצות הברית וערב הסעודית טענו שהמבצע הערבי הלילה נעשה בסיוע מודיעיני אמריקני, אך השליטים הערביים ומקבלי ההחלטות בישראל אינם מצליחים להבין מדוע הבית הלבן מתעקש להפגין חולשה יוצאת דופן שכזו בשיחות עם טהראן. הרצון הערבי-סוני-ישראלי הוא שהמעצמות הגדולות ינסו לפחות ללחוץ על טהראן לעצור את הפעילות הצבאית של משמרות המהפכה בשלל יעדים במזרח התיכון, כחלק מכל הסכם עתידי על הגרעין האיראני.

      האם לחץ שכזה יוביל לשינוי מדיניות איראני? ייתכן שלא, אך במקרה של "מקל" אמריקני מאיים נגד טהראן בגין מעורבות בתימן או בעיראק, לאיראנים יהיה מה להפסיד, אי-הסרת סנקציות כלכליות למשל, והם ייאלצו לשקול אם להמשיך בכיבושיהם באזור. זאת בעוד שכרגע, תחת מדיניות "האפס מעשה" מצד הבית הלבן, הם עושים ככל העולה על רוחם מבלי שיצטרכו להניד עפעף.