פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תדע כל אם עברייה: האם המפקדים בשדה הקרב באמת הוכשרו לכך?

      לחץ של זמן, מחסור במשאבים והמציאות המבצעית שעוצרת קורסים: מפקדים בחי"ר מתקדמים במעלה התפקידים מבלי לקבל הכשרה ראויה, ומבלי שיכולותיהם נמדדו - והדבר אף ניכר לעתים בשטח. איך פותרים את זה, ואיך זה ישפיע על המלחמה הבאה?

      בשנת 1997 סער היה לוחם צעיר בשייטת 13. ארבעה חודשים אחרי שסיים את מסלול ההכשרה בקומנדו הימי, הוא יצא למבצע בלבנון ששינה את חייו. בלילה שבין ה-4 ל-5 בספטמבר באותה שנה, הוא הגיח מהים וצעד עם 15 לוחמי היחידה לעבר הכפר אנצרייה הסמוך לחוף. הכוח התקדם בעומק השטח כשלפתע הופעלו לעברו כמה מטעני חבלה רבי עוצמה מהם נהרגו 11 לוחמים ומפקדים. ארבעה לוחמים נוספים נפגעו. רק סער, שהיה הקשר, יצא ללא פגע.

      קצין איסוף - טורים נוספים:
      צה"ל מעבה כוחות בדרום מחשש למתקפת טרור בגבול מצרים
      הכלב האסטרטגי של צה"ל
      90 שניות הייתם כאן

      בקור רוח מדהים, תחת אש תופת שנפתחה לעברו על ידי פעילי חיזבאללה שצרו על המקום, סער התעשת והזעיק בקשר כוח חילוץ תוך כדי שהוא מוסר נתונים מדויקים אודות המיקום ומצב הלוחמים. כוח החילוץ המריא מישראל ונחת למרות האש מסביב, אך כל דקה חלפה כמו נצח. בסדרת פעולות הרואיות חולצו הנפגעים והגופות. כך, בתוך סיפור שלימים יכונה "אסון השייטת", הפך סער למיתוס בחיל הים בפרט ובצה"ל כולו. העובדה כי סער היה אחד החיילים הצעירים בכוח הבליטה את אישיותו, אך גם את מסלול ההכשרה האיכותי שעוברים לוחמי יחידת הקומנדו הימי. נכון שמדובר במסלול הכשרה מהמפרכים והקשים בצה"ל, אך גם מסלולי ההכשרה של לוחמי החי"ר בצבא מורכבים ועמוסים באופן יוצא דופן.

      ההכשרה כנקודת תורפה

      מעת לעת עולים סיפורי גבורה של חיילי צה"ל שבלטו באירועים יוצאי דופן עליהם מקבלים צל"ש. אחד מהם הוא דוד, לוחם חטיבת הצנחנים, שבחודש נובמבר 2005 הרג לבדו באמצעות רובה קלעים ארבעה מחבלי חיזבאללה בסמוך לכפר רג'ר שבגבול לבנון וסיכל חטיפת לוחמים. רמתו האישית, אך גם המקצועית, זכתה לשבחים בצה"ל כולו. לצד אירועים אלו, יש לא מעט אירועים שמעידים על רמה מקצועית נמוכה של לוחמים בעיקר בשל תהליך הכשרה לקוי שנובע לעיתים מחוסר במשאבים וזמן או מדריכים ומפקדים לא מקצועיים.

      מלחמת לבנון השנייה חשפה פערים מהותיים ברמה המקצועית, אך גם בתהליכי ההכשרה. בתרגיל החטיבתי הראשון של הצנחנים אחרי המלחמה, בפיקודו של תא"ל חגי מרדכי, הגיע הכוח הקדמי לקו ההתקפה אחרון וביקש מיסוך עשן מכוח סמוך. הלוחמים לא ידעו כיצד לתפעל מרגמה 52 ביעילות עד שהגיע מילואימניק מנוסה לגבעה ופתר את הבעיה.

      בא"ח צנחנים, מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      לוחמי הצנחנים בתרגיל (צילום: דובר צה"ל)

      צה"ל מתגאה בשנים האחרונות בכך שהוא מאפשר לחברים מאותה כיתה להתגייס לאותה מחלקה באותה יחידה ובמקרים רבים גם לאותה פלוגה כדי להקל על תהליך הגיוס, הקליטה וההכשרה. מנגד, הצבא לא בחר להבליט זאת במבצע "צוק איתן" כשנדרש לשבח את לוחמיו. הצל"שים והעיטורים ניתנו ללוחם הבודד ולמסגרות גדולות מרמת הגדוד ולא לפלוגה או למחלקה. זאת, למרות שככל שחולף הזמן גוברת ההבנה לחשיבות המ"כ (מפקד הכיתה), המחלקה והפלוגה מול אויב שנטמע באוכלוסייה ומסתתר בקרקע או באזורי סבך.

      מדריך או מפקד?

      אז בזמן שצה"ל "מתגאה" בלוחמיו וביכולותיהם להכריע ולנצח את האויב, נשאלת השאלה: עד כמה הוא משקיע במשאבים לפיתוח הדרכה ועד כמה מכשירים את מפקדיו להדריך לוחמים? נראה שזו נקודת תורפה. בדיוק כמו ההבנה בצמרת צה"ל שכדי להצמיח דור איכותי של מפקדים, עליך לשלוח לקורס פיקוד ומטה ולמכללה לביטחון לאומי מדריכים איכותיים בעלי אופק שירות עתירי ניסיון ולא כאלה שעוד רגע מסיימים את שירותם.

      תהליך ההכשרה הוא ארוך ומפותל. כשהוא נכתב על גרף בלוח, במחברות המפקדים או במצגת הוא נראה מסודר וברור, אך כשהוא נתון ללחצי זמן, משאבים ומציאות מבצעית משתנה כמו מבצע "שובו אחים" ומבצע "צוק איתן" שקרו השנה, התכנון הראשוני משתבש. אירועים מסוג זה מטילים צל לא רק על תהליכי ההכשרה, אלא גם על הרמה המקצועית של הלוחם, שנדרש ללמוד מגוון רחב של כשירויות בפרק זמן קצר תחת עומס של מילוי משימות מבצעיות.

      בא"ח צנחנים, מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      לוחמי הצנחנים בבא"ח החטיבה (צילום: דובר צה"ל)

      כדי להבין את עומק הפער בצה"ל צריך להתבונן על תהליך הכשרת המפקדים הטקטיים. דוגמא טובה לכך ניתן למצוא בדבריו של תת אלוף איתי וירוב, מפקד קורס מפקדי פלוגות (כיום מפקד אוגדת עזה, א"ב) בקיץ 2012. בסיומו הבהיר תא"ל וירוב לחניכי הקורס: "אני לא מכשיר אתכם להכשיר לוחמים, אני מכשיר אתכם לפקד על לוחמים בצוות קרב גדודי משולב או בצוות קרב פלוגתי לנצח במלחמה". ברוח זו, מוצאים עצמם מפקדים בצבא עוברים קורסי פיקוד לאורך השירות מבלי שקיבלו את הכלים המתאימים להעביר הכשרות וגם רמתם המקצועית לא תמיד נמדדת בכלים אמפיריים.

      שינוי המינון בין האימון וההכשרה

      בבסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) של הצנחנים זיהו את הפער והחלו לעסוק במציאת פתרונות להעלאת רמת הלוחמים וההכשרה. אחד מהם הוא מערכת ממוחשבת שבנויה מ-32 מנגנונים שונים שיודעת לעקוב אחרי החייל מיומו הראשון ועד האחרון בשירות הסדיר והמילואים. המערכת יודעת להתאים עצמה לתפקידים השונים ובהתאמה יודעת לעקוב אחרי בעלי התפקידים השונים: המ"כ, המ"מ (מפקד המחלקה) והמ"פ (מפקד הפלוגה).

      לצורך המיקוד בהכשרה והעלאת רמתו של הלוחם, הוחלט להקים בבא"ח הצנחנים את מגמת אלון (ע"ש יגאל אלון) ובניגוד לשאר הבא"ח, המגמה תעסוק בשמירה על הכשירות המבצעית. לא רק הטמעה של ידע ורמה מקצועית, אלא גם יכולת מעקב אחר כל פרט ופרט באמצעות אותה מערכת שכוללת סטטיסטיקות, חוות דעת, מחקרים השוואתיים בין מחזורים ועוד.

      בא"ח צנחנים, מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      תרגיל של הצנחנים (צילום: דובר צה"ל)

      בנוסף לכך, הוחלט גם לנתח את האיומים על מדינת ישראל, המענה שמצופה מחטיבת הצנחנים ובהתאם לכך לבנות גרף הכשרות ממוקד למשימה. לשם כך הוחלט לשנות את המינון בין האימון וההכשרה למלחמה מול צבא סדיר, למלחמה מול ארגוני טרור ובהתאמה לשנות את האזור הגיאוגרפי של האימון תוך מתן דגש על לחימת שטח בנוי כמו בעזה, יו"ש, לבנון ובמידת הצורך בסוריה.

      רמת החילות עולה

      על הטמעת המערכת בבסיס האימונים (שכבר הספיקה לזכות בפרס מפקד זרוע היבשה) אחראי מפקד הבסיס ,סא"ל איתמר בן חיים, שבמהלך השנה וחצי האחרונות מפקד עליו.
      בן חיים (36), נשוי ואב לשניים, החל את דרכו בצה"ל בגדוד 202 בצנחנים, לאחר מכן מילא תפקידים ביחידת מגלן ובחטיבה "האדומה" עד תפקיד סגן מפקד חטיבת הצנחנים. כיום, הוא ממתין לתפקידו הבא כקצין אג"ם (אגף המבצעים) של אוגדת יהודה ושומרון.

      בן חיים מבהיר לוואלה חדשות כי ההחלטות שהתקבלו על אופן ההכשרה המודרנית בצנחנים לא מנותקות מהעבר. "אנחנו מסתמכים בין היתר על 'סדרי בראשית', תובנות שכתב אביב כוכבי לפני 13 שנים על ארגון הפלוגה לקרב. מצד שני אנחנו לא יכולים להתעלם מהשינויים בזירות השונות. לכן אנחנו עושים התאמות".

      סא"ל איתמר בן חיים מג"ד בצנחנים, מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      "המלחמה לא מסתיימת בשבת". סא"ל איתמר בן חיים (צילום: דובר צה"ל)

      השינוי שבוצע בבא"ח הצנחנים הוכיח את עצמו לא רק בתהליכי ההכשרה, אלא גם ברמת הכשירות. בסיס הצנחנים זכה השנה במקום הראשון באליפות צה"ל בכושר קרבי. סא"ל בן חיים מסביר, "אם תתבונן על פלוגות שהתגייסו בנובמבר 2013 הן עברו את המסלול שעליו אנחנו מדברים. לדוגמה במשך שבועיים הם ביצעו תנועה רגלית לאורך 200 ק"מ. שבוע לאחר מכן הוקפצו ל'שובו אחים' לאתר את שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן נשלחו למבצע 'צוק איתן'". סא"ל בן חיים מוסיף כי "הרמה המנטאלית שלהם הייתה מאוד גבוהה. למה? כי הם ביצעו ארבע סדרות שטח או במילים אחרות יצאו לשבועיים של אימוני שטח כולל שבת כי המלחמה לא מסתיימת בשבת". לכן, כשהוא נדרש לזה במציאות הוא לא התרגש ולא נבהל. זה היה נראה לו טבעי.

      בא"ח צנחנים, מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      בא"ח הצנחנים (צילום: דובר צה"ל)

      המערכת של בא"ח הצנחנים מודדת ציונים במקצועות שונים, תכנון מול ביצוע, נשירה ממסלול ההכשרה, מנהיגות, סוציומטרי, כושר גופני, והיקף יציאה של לוחמים לקורסי פיקוד. "אני צריך לדעת לא רק מה הרמה של הלוחם, המ"כ, המ"מ והמ"פ. אני רוצה לדעת מה רמת הפלוגה והנתונים הללו משקפים לי את המציאות בצורה הטובה ביותר", אומר סא"ל בן חיים ומוסיף "אנחנו מיישמים את התהליך כבר שישה מחזורים וביצעו זאת 30 מ"פים. יתרה מזאת כל מ"מ בחטיבה מוזמן ל-24 שעות בבא"ח במהלכן הוא נבחן במקצועות השונים ומי שלא עובר לא יכול להמשיך הלאה. יש סף".

      לומדים מיוטיוב מה צפוי בקרב

      מפקד הבא"ח נשאל אם הוא לא חושש שמערכת היחסים בין הלוחם למפקד תהפוך לקרירה ומרוחקת בגלל הציונים ושכל פרמטר נמדד על ידי מחשב כמו חברת היי טק והוא ממהר להסתייג, "ממש לא. בסוף חוות הדעת שממלא המפקד, שגם לכתוב אותה אנחנו מלמדים, היא בעלת משקל רב ונותנת הרבה כוח למפקד. אנחנו בשנת 2015, לא יכולים להתעלם מהעובדה שהטכניקות הקרביות משתנות מול האיומים. ולכן אני מצפה שהלוחמים שאני מכשיר יידעו מה עשו הצנחנים בששת הימים, אבל גם ב'עופרת יצוקה' וגם במבצע 'צוק איתן' ושיהיו לי פחות מטרות דמות על קרטון ויותר משגרי רקטות וטילי נ"ט ואם אתה מתאמן על כיבוש מתחם אז שהקמ"ן שלי ייתן לך תכנית קרובה למציאות".

      בא"ח צנחנים, מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      לוחמי הצנחנים באימון (צילום: דובר צה"ל)

      איך סוגיית האימון במנהרות נכנסת לתהליך ההכשרה ובאה על חשבון תחומים אחרים? סא"ל בן חיים פחות אהב לדבר על המנהרות שצה"ל הכיר היטב ולא בהכרח התאמן לקראתן כמצופה אך הסביר שכיבוש יעד כולל היום באימוני הצנחנים איתור פיר מנהרה ואבטחתו, "בלחימה בשטח בנוי אנחנו עובדים רק מעל פני הקרקע. יש לנו המון מה לתרגל. שילוב עם כלים הנדסיים כבדים, אירוע רב נפגעים, נפילת מפקדים ועוד. אנחנו גם מורידים סרטוני יוטיוב מלבנון ועזה כדי להראות ללוחמים לקראת מה הם מתאמנים באמת. זה קשה כי אם אתה נכנס לחדר אתה תראה בו לעתים עשרה חיילים כשכל אחד מהם מביט בסלולר. כל אחד עם הטלפון שלו. זה לא המועדון של פעם שכולם מביטים יחד בטלוויזיה".

      בקיץ הקרוב המערכת המתקדמת שהטמיע בא"ח הצנחנים תאומץ על ידי זרוע היבשה לכל היחידות הלוחמות. כיצד נדע האם המערכת באמת ביצעה שינוי מהותי וחיובי בתהליך ההכשרה של לוחמי העתיד? כנראה, נדע זאת רק בשדה הקרב של המלחמה הבאה.

      לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com