פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אביהם של הנספים בשריפה לוואלה: "שאלוהים יברך אותי בילדים"

      גבריאל ששון, שקבר שבעה מילדיו באסון בברוקלין, מספר על הטרגדיה הקשה: "צעקתי צעקה איומה, לא חשבתי שתקרה לי שואה". בתו ציפורה, בת ה-14, מאושפזת מבלי לדעת על גורל אחיה: "אמרתי לה שמטפלים בכולם כמו שצריך"

      אביהם של הנספים בשריפה לוואלה: "שאלוהים יברך אותי בילדים"
      צילום: עומר מירון, רויטרס, עריכה: ניב פוקס

      קבר את שבעת ילדיו – ומשדר חוזק: גבריאל ששון, ששכל את שבעת ילדיו בשריפה שפרצה בביתו בברוקלין שבניו יורק, סיפר בריאיון לוואלה חדשות על דרך ההתמודדות עם הטרגדיה הקשה. "העתיד? אני לא יודע מה להגיד לך. אני רואה עתיד קשה, אבל מתי שנגיע לגשר נעבור אותו. ככה זה. אי אפשר להגיד מעכשיו. אם היית שואל אותי מה היה קורה אם הייתי שומע כזו בשורה, חשבתי שאני אשבר", הוא אמר אמש (שני), בתחילת ימי השבעה בשכונת רמת אשכול בירושלים.

      ששון, אדם רגיש ומאופק, סיפר כי הוא אינו רגיל להתמודד עם מצבים קשים כאלו. "אפילו ספרים על השואה לא קראתי, כי אני לא יכול, זה הורס לי את החיים", אמר, "לא חשבתי שתקרה לי שואה".

      הלווייתם של שבעת הילדים, הר המנוחות ירושלים. מרץ 2015 (נועם מושקוביץ)
      "לא חשבתי שתקרה לי שואה". גבריאל ששון בהלוויית שבעת ילדיו, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

      מחשבות על העתיד עדיין לא הופיעו, אבל גם ייאוש אין. "הקדוש ברוך הוא יברך אותי שיהיו לי עוד ילדים", איחל ששון לו ולרעייתו, "אני לא יודע אם זה אפשרי". גם כשביקש שיתפללו עבור אשתו, ציין במפורש: "לרפואה שלמה ושתזכה ללדת עוד ילדים".

      לקריאה נוספת:
      הילדים שנספו בשריפה בברוקלין הובאו למנוחות: "למה לקחתם שבעה?"
      האב מברוקלין ספד לילדיו: "איבדתי את הכול באש"
      שבעת הילדים שנספו בשריפה בברוקלין ייקברו מחר בירושלים

      גבריאל שהה ביום האסון במנהטן. על הרגעים הראשונים לאחר שמיעת הבשורה הקשה אמר: "השוטרים באו לחפש אותי, הביאו אותי למשרד שלהם. אמרו לי שאשתי ובתי בבית חולים בגלל שריפה. הגיס שלי הגיע ובישר לי את בשורה. מה אגיד לכם, צעקתי צעקה איומה. לא בכי - צעקתי צעקה, לא יודע כמה זמן, הרבה זמן. הפסקתי ואמרתי: 'שבת היום'. הצוות המקצוע הגיע כדי לתת לי זריקה אם אצטרך, ואמרתי: 'אני לא צריך, אני רוצה לעבוד את השם'.

      רעייתו גייל ובתו ציפורה, בת 14, מאושפזות בשני בתי חולים נפרדים. מצבה של הבת טוב יותר והיא בהכרה מאז האירוע, אך גם היא עדיין לא שמעה על האסון שפקד את אחיה. "הלכתי אל הבת, ישבתי אצלה, דיברתי איתה. בסוף השבת כבר היא פתחה את העיניים, והיא שואלת אותי על אימא. אמרתי שאימא בבית חולים אחר, יותר טוב לה שם. היא בסדר, מטפלים בה. היא רצתה גם לשאול על האחרים. לא ידעתי מה להגיד לה. אמרתי שמטפלים בכולם כמו שצריך. אמרתי לה: 'את צריכה לנוח שתתחזקי, אני איתך, הקדוש ברוך הוא איתך, רק תתחזקי'. היא עוד לא יודעת".

      גבריאל ששון מדבר בהלוויה של הילדים שנשרפו בשרפה בברוקלין מרץ 2015 (נועם מושקוביץ)
      "בקורבן הזה יש אלוקים". גופות הילדים בהלוויית בירושלים, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

      מאיפה הכוחות?
      "הכוחות שלי זה רק כי אני אוהב את השם, כי כל החיים שלי אני לומד, אני משתדל, אני עובד על המידות. הילדים שלי הם צלם אלוקים, אני אוהב אותם. יש דברים שקל יותר לראות בהם את האלוקים, בילדים מאוד קל לראות בהם את האלוקים. אבל גם בקורבן הזה יש אלוקים, רק קשה מאוד לראות".

      אנשים שומעים את הסיפור שלכם והעצב מקיף את כולם. יש לך מסר לומר להם?
      "אני רוצה להגיד שכל ילד הוא עולם שלם, כל ילד הוא מיוחד. צריך לאהוב אותו, להבין אותו, לא להתרגש. להכניע את עצמך, לעשות לטובתו, לא לפי הרגשות שלך באותו זמן. תמיד להיות ותרן ולתת. אפשר תמיד להתחזק בדת. אני מקווה שמי שלא שומר שבת ישמור שבת לעילוי נשמת ילדיי, מי שלומד תורה כבר - אולי ילמד עוד קצת. אבל נראה לי הכי חשוב זה אהבת חינם, שבירת המידות. לא צריכים את הטרגדיה של היום. אני אומר: כולנו אחד, לא צריכים כלום. זו הגאולה עצמה".

      (עדכון ראשון: 21:00)


      לפניות לכתב יקי אדמקר: yakiadamker@gmail.com