"לא נסתגר בבתים": יהודי גרמניה מסרבים להיכנע לאנטישמים החדשים

צלבי קרס בבית קברות, חזיר בבית כנסת וכתובות נאצה בבניין מגורים - העלייה בתקריות אנטישמיות, לצד הפיגועים ברחבי אירופה, ערערו את ביטחון יהודי גרמניה. כעת, לאחר שמפגעים בבית כנסת זוכו ממניע אנטישמי, החששות צפים: "מציב אותנו בסכנה"

צילום: Wiebold TVnews, עריכה: יאיר דניאל

בקיץ האחרון, במהלך מבצע "צוק איתן", השליכו שני פלסטינים בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת בעיר וופרטל, מרחק כחצי שעת נסיעה מדורטמונד, גרמניה. במזל גדול אף אחד מהמתפללים במקום לא נפגע. לפני כשבועיים קבע בית המשפט כי יש לשחרר את השניים ממעצר, וקבע כי המניע לפעולתם היה אנטי-ציוני ולא אנטישמי.

"הנזק היה בעיקר לרכוש, אך הסיפור הזה משקף את המוכנות של הקיצונים המוסלמים לפעול נגד יהודים", אמר לוואלה חדשות הרב אביחי אפל, יו"ר ועידת הרבנים האורתודכסים בגרמניה. זאת, על רקע שורת אירועים בחודש האחרון נגד מוסדות יהודיים בגרמניה. בין השאר, דווח על הצבת אוזן חזיר על דלת הכניסה לבית כנסת באייסלבאן, ריסוס צלבי קרס על עמודי הכניסה לבית קברות יהודי באולדנבורג וכתובות נאצה אנטישמיות בסמוך לבניין מגורים בעיירה באד ברטריך.

לדבריו, ראשי הקהילה היהודית בעיר החליטו לערער על ההחלטה של בית המשפט בנוגע למניע של שני הפלסטינים. "פסק הדין הוא הוא אישור לפעילות נגד יהודים על בסיס אנטי-ציוני. זה מציב אותנו בסכנה. אנחנו מצפים להבנה שאלו פעילויות אנטישמיות שנעשו במסווה אנטי-ציוני", אמר.

עוד בוואלה חדשות:
משפחת ההרוג מרהט זועמת: "שוטר הרג את בננו וקיבל פרס"
סוריה: עשרות הרוגים במתקפה על מטה המודיעין בחאלב
אפקט הנאום: שני סקרים מצביעים על התחזקות הליכוד

עוד בוואלה!

הרכיב המפתיע שעוזר להפחית מתחים באופן טבעי

לכתבה המלאה
צלב קרס שרוסס מחוץ לבית הקברות היהודי באולדנבורג (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

ב-2014 כמעט הוכפל מספר התקריות האנטישמיות ברחבי גרמניה. ההסתדרות הציונית אף טוענת כי מספר האירועים האנטישמיים שהופנו כלפי יהודים בשנת 2014 גבוה ב-63% משנת 2013. מדיווחי הממשלה הפדרלית עולה כי בשנה החולפת התרחשו מאות אירועים אנטישמיים בגרמניה. בקיץ האחרון, במהלך מבצע "צוק איתן", התקבלו במשטרת גרמניה 133 תלונות בגין פעולות אנטישמיות ב-20 ימים. לשם השוואה, ב-2013 כולה נרשמו כ-195 תלונות על אנטישמיות.

שר המשפטים הגרמני, הייקו מאס, הגדיר את העלייה במספר האירועים על רקע אנטישמי "מזעזעת". "כל מתקפה נגד היהודים היא התקפה על כל אחד מאיתנו", אמר לאחרונה. "כל האירועים על רקע אנטישמי הם התקפה על ערכי היסוד שלנו. מי שתוקף את החיים היהודים, לא צריך לצפות לכל סובלנות כלפיו, אלא צריך להיענש במלוא חומרת הדין".

כתובת אנטישמית בסמוך לבניין מגורים בבאד ברטריך (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

גדעון בכר, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, הסביר כי בשונה מבעבר, רוב התקריות האנטישמיות מגיעות מצד מוסלמים ולא מצד פעילי ימין קיצוני. "אנחנו חושבים שהמנהיגות המוסלמית בגרמניה צריכה לצאת נגד התופעה הזאת ולא להשאיר את הקרקע לקולות הרדיקליים", אמר. כמו כן, הטיל בכר את האחריות לטיפול בתופעה גם על הממשלה הגרמנית. לדבריו, "יש הגברה של אבטחה על המוסדות היהודיים בברלין, כמו בכל אירופה במקומות שבהם יש הרבה מהגרים מהמזרח התיכון. הפך להיות מסוכן ליהודים להתהלך שם בצורה מזהה. זאת תופעה שאסור לקבל אותה ויש אחריות לשלטונות להיאבק בה".

במקביל להתגברות התקריות האנטישמיות בגרמניה מצד מוסלמים, התרחשו בשנה האחרונה כמה אירועי טרור גדולים של מוסלמים נגד יהודים על אדמת אירופה, שבהם נרשמו גם נפגעים בנפש. הראשון אירע בחודש מאי האחרון, אז נורו למוות שני ישראלים בתל אביב במוזיאון היהודי בבריסל. בינואר נרצחו ארבעה יהודים בפיגוע במרכל הכשר בפריז ובחודש שעבר נהרג בקופנהגן, בירת דנמרק, יהודי שאבטח בת מצווה בבית הכנסת הגדול בעיר.

שוטרים מחוץ למרכול הכשר בפריז, בינואר (צילום: רויטרס)

שורת האירועים הללו מגבירה את החשש בקרב יהודי גרמניה כי התקריות האנטישמיות המקומיות יהפכו בקרוב לאירוע טרור גדול במדינה. "אין ספק שבעקבות המקרים בבריסל, בפריז ובקופנהגן תחושת הביטחון שלנו התערערה", הודה הרב אפל. "יש דרישה מצד רבים שהמשטרה תתגבר את האבטחה ואת השמירה על כל המוסדות היהודיים. כמובן שהדור הצעיר מעלה שאלות כמו 'האם יש לנו כאן עתיד' או 'האם אנחנו צריכים לעבור למקומות אחרים'".

הוא טען כי חרף החשש, ואולי בגללו, הזהות היהודית דווקא מתחזקת. "בגלל המצב אנחנו רואים השתתפות רחבה ופעילה יותר של אנשי הקהילה בסוגים שונים של פעילויות", הסביר. אנשים רוצים להיות שותפים ולחשוב ביחד אם אנחנו נשארים כאן ובאיזה מצב".

"אנחנו לא בתקופת האינקוויזיציה"

"כל המאמצים של אנשי הציבור צריכים להיות מופנים אל עבר שכנוע ממשלות אירופה להגביר את הביטחון בקהילות היהודיות. להגיד ליהודי להסתיר את הכיפה זהו קו אדום"

על רקע התערערות הביטחון בקרב היהודים בגרמניה, נשאל בשבוע שעבר נשיא הקהילות היהודיות בגרמניה, ג'וזף שוסטר, האם כדאי ליהודי להתבלט באזורים שבהם קיים ריכוז גדול של מוסלמים. שוסטר השיב שהוא ממליץ לחברי הקהילה היהודית לא ללכת עם כיפה, אלא עם כיסויי ראש אחרים.

התבטאותו של שוסטר עוררה עליו זעם רב מצד רבים בקהילה היהודית. מנכ"ל מרכז רבני אירופה, הרב מנחם מרגולין, טוען כי מדובר באמירה אומללה, שעדיף היה כי לא תיאמר. "כל לא-יהודי שהיה אומר את האמירה הזאת היה נחשב לאנטישמי", אמר בשיחה עם וואלה חדשות. "כל המאמצים של אנשי הציבור צריכים להיות מופנים אל עבר שכנוע ממשלות אירופה להגביר את הביטחון בקהילות היהודיות. להגיד ליהודי להסתיר את הכיפה זהו קו אדום. אנחנו לא בתקופת האינקוויזיציה".

לעורר את החברה הגרמנית. הרב אביחי אפל (צילום: באדיבות המצולמים)

בניגוד למרגולין, היו גם כאלו שהזדהו עם הנחייתו של שוסטר. "ישנם אזורים בגרמניה ושכונות שבהם יש ריכוז מוסלמי, ושם באמת עדיף לא להסתובב עם ציציות וכיפה. לפני חודש וחצי בחור יהודי שחבש כיפה הותקף בברלין", אמר בני בלוך, מנכ"ל ארגון הגג של הקהילות היהודיות בגרמניה. עם זאת, הוא ציין: "באופן כללי לא צריך להתבייש בכך. צריך להמשיך בשגרת החיים. יש עלייה בכל אירופה מבחינת מקרי האנטישמיות, זה לא משהו שהוא ייחודי רק לגרמניה. אני דווקא מעריך שבמדינות אחרות, כמו בצרפת ודנמרק, המצב הרבה יותר חמור. אנחנו דואגים להגברת האבטחה אבל מעבר לזה מה נעשה? נסתגר בבתים ולא נצא לסרטים ומסעדות?".

נחומי רוזנבלט, המשמש האחראי על מחלקת הנוער בארגון הגג של הקהילות היהודיות בגרמניה, מחזיק בדעה דומה. לדבריו, "הנוער כאן מאוד גאה בזהות שלו. ברור שיש פחד, אך הם לא מפחדים יותר מדי". "גם לי יש פחד", הודה, "אבל לומר שהפחד כאן הוא יותר גדול מלהסתובב בירושלים או בתל אביב? אני לא יכול לומר זאת". עם זאת, הוא ציין שבשכונות שבהן יש ריכוז גבוה של מוסלמים, הוא יעדיף לטשטש את זהותו היהודית. "אני הולך כל הזמן עם כיפה, אך בשכונות מסוימות בברלין אני אעדיף לשים כובע", אמר.

הרב אפל הסביר כי שוסטר "לא דיבר אל היהודים, הוא ביקש לזעזע ולעורר את החברה הגרמנית. ההתבטאות שלו הייתה מוצדקת ונועדה להגיד ללא-יהודים - שימו לב, המצב החריף ואתם חייבים לטפל בזה. הוא התכוון לומר שהיהודים רוצים להישאר בגרמניה, ולכן צריך לפעול למיגור האנטישמיות. זה המסר העיקרי".

לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully