שבועות בודדים לפני פרסומו הצפוי של דוח ועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם לפשעי המלחמה שבוצעו לכאורה על ידי ישראל במהלך מבצע "צוק איתן" ובצל פרישתו של העומד בראשה וויליאם שייבאס פרסמה אתמול (שישי) סוכנות הידיעות אי-פי תחקיר מקיף, הסוקר 247 הפצצות ישראליות על מבנים אזרחיים ברצועת עזה, שבהן נהרגו 844 פלסטינים. 508 מתוך ההרוגים מעט יותר מ-60% היו ילדים, נשים וקשישים.
התחקיר מתבסס על עדויות של תושבי הרצועה ועל תחקיר בשטח, הכולל איסוף תעודות פטירה, ובוחן רק חלק קטן מקרוב ל-5,000 הפצצות שביצע צה"ל במהלך המבצע, בחודשים יולי ואוגוסט האחרונים. מדובר בכל ההפצצות שבהן נקבע בתחקיר שמטרותיהן היו מתחמים אזרחיים. ההרוגה הצעירה ביותר, על פי הדוח, הייתה פעוטה בת ארבעה ימים, ואילו ההרוג המבוגר ביותר גבר בן 92. כשליש מההרוגים היו ילדים מתחת לגיל 16, 280 מהם ילדים מתחת לגיל חמש.
עוד בוואלה! חדשות:
התפטרות שייבאס: השמחה תהיה קצרת מועד
בצלם: "דגל שחור מתנוסס מעל תקיפות הבתים ב'צוק איתן'"
"כשלי צה"ל בצוק איתן הגדילו את היקף הנפגעים הפלסטינים"
בפתח התחקיר, מובהר שהחוק הבינלאומי קובע כי בתים פרטיים נחשבים לאתרים אזרחיים מוגנים, אלא אם נעשה בהם שימוש צבאי. לטענת ישראל, הותקפו אך ורק מטרות לגיטימיות. בירושלים שבו וטענו כי פעילי חמאס וארגונים חמושים נוספים השתמשו בבתיהם כמחסני נשק וכמרכזי פיקוד במהלך הלחימה. "העמדה שלנו ברורה לחלוטין ישראל לא ביצעה פשעי מלחמה", אמר דובר משרד החוץ עמנואל נחשון.
עוד עולה מנתוני התחקיר כי ב-83 הפצצות, נהרגו שלושה או יותר מבני אותה המשפחה. בין ההרוגים, 96 פעילים חמושים או חשודים בפעילות טרור. מניין זה מהווה מעט יותר מ-11% ממספר ההרוגים הכולל שנבדק. מתוך ההרוגים, 240 היו גברים בין הגילאים 16 ו-59, ששמם לא נקשר עם פעילות הארגונים החמושים ברצועה, ולא פורסמו מודעות אבל לאחר מותם על ידי ארגוני הטרור.
התחקיר שפורסם היום הוא הניסיון המקיף ביותר עד כה לקבוע מי בדיוק נהרג בהפצצות הישראליות. גם בישראל וגם בארגונים בעזה סירבו לפרסם נתונים מקיפים בנוגע ליעדים שהותקפו או למניין ההרוגים. על פי המניין הראשוני הרשמי שפורסם על ידי האו"ם, 2,205 פלסטינים מתו במהלך הלחימה, מתוכם לפחות 1,483 אזרחים 66% מההרוגים. בצד הישראלי, נהרגו 72 בני אדם, מהם חמישה אזרחים.
"או שצה"ל הצבא הגרוע בעולם או שהורגים אזרחים במכוון"
"או שיש להם את הצבא הגרוע בעולם שתמיד מפספס מטרות ופוגע באזרחים, או שהם הורגים אזרחים במכוון", טענה חברת הוועד הפועל של אש"ף, חנאן עשראווי. לטענתה, אם מרבית ההרוגים הם אכן אזרחים, "אי-אפשר לקרוא להם 'נזק סביבתי'". לפי הנתונים הישראליים, שמתייחסים ללחימה כולה ולא מציינות התקפות על מתחמים אזרחיים בנפרד, 890 פעילי טרור נהרגו בסך הכול, מהם 580 פעילי חמס ו-200 פעילי הג'יהאד האיסלאמי.
אלכס וויטינג, בכיר לשעבר בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ומומחה לחוק בינלאומי מאוניברסיטת הרווארד, הסביר כי הרג אזרחים כשלעצמו אינו מהווה פשע מלחמה, אולם מקרים כאלה הם "דגל אדום, הקורא לחקירה מעמיקה". הוא הסביר כי יש לחקור כל מקרה באופן נפרד. בדיקת אי-פי כללה תקיפות אוויריות בלבד, ולא התייחסה לתקיפות ארטילריה, אשר "אינן מדויקות מטבען", על פי הדוח.
בעוד ענן הפנייה הפלסטינית לבית הדין בהאג מרחף מעל ראשה של ההנהגה הצבאית והביטחונית בישראל, וויטינג הסביר כי בית הדין יפתח בחקירה רק אם ייקבע כי הרשויות הרלוונטיות ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס לא מקיימות חקירה עצמאית ומקיפה של האירועים. במקרה זה, גם בישראל וגם ברצועה מסרבים לחשוף את המידע שבלב המחלוקת מה בדיוק היו המטרות שהותקפו.
במקביל לתחקיר על התקיפות במהלך "צוק איתן", פרסמה סוכנות הידיעות סקירה של מקרי הרג אזרחים במלחמות ברחבי העולם החל בפעולה האמריקנית בעיראק ובאפגניסטן בעשור האחרון, עבור במלחמת האזרחים בסוריה בה נהרגו יותר ממאה אלף אזרחים בארבע השנים האחרונות, וכלה במקרי עבר בסרביה, על ידי כוחות נאט"ו, באלג'יריה, על ידי צרפת, ובצ'צ'ניה, על ידי הרוסים.
כך למשל, במתקפה האמריקנית על הערים היפניות הירושימה ונגסקי בשלהי מלחמת העולם השנייה באוגוסט 1945, כ-130 אלף בני אדם נהרגו, וכחמישה חודשים מוקדם יותר, במבצע "מיטינגהאוס", כמאה אלף בני אדם נהרגו בהפצצה על העיר טוקיו. מרביתם המכריע של ההרוגים אזרחים. במשך שלושה חודשים בשנת 1999, כוחות נאט"ו תקפו בסרביה ללא אישור של האו"ם. דוח של בית הדין המיוחד ליוגוסלביה לשעבר קבע כי כ-500 אזרחים נהרגו במתקפה, והבהיר כי הגדרתן של מטרות רבות שהותקפו "בעייתית".
"היינו בורחים אם היינו מקבלים הודעה"
המתקפה הקטלנית ביותר במהלך הלחימה ברצועת עזה, כך לפי תחקיר סוכנות הידיעות, יצאה לפועל ב-29 ביולי, בשעה 7:30. 33 בני אדם מארבע משפחות שונות נהרגו בתקיפת בניין דירות בחאן יונס. אחד מההרוגים, אחמד מועמר, בן 32, עשוי להיות היעד שהביא לתקיפה הישראלית. לאחר מותו, נתלה סמוך להריסות המבנה פוסטר עם תמונתו, המהלל אותו כ"מנהיג בכיר" בזרוע המקומית של הגי'האד האיסלאמי. אלמנתו, תחריר, סיפרה כי מועמר היה בפעילות מאז תחילת הלחימה ונע ממקום למקום, אולם ישן בביתו בלילה שלפני התקיפה. גם בתו, בת שנתיים, ובנו, בן שלוש, נהרגו בתקיפה.
ההרוג המבוגר ביותר במהלך הלחימה, עבד אל-כרים אבו ניג'ם, בן 92, נהרג לצד בנו, שלושת נכדיו ושלושה בני משפחה נוספים, בתקיפת ביתו במחנה הפליטים ג'בליה. אחיינו, מוחמד, שרעייתו סוהא ובנו בן השלוש נהרגו במתקפה, סיפר כי הוא שמע מאוחר יותר כי "שני לוחמי הג'יהאד האיסלאמי עברו ליד הבית, ושניהם נהרגו". לדבריו, המשפחה לא קיבלה שום הודעה על התקיפה. "אחרת היינו בורחים", אמר.
לטענת צה"ל, אזרחים הוזהרו במקרים בהם היה ניתן לעשות זאת, באמצעות שיחות טלפון או נוהל "הקש בגג". עוד נטען כי חלק מהתקיפות המתוכננות בוטלו לאחר שנוגע כי אזרחים רבים נמצאים באזור היעד. בדוח צוין כי אמנת ז'נבה קובעת כי "הודעה מוקדמת אינה תמיד מעשית, כולל במקרים בהם יש צורך בגורם ההפתעה על מנת לתקוף לוחם של כוחות האויב".
(עדכון ראשון: 17:27)