בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו התעוררו היום (שישי) לבוקר מבעית. חשיפת מסמך ההבנות הסודי שגיבש שליחו של נתניהו, עו"ד יצחק מולכו, עם יועץ קרוב ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מציבה את ראש הממשלה בעמדה מסוכנת. עשרה ימים לפני הבחירות, ראש הממשלה נתפס כ"מוקצה" בעיני מצביעי המרכז והשמאל בישראל, כך שאין סיכוי שחשיפת עמדותיו ה"שמאלניות" בתחום המדיני ימשכו אליו מצביעים. נתניהו מתמודד בבחירות האלה אך ורק על מצביעי הימין, וכעת הוא עלול לאבד קולות לטובת מפלגות הימין האחרות, בדגש על הבית היהודי של נפתלי בנט.
עוד בוואלה חדשות:
סקר וואלה: שוויון בין הליכוד למחנה הציוני, בנט בירידה
"ראיתי את החברות שלי עפות באוויר": עדויות מהפיגוע
הפתרון לבעיות התנהגות במסגרות חינוך מיוחד השעיה
הסיפור שמאחורי המסמך הזה הוא עדות להתנהלות מוזרה ומביכה מצדם של ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הרשות אבו מאזן ושר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. רובו נחשף בוואלה חדשות בנובמבר שעבר, אבל כעת אפשר כבר לספר את כולו ולתת לקוראים לשפוט. אז פורסם דבר קיומו של ערוץ משא ומתן חשאי בין מולכו לבין אדם המקורב לאבו מאזן, שבמסגרתו דנו השניים ברעיונות מרחיקי לכת כגון הקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, חזרת מספר מוגבל של פליטים פלסטינים לשטח ישראל, והכרה פלסטינית בזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
בכתבה ההיא לא נחשף שמו של היועץ המקורב לאבו מאזן בשל החשש שהביעו אנשים הקרובים אליו, אשר טענו כי פרסום שמו יעמיד אותו בסכנה. יממה לאחר הפרסום, נחשף בעיתון "הארץ" כי אותו יועץ הוא חוסיין אגא, אקדמאי לבנוני המתגורר בלונדון. אגא שימש יועץ לאבו מאזן במשך שנים, והשתתף בשורה של ערוצי משא ומתן עם ישראל חלקם רשמיים, חלקם רשמיים למחצה כמו הערוץ המדובר, וחלקם אקדמיים לחלוטין. ההישג החשוב ביותר בקריירת המשא ומתן שלו הוא "הסכם ביילין-אבו מאזן" משנת 1995, הדגם הראשון אי פעם להסכם קבע ישראלי-פלסטיני. להסכם זה הייתה תרומה גדולה לעלייתו של נתניהו לשלטון בבחירות 1996.
אגא ומולכו החלו להיפגש בשנת 2010 בלונדון בניסיון לגבש מסמך הבנות משותף שיהיה מקובל על שני המנהיגים. בהמשך הם שיתפו את הדיפלומט האמריקני הוותיק דניס רוס, שכיהן בתפקיד בכיר בממשל אובמה. הערוץ התנהל בעצלתיים במשך שנים, עד שהשר קרי הצליח בקיץ 2013 להביא לחידוש המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים. בשלב הזה, גבר המאמץ גם בערוץ החשאי, וצמד היועצים החלו לנסח את מסמך ההבנות שנחשף הבוקר, הכולל חזרה ישראלית לגבולות 1967 עם תיקוני גבול, חזרה מוגבלת של פליטים פלסטינים לישראל, פשרה פלסטינית בנושא זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הסדרי ביטחון נוחים לישראל ודחיית הדיון בנושא ירושלים.
תוך כדי גיבושו של מסמך ההבנות, התברר כי אבו מאזן כלל אינו מחויב לערוץ הקשר החשאי. גורמים בכירים בישראל ובארצות הברית, כולל ראש צוות המשא ומתן האמריקני, מרטין אינדיק, התריעו בזמן אמת על כך שאגא מציג בשיחות עמדות שאינן מתואמות עם יו"ר הרשות ואינן מקובלות עליו. מעמדו של אגא בעיני הבוס שלו היה שונה לחלוטין מזה של מולכו בעיני נתניהו. גורם אמריקני אמר לוואלה חדשות כי אגא "מכר את כל החנות" בתמורה לוויתורים של מולכו, מה שיצר תחושה ש"זה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי", לדבריו.
"משא ומתן שהתמקד בערוץ חשאי שלא באמת היה קיים"
התחקיר שפורסם בוואלה חדשות בנובמבר הציג באריכות את התהליך האיטי שבו הבינו כל המעורבים כי הם תולים תקוות בערוץ בעייתי ביותר. העיתונאי האמריקני גרג קרלסטרום סיכם את הפרשה כולה במשפט: "תחקיר סוריאליסטי מציג כיצד המשא ומתן שניהל ג'ון קרי התמקד בערוץ חשאי שלא באמת היה קיים". בסופו של דבר, גם נתניהו וגם אבו מאזן התנערו מההבנות שהושגו בערוץ החשאי, כל אחד בדרכו. כאשר ניסה שר החוץ קרי להפוך את ההבנות של מולכו ואגא לבסיס של "מסמך המסגרת" האמריקני, דחה אבו מאזן בתוקף את ההבנות והבהיר כי הוא מעולם לא היה מחויב אליהן.
נתניהו, לעומת זאת, השיב ב"כן, אבל". כלומר, הוא היה מוכן לקבל את תוצרי הערוץ החשאי כחלק מ"מסמך המסגרת", אבל דרש להוסיף הסתייגויות. קרי הסכים לדרישותיו של נתניהו מתוך התחשבות בשיקוליו הפוליטיים, אבל שאר חברי הצוות האמריקני התרעמו על ההתנהלות הזגזגנית. לטענתם, לא יכול להיות שמולכו מסכים לוויתורים בערוץ החשאי ואחר כך נתניהו מבקש להסתייג מהם ולהציג אותם כ"דרישות אמריקניות" כדי להימנע מעימות עם חוגי הימין במפלגתו. בשורה התחתונה, שני המנהיגים "זרקו לפח" את ההבנות של הערוץ החשאי, והן נשארו שם במשך יותר משנה, עד שצצו שוב הבוקר.
אם חשיפת מסמך ההבנות של מולכו ואגא תפגע אלקטורלית בנתניהו, יהיה בכך מרכיב של צדק פואטי. בשנת 1995, אגא היה שותף לניסוחו של "הסכם ביילין-אבו מאזן", הסכם שגובש בשורת פגישות חשאיות ורשמיות למחצה והיה הדגם הראשון אי פעם של הסכם קבע ישראלי-פלסטיני. ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, אמור היה לעיין בהסכם לראשונה, אך נרצח ימים ספורים קודם לכן. כאשר הציג יוסי ביילין את ההסכם למחליפו של רבין, שמעון פרס, הודיע ראש הממשלה החדש כי אין בכוונתו לפעול לקידום ההסכם עד לאחר הבחירות, שבהן הוא העריך שינצח בקלות את מנהיג הליכוד, בנימין נתניהו.
פרס אכן הוביל בסקרים לאורך רוב מערכת הבחירות, אבל גל של פיגועי טרור רצחניים שחק את התמיכה הציבורית בו. במרץ 1996, בשיאה של מערכת הבחירות, הוטלה פצצה אל תוך השיח הציבורי. העיתונאי זאב שיף חשף בעיתון "הארץ" את הסכם "ביילין-אבו מאזן", וכתב כי ההסכם הוצג לשמעון פרס, והוא שוקל לאמצו לאחר הבחירות. ההסכם כלל, בין השאר, הסכמה ישראלית לכך שבירת המדינה הפלסטינית תוקם בכפר אבו דיס הצמוד לירושלים. נתניהו, ש-19 שנים מאוחר יותר הציע בעצמו לאמריקנים שהבירה הפלסטינית תהיה באבו-דיס ולא בשטח המוניציפלי של ירושלים, ניצל את חשיפת ההסכם כדי לנסח את אחת משורות הקמפיין המוצלחות בכל הזמנים: "פרס יחלק את ירושלים".
הנזק שנגרם לפרס בעקבות הדלפת ההסכם לעיתון "הארץ" היה בלתי-הפיך. כל ניסיונותיו להרחיק את עצמו מהמסך, או לחילופין להסביר שהמסמך לא באמת כולל את חלוקת ירושלים, נכשלו. בקרב קבוצת שותפי הסוד להסכם התעוררה תחושת חשדנות קשה וכולם רצו לדעת מי המדליף. התשובה לשאלה הזו הגיעה רק כעבור עשור, כאשר הוצאת ספרים יוקרתית בבריטניה פרסמה ספר מחקרים מעמיק על משא ומתן חשאי במזרח התיכון, פרי עטם של העיתונאי הישראלי זאב שיף, האינטלקטואל הלבנוני חוסיין אגא וחבר משותף של השניים.
בשנת 1996 מסמך הבנות בלתי-רשמי שגיבש אגא יחד עם אישים המקורבים לראש הממשלה פרס, עלה לפרס בכיסאו. בשנת 2015, מסמך בלתי-רשמי שגיבש אגא יחד עם אדם המקורב לראש הממשלה נתניהו, עשוי לטלטל פעם נוספת את מערכת הבחירות. אלא שהפעם, אגא עצמו אינו חשוד כלל בהדלפה. יש די אישים אחרים שהיה להם אינטרס לפרסם את המידע. חלקם אולי עוד יכתבו על זה ספר יום אחד ואז שמו של חוסיין אגא ודאי יוזכר פעם או פעמיים.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il