מועצת האו"ם לזכויות אדם התכנסה היום (שני) במטה האו"ם בז'נבה ליום דיונים, במסגרת הוועידה ה-28 של המועצה, שחלקו הראשון עוסק כולו במצב זכויות האדם בישראל ובשטחים הפלסטיניים. במרכז הדיונים, ההערכות בנוגע לפשעי המלחמה לכאורה שבוצעו על ידי ישראל, חמאס וארגונים פלסטיניים נוספים במהלך מבצע "צוק איתן" והלחימה ברצועת עזה בחודשים יולי-אוגוסט.
גורם במשלחת ארצות הברית למטה האו"ם בז'נבה הבהיר בשיחה עם סוכנות הידיעות "רויטרס" כי נציגים אמריקנים לא ישתתפו בדיון. "המשלחת האמריקנית לא תדבר על פלסטין היום", אמר הגורם, מבלי לפרט. דבריו מגיעים על רקע הצהרתו של הנשיא ברק אובמה, לפיה וושינגטון "תבחן מחדש" את ההגנה על ישראל במוסדות האו"ם.
עוד בוואלה חדשות:
ועדת החקירה לפשעי "צוק איתן" דחתה את פרסום מסקנותיה
ישראל מזהירה את האו"ם: חמאס מתכונן לעוד מלחמה
תחקיר: 90% מההרוגים בהפצצות בתים ב"צוק איתן" - אזרחים
במשרד החוץ טענו כי המשלחת האמריקנית לא משתתפת בדיון לבקשת ירושלים, אולם לא התקבל לכך אישור מצד וושינגטון. מנגד, הצעד עשוי לסמן את תחילתה של נסיגת ארצות הברית מהגנה על ישראל בפורומים בינלאומיים. ממשל אובמה הקפיד עד כה לצאת להגנתה של ישראל בדיונים מסוג זה, והשגרירה האמריקנית באו"ם, סמנתה פאוור, אף תקפה לאחרונה את הארגון על היחס "המחפיר" שלו לישראל. אולם כעת, בעקבות הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא חוזר בו מנאום בר אילן ומתנגד להקמת מדינה פלסטינית, וושינגטון שוקלת מחדש כאמור את המדיניות שלה.
גורמים מדיניים בישראל אמרו בסוף השבוע לוואלה חדשות כי אובמה "יוזם עימות" עם ישראל בנושא הפלסטיני, כדי להסיט את תשומת הלב מההסכם המתגבש עם איראן. אמש, יצאה משלחת ישראלית לפריז, במטרה לרתום את צרפת נגד הסכם הגרעין המסתמן בין איראן למעצמות. צרפת נחשבת לבעלת בריתן הקרובה ביותר של מדינות ערב בקרב המעצמות, ולכן היא שותפה לביקורת כלפי ההסכם. עם זאת, היא גם מחזיקה בקו התקיף ביותר מקרב המעצמות כלפי ההתנחלויות ובנוגע לצורך להקים מדינה פלסטינית.
המשפטנית האמריקנית מארי מקגוואן דייויס, המובילה את ועדת החקירה הבינלאומית בנוגע לפשעי "צוק איתן", פתחה את הדיונים בעדכון על התקדמות עבודת הוועדה. בדבריה, הבהירה מקגוואן דייויס כי הוועדה "עשתה כל שביכולתה על מנת להשיג גישה לגורמים מכל הצדדים". היא ציינה את ממשלת ישראל, שלא הגיבה לפניית הוועדה, וממשלת מצרים, שהבטיחו לאפשר את ביקור חברי הוועדה בעזה "כשהמצב הביטחוני יאפשר זאת", אולם עד כה לא אישרו את קיומו.
"ראיינו בני אדם רבים בישראל ובשטחים הפלסטיניים", ציינה. "עדי ראייה וגורמים מארגוני הסיוע הגיעו לז'נבה למסור את עדותם, ונוספים העבירו פניות כתובות לוועדה". מקגוואן דייויס התייחסה לדחיית תאריך פרסום מסקנותיה של הוועדה, והבהירה: "אנחנו צריכים עוד זמן כדי להעריך את המידע הרב שקיבלנו, שחלקו התקבל רק בשבועות האחרונים". כמו כן, ציינה "היבטים משפטיים" שיש לבדוק לעומק לפני פרסומם.
לדברי מקגוואן דייויס, הוועדה בראשותה ובהשתתפות המשפטן הסנגלי דודו דיינה, תפעל במטרה "לזהות את האחראים ולספק המלצות" בנוגע לפשעים לכאורה שבוצעו בשטחי ישראל והרשות הפלסטינית מאז חודש יולי 2014. "אסור שהאחראים יחמקו מעונש, ויש להביאם לדין", אמרה.
בהמשך היום, הנציג המיוחד של מועצת זכויות האדם לשטחים הפלסטיניים הכבושים, הדיפלומט האינדונזי מקרים וויביסונו, הציג עדכון על מצב זכויות האדם ברצועת עזה ובגדה המערבית, וקרא לישראל להסיר את המצור מעל רצועת עזה תוך שיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית. שישה דוחות נוספים הנוגעים להיבטים שונים של זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים וברמת הגולן צפויים להיות מוצגים במהלך היום.
כמו כן, ארבע החלטות צפויות להיות מאושרות על ידי חברות המועצה במהלך הדיונים. הראשונה שבהן קוראת לישראל להבטיח את זכויות האדם של "האזרחים הסורים ברמת הגולן הכבושה", אשר על פי לשון ההצעה נשללת מהם הזכות להגדרה עצמית, כמו גם חירויות בסיסיות נוספות. ההחלטות הנוספות קוראות לישראל לאפשר הגדרה עצמית לפלסטינים ולהבטיח את כל זכויותיהם, ומגנות את הבנייה בהתנחלויות.
לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il