פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך השפיע נאום נתניהו על שיחות הגרעין עם איראן?

      10 ימים לאחר נאומו של ראש הממשלה בקונגרס, דיפלומטים מערביים מדווחים על התקדמות של ממש בשיחות הגרעין, הקונגרס האמריקני מפולג וחלקה של איראן במאבק נגד דאעש רק מתגבר. תמונת מצב

      איך השפיע נאום נתניהו על שיחות הגרעין עם איראן?

      (מיוחד | משנות ה-80 ועד נאום נתניהו. כך משכה איראן את כל העולם עד הדד-ליין)

      המשא ומתן בין איראן לבין שש המעצמות ממשיך להתקדם: בסוף השבוע העריכו דיפלומטים מערביים כי המעצמות יביאו פרטים מההסכם לאישורו של האו"ם ויפעלו באופן דומה כדי להסיר חלק מהסנקציות על איראן. שני הצעדים הללו עשויים להתרחש כבר בשבועיים הקרובים, על רקע התקרבות תאריך היעד שהוצב להשגת הסכם מסגרת עם איראן בסוף חודש מרץ.

      במקביל, עשרה ימים לאחר נאומו של ראש הממשלה, בנימין, נתניהו, בקונגרס האמריקני, שאמור היה ליצור לחץ דו-מפלגתי על הנשיא אובמה, המצב בוושינגטון דווקא הפוך: מתנגדי ההסכם עם איראן משתי המפלגות מתקוטטים זה עם זה, על רקע המכתב השנוי במחלוקת ששלחו 47 סנאטורים רפובליקנים למנהיגי איראן, שבו הזהירו אותם שלא לחתום על הסכם עם הנשיא, בטענה שהוא לא יחייב את הנשיא הבא. המכתב זכה לגינוי חריף בעשרות כלי תקשורת בארצות הברית, כולל כאלה מהאגף הימני של המפה הפוליטית. כמו כן, אף מחוקק דמוקרטי – כולל אלה שתומכים בקו קשוח כלפי איראן –לא הביע תמיכה ביוזמה, שרבים באמריקה משווים למעשה בגידה.

      הגרעין האיראני - כותרות נוספות:
      האו"ם מתכונן להסכם: מגעים להסרת הסנקציות על איראן
      200 אלף בני אדם: הסנאטורים המתנגדים להסכם עם איראן - "בוגדים"
      שבוע אחרי הנאום: ירידה של 7% בתמיכה בנתניהו בארה"ב

      נתניהו לקונגרס: "יהיו התנחלויות מחוץ לגבולות ישראל" (רויטרס)
      אתגר מורכב. נתניהו נואם בקונגרס, בתחילת החודש (צילום: רויטרס)

      המכתב של הרפובליקנים, שנשלח ימים ספורים בלבד לאחר ביקורו של נתניהו בוושינגטון, יצר קרע של ממש בקרב תומכי החקיקה הקשוחה נגד איראן, מה שעשוי לסייע לנשיא אובמה להעביר את ההסכם ללא התנגדות משמעותית. כדי להכשיל את ההסכם עם איראן בקונגרס, נדרשת התנגדות של לפחות 15 סנאטורים דמוקרטים ולפחות כ-50 מחוקקים דמוקרטים בבית הנבחרים. אולם כאשר המאבק בנושא איראן מתחלק לפי קווים מפלגתיים, הסיכוי לגייס כמות כזו של דמוקרטים לצאת נגד הנשיא, הולך ופוחת.

      אובמה, על כל פנים, אינו לוקח סיכונים. ההחלטה לפעול דרך האו"ם יחד עם שאר המעצמות נועדה לשדר מסר ברור לרפובליקנים בקונגרס: אם גורמים פוליטיים בארצות הברית יפגעו בהסכם עם איראן, קיים סיכוי טוב שהעולם יתקדם ללא ארצות הברית. זהו תסריט מסוכן ביותר, מכיוון שאם סין, רוסיה וחלק ממדינות אירופה יסירו באופן עצמאי סנקציות מעל איראן ויעמיקו את הקשר הכלכלי עמה, אזי הרפובליקה האיסלאמית תזכה לרווחים כלכליים אדירים – מבלי שתידרש לוויתורים כלשהם במסגרת הסכם בינלאומי. במצב כזה, תרוויח איראן משני הכיוונים.

      דינמיקה פוליטית ופסיכולוגית מקבילה בוושינגטון ובטהראן

      במגזין יחסי החוץ האסייתי "הדיפלומט" פורסם השבוע מאמר שסיכם היטב את מצב המשא ומתן, תחת הכותרת "כך הציל נתניהו את השיחות עם איראן". הלחץ הציבורי שראש הממשלה ניסה ליצור יחד עם הרפובליקנים, נטען במאמר, גרם בפועל לתחושת דחיפות בקרב האמריקנים והאיראנים "לסגור הסכם", ובמקביל יצר מתיחות בין הרפובליקנים לדמוקרטים בבית המחוקקים – וכאמור, כדי להכשיל את ההסכם, תמיכת הרוב הרפובליקני אינה מספיקה, ודרושה כמות גדולה של "עריקים" מהצד הדמוקרטי. "באופן אירוני, ניסיון החבלה של נתניהו יצר דינמיקה פוליטית ופסיכולוגית מקבילה בוושינגטון ובטהראן, שלמעשה עוזרת לקרב את המשא ומתן להסכם", נטען.

      נתניהו הזהיר את ארצות הברית בנאומו גם מפני התקרבות לאיראן על רקע המאבק המשותף של שתי המדינות בארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). רבים במערכת הביטחונית בארצות הברית מודעים לסכנות הכרוכות בהתקרבות שכזו, אבל לא רואים לה אלטרנטיבה. רק בימים האחרונים, למשל, הצליחו מיליציות שיעיות הנתמכות על ידי איראן, בשיתוף פעולה עם הצבא העיראקי, להדוף את לוחמי דאעש מהעיר הסונית הגדולה תיכרית. איראן תומכת במקביל גם בכוחות הכורדיים שנלחמים נגד דאעש בצפון עיראק וסוריה. ב"ניו יורק טיימס" פורסם בשבוע שעבר כיצד ארצות הברית מסתמכת יותר ויותר על כוחות בתמיכת איראן כדי להביס את דאעש, ואפשר כבר לראות תוצאות בשטח. המידע בנושא הודלף לעיתון ימים ספורים לאחר נאום נתניהו, ולא במקרה: ממשל אובמה רצה להדגיש כי המחיר של עימות ישיר עם איראן עשוי להיות התחזקות של דאעש.

      נשיא ארצות הברית ברק אובמה, פברואר 2015 (רויטרס)
      המחיר של עימות ישיר עם איראן עשוי להיות התחזקות של דאעש. אובמה (צילום: רויטרס)

      בסביבתו של ראש הממשלה מביעים סיפוק, למרות המגמות הללו, מהעיסוק של העיתונות האמריקנית בנושא בימים האחרונים. כך למשל, העיתון "וושינגטון פוסט" פירסם אתמול מאמר מערכת שהביע ספק בטענתו של הנשיא אובמה כי ממשלו לא יחליף דיסקט בכל הנוגע לאיראן לאחר שיושג הסכם גרעין, ולא יהפוך את איראן למעין בת-ברית במזרח התיכון. ברשת פוקס השמרנית המתקפה על אובמה בנושא האיראני גברה מאוד בימים האחרונים, בעיקר על רקע כוונתו להעביר את הסכם הגרעין עם איראן מבלי להביאו לאישור הקונגרס.

      יובל דיסקין בהפגנה למען שוויון בנטל בתל אביב (דרור עינב)
      התנגד לתקיפה באיראן. דיסקין (צילום: דרור עינב)

      האתגר המורכב הזה יחכה לראש הממשלה הבא – נתניהו או הרצוג – החל מיום רביעי הקרוב. בסוף השבוע חזר הנושא האיראני גם למערכת הבחירות, כאשר ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, תקף את נתניהו על כישלונו להתמודד עם האיום האיראני בשש שנותיו בשלטון. "נתניהו ניסה לאחרונה לתרץ את כל כישלונותיו החברתיים-כלכליים בהתמקדותו בסוגיית הגרעין האיראני", כתב דיסקין בדף הפייסבוק שלו. "אולם גם כשבוחנים את מצב הגרעין האיראני מאז הוא עלה לשלטון הנתונים מדהימים: בתחילת הקדנציה השנייה של נתניהו (2009) היו באיראן כ?6,000 צנטריפוגות להעשרת אורניום. היום מותקנות שם יותר מפי שלוש. עד 2009 ייצרה איראן כאלף ק"ג של אורניום מועשר. המספר הזה גדל פי עשר ויותר. בשנים האלה החלה איראן להעשיר אורניום ל?20%, הקימה מפעל העשרה תת?קרקעי בפורדו ובנתה כור מים כבדים באראק שיוכל לייצר פלוטוניום. אבל למה לתת לנתונים לבלבל אותנו?".

      דיסקין, יש לציין, היה מקבוצה של ראשי מערכת הביטחון – בהם הרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי ובני גנץ, הרמטכ"ל הנוכחי גדי אייזנקוט, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין ואחרים – שהתנגדו לתקיפה ישראלית באיראן בתקופת שלטונו של נתניהו. ההתנגדות התבססה על הערכה שלפיה תשתית הגרעין של איראן שונה מהותית מהכור הסורי שהופצץ לכאורה על ידי ישראל בשנת 2007 (בתמיכתם של אותם בכירים שהתנגדו לתקיפה באיראן), וכי איראן תוכל לשקם את התשתית הגרעינית שלה בתוך זמן קצר.

      לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il