(צפו בתגובת ראש הממשלה נתניהו להתפטרות שייבאס)
התפטרותו של פרופ' וויליאם שייבאס מתפקידו כראש ועדת החקירה של האו"ם למלחמה שהתנהלה הקיץ ברצועת עזה, הוצגה הבוקר (שלישי) על ידי בכירי הממשלה בירושלים כהישג ישראלי. ההודעות שבירכו על התפטרותו, לוו בנימה של טפיחה עצמית על השכם. הגדיל לעשות השר יובל שטייניץ, שהוציא הודעה לעיתונות בנוסח הבא: "לפני מספר חודשים כינסתי את נציגי התקשורת הבינלאומית בירושלים, וקראתי לשייבאס לפסול את עצמו בגלל התבטאויותיו החריפות כנגד מדינת ישראל".
שייבאס, שהיסטוריית ההתבטאויות האנטי-ישראליות שלו דווחה בהרחבה בתחילת דרכה של הוועדה, הוצג בעקביות על ידי ישראל כמינוי לא לגיטימי. ישראל סירבה לשתף פעולה עם הוועדה שלו לכל אורך הדרך. אתמול הלחץ נשא פירות ושייבאס הודיע שהוא מתפטר, לדבריו כדי למנוע ביקורת על עבודתה של הוועדה. פרץ השמחה בירושלים הוא טבעי ומובן, אבל הוא עשוי להיות קצר, שכן התפטרותו של שייבאס נועדה להעניק לגיטימציה למסקנות הוועדה שלו, לאחר ששלב איסוף הראיות כבר הסתיים.
נוכחותו של שייבאס בתפקיד ראש הוועדה הקלה על ישראל לצבוע את החקירה כולה, ובוודאי את המסקנות העתידיות, באור מפוקפק. כעת, ללא המשפטן הקנדי השנוי במחלוקת, עבודת המיתוג השלילי עשויה להיות קשה יותר. שייבאס היה מטרה קלה למתקפה דיפלומטית ותקשורתית. בהיעדרו, ישראל תצטרך למקד את חצי הביקורת במועצת זכויות האדם של האו"ם, שהיא אמנם גוף אנטי-ישראלי באופן אובססיבי, אבל נהנית ממעמד בינלאומי קצת יותר מקובל מזה של הפרופסור הקנדי.
ראש הממשלה נתניהו כבר נתן את האות לשלב הבא של המאמץ הישראלי נגד החקירה, כאשר אמר כי "צריך עכשיו לגנוז את פרסום הדוח שנכתב ביוזמת מועצת זכויות האדם של האו"ם שהיא גוף אנטי ישראלי שהוכיח בהחלטותיו כי אין בינו ובין זכויות אדם דבר. זאת אותה מועצה שרק בשנת 2014 קיבלה יותר החלטות נגד ישראל מאשר נגד איראן, סוריה וצפון קוריאה ביחד".
מה ישראל יכולה לעשות?
מה שנתניהו לא ציין בהודעתו זה שהוא עצמו הורה באוקטובר 2013 לחדש את עבודת ישראל עם המועצה, אחרי חרם שנמשך שנה וחצי ביוזמת שר החוץ אביגדור ליברמן. על ישראל הופעל לחץ דיפלומטי בנושא מצד ידידותיה במערב, שמנסות "לשפר מבפנים" את האופי הבעייתי של המועצה. מתקפה חזיתית כנגד הוועדה וכנגד מסקנות החקירה, תעמיד את בנות בריתה של ישראל בפני דילמה לא פשוטה. הדבר נכון לא רק לגבי ארה"ב, גרמניה ואוסטרליה, ששלושתן פעלו כדי להחזיר את ישראל למועצה, אלא גם לגבי מדינה כמו הודו, שלמרות ההתחממות המשמעותית ביחסיה עם ישראל בשנה האחרונה, נציגה במועצה הצביע בקיץ בעד הקמת החקירה של שייבאס.
נתניהו יודע כי הסיכוי שהחקירה באמת תיגנז אינו גבוה. להיפך: כעת היא עשויה דווקא לזכות ללגיטימציה רחבה יותר, גם אם ישראל תטען ובצדק שהצביעות זועקת לשמיים, על רקע העובדה ששייבאס היה מעורב בשלב הקריטי של איסוף הראיות. גורם בכיר במשרד החוץ אמר לוואלה! חדשות כי שני דברים יכולים לשנות את התמונה ולפגוע באמת ביחס הבינלאומי לחקירה: שיכנוע בנות-בריתה של ישראל בעולם כי החקירה העצמאית שצה"ל מנהל בנושא היא אמינה ומעמיקה, וחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים לאחר הבחירות. "צריך מאמץ הסברתי נרחב נגד החקירה, אבל אלה שני הדברים שיכולים באמת להטות את הכף", הסביר.
הבעיה עם הסעיף השני שהזכיר הגורם הבכיר, חידוש המשא ומתן, היא שמעבר לעובדה שאי אפשר עוד לדעת איזו ממשלה תהיה בישראל אחרי הבחירות והאם צעד כזה באמת יהיה חלק מהמדינות שלה, גם אצל הפלסטינים התמונה בעייתית. אם אבו מאזן ירצה להמשיך את הקו הנוכחי שלו מאז קריסת שיחות קרי, של עימות מול ישראל בפורומים הבינלאומיים, האינטרס שלו יהיה דווקא לחזק את מסקנות הוועדה של שייבאס, ולא לסייע לישראל וארה"ב בניטרולן, כפי שעשה בזמנו בנושא דו"ח גולדסטון אחרי מבצע "עופרת יצוקה". אחרי שהסיבוב הקודם של השיחות הסתיים בכישלון מביך, יהיה קשה לשכנע את יו"ר הרשות לסייע להורדת הלחץ הבינלאומי על ישראל, תמורת הסיכוי הקלוש עד בלתי קיים להגיע איתם להסכמות חדשות.