בתום יום הלימודים באחד מגני הטרום-טרום חובה בחדרה, בצהרי אחד מימי שלישי בחודש ינואר האחרון, הייתה אמורה הסייעת להעביר כמה ילדים לצהרון הסמוך, שם הם אמורים לשהות בכל יום עד השעה 17:00. הסייעת העבירה את מרבית הילדים, אולם לפי החשד לא הבחינה כי ילד אחד חסר. היא נעלה את גן הילדים, ורק בשעה 16:45, כשהגיעה למקום הגננת, לקראת יום פתוח להורים שנקבע מראש, היא מצאה שם את הילד כשהוא מבוהל וממרר בבכי. הוריו הגישו תלונה במשטרה, שפתחה בחקירה בחשד לרשלנות.
המקרה האמור הוא רק חלק משורת מקרים דומים שהתרחשו בשנים האחרונות בגנים עירוניים ברחבי הארץ. הורים רבים נאלצו להתמודד עם מציאות שבה ילדיהם שבים הביתה עם כוויות לגופם כי הצוות בגן לא הספיק להחליף להם את החיתול, או עם חבלות לגופם כי הגננת או הסייעת לא שמו לב לכך שחטפו מכה מאחד המתקנים בגן. ברבים מהמקרים, הסיבה לרשלנות לא נעוצה בחוסר מקצועיות של הצוות, כי אם בעיקר בשל העובדה שעל 35 ילדי הגן מופקדות גננת אחת וסייעת אחת בלבד.
המצב האבסורדי, שבמסגרתו כמות הילדים בגנים העירוניים לגילאי שלוש עד חמש רק הולכת וגדלה, ואילו מספר חברי הצוות המטפל נותר לעמוד על שניים בלבד, קרי גננת ומטפלת, מקורו בתקינה ממשלתית מיושנת. על פי נתוני מחקר לעשייה בגיל הרך, שערכו פרופ' פנינה קליין ויעקב יבלון, מומחים לחקר הגיל הרך, התקינה בישראל חורגת ביותר מפי שניים מהמקובל במדינות המפותחות - אם יחס מורה-תלמיד תקין עומד על 7:1 ברוב המדינות המערביות, בישראל היחס עומד על 17.5:1.
עוד בוואלה חדשות:
בדרך לשביתה כללית בדרום: המו"מ בכיל התפוצץ
מפגן הכוח של דרעי עוד עלול לסמן את סוף דרכו הפוליטית
מבוכה: כך נגנבו כלי רכב צבאיים משני מקומות שונים במרכז הארץ
לפני כחצי שנה החליטו הורים לילדים ברחבי הארץ, בשיתוף עם ארגון גננות-מחנכות ומטה הסייעות הארצי, להתארגן לראשונה כגוף אחד - תחת השם "הקואליציה הארצית לשיפור התנאים בגנים" - ולצאת לקרב על שיפור התנאים בגנים. "נוצרה מציאות בלתי נסבלת ומסוכנת בטיחותית לילדים, שגם משפיעה ישירות על התפתחות הילדים", טוענים חברי הקואליציה. "הגיל הרך סובל מתת-ייצוג בציבור ומהיעדר השקעה מספקת מצד המדינה. קיימת תפיסה שגויה כי הצרכים בגילאים אלה מתמצים בשמרטפות ובמניעת אסונות".
במקביל לפעילות הקואליציה הארצית, מנסים גם ארגוני הורים מתל אביב להילחם בתופעת הזנחת הגנים, והיום אף ארגנו הפגנה המונית בכיכר רבין תחת הכותרת: "גן זה לא מחסן". "אני מקווה שיתנו לילדים קטנים רק את הנחוץ להם. זה כל כך בסיסי", אמרה אחת המשתתפות בהפגנה.
אחרי כמה פעולות ברשתות החברתיות וכתיבת ניירות עמדה, הממשלה נפלה והבחירות שיצאו לדרך טרפו את הקלפים עבור חברי הקואליציה הארצית. "הצלחנו להגיע לסוג של הבנה של חברי כנסת ממפלגות שונות וקיבלנו תמיכה של ועדת החינוך בנושא ואז נכפו עלינו הבחירות, ממש רגע לפני שאפשר היה לשנות משהו", אמרה טלי בריל, מארגון "הורים דורשים מהפך בחינוך", הנמנה על הקואליציה הארצית.
"זה לא ספין פוליטי"
הכאוס הפוליטי שינה אמנם את סדר היום הציבורי, אבל חברי הקואליציה הארצית לא ויתרו. הם הבינו שלמאות אלפי ילדים בגנים העירוניים יש הורים בעלי כוח אלקטורלי, ולכן זו העת שבה ניתן לרתום את המצב לטובתם. בפעילות מאורגנת להפליא החלו ההורים, יחד עם הגננות והסייעות, להציף את הפאנלים הפוליטיים שמתקיימים בכל רחבי הארץ בשל הבחירות הקרבות. בכל כנס כזה מעלים חברי הקואליציה שאלות נוקבות ודורשות הבטחות לשינוי. במקביל, החלו בפגישות אישיות עם נציגי המפלגות הרלוונטיים. התחנה הראשונה הייתה מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר האוצר, פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בעבר בראש הוועדה הציבורית שיזמה את חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש.
"נפגשנו איתו במסעדה", נזכרת דורית חזן, סגנית יו"ר ארגון "גננות-מחנכות". "הצגנו בפניו את הבעיות שלנו והדגשנו את דבריה של פרופ' קליין, שהייתה חברה בוועדה שבראשה עמד, וחזתה שהגנים יקרסו מכיוון שהתנאים אינם עומדים בדרישות הבסיסיות של טיפול בילדים. אמרנו לו שהגנים צריכים רפורמה אמיתית ומעמיקה. לא מדובר רק בסייעת נוספת. צריך לצמצם את כמות הילדים, להחיל יום לימודים ארוך בכל הארץ ולא רק בחלקה, לדאוג שהסייעות לא יעבדו מעבר לשעות המותרות שלהן כי הן קורסות ושהן תעבורנה הכשרה במשרד החינוך. אמרתי לו שלפעמים אני רוחצת ילדים בצינור בחצר הגן. הוא אמר לנו: 'אם הייתי יודע שהוועדה תביא לכזה מחדל לא הייתי נותן יד לדבר הזה, לא לזה פיללתי'".
לדברי חזן, את הפגישה סיים פרופ' טרכטנברג בהבטחה כי יעשה את הכול כדי לתת את הדגש לגיל הרך, והצדדים יצאו מרוצים. "אבל יום אחרי שנפגשנו איתו", היא מספרת, "יצא שלט בחירות ענק שאומר - 'ניתן סייעת שלישית'. עוד לא קיבלנו את הסייעת השנייה, אז על איזו סייעת שלישית הוא מדבר? חשנו ממש זלזול, עוד הפעם לומר משהו מהפה אל החוץ ולא לבדוק את הדברים. המאבק שלנו הוא לא ספין פוליטי, זה מאבק של כולנו".
דפנה אבן, שעובדת כבר 27 שנים כגננת בתל אביב וחברה בארגון "גננות-מחנכות", נפגשה כמה ימים לאחר מכן עם שר החינוך לשעבר שי פירון מיש עתיד. "לא הצלחנו בכלל להעלות את הבעיות שלנו, הוא ממש השתלט על השיחה ואמר את מה שהוא רגיל לומר: שהוא כבר הגיש את התקציב לשנת 2015 לתוספת סייעת, אבל נתניהו עצר את הכול", היא אומרת בכעס. "הוא לא שאל למה באנו או מה רצוננו, הוא רק ישב שם ואמר שאם יתנו לו לחזור לכיסא שר החינוך הוא יישם את הסייעת הנוספת".
"במקביל", הוסיפה, "הוא לא הסכים עם הרעיון שהסייעות יהיו תחת משרד החינוך. כשאמרנו לו שהסייעות מקבלות משכורת רעב ושבחלק מהמקרים הרשויות שמעסיקות אותן לוקחות להן חלק מהשכר הוא אמר שמישהו צריך לטפל בזה, ושצריך להיות פיקוח. אבל זה נשמע כמו דיבורים באוויר. ניסינו להבין מה הוא מציע, אבל מלבד נשמתו החינוכית אין לו פתרונות של ממש. יצאנו משם בתחושה מאוד קשה".
אבן, חזן ונציגים נוספים מהקואליציה הארצית נפגשו, בין השאר, גם עם ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), ששימשה בכנסת האחרונה כראש הוועדה לזכויות הילד בכנסת. "הרגשת שאת מדברת עם מישהי משופשפת שמכירה את התחום ונלחמת כמו פנתרה. היא הייתה מאד כנה איתנו ואמרה שהיא מקווה שהיא תקבל מספק מנדטים כדי לעזור ולייצג את הגיל הרך", מבהירה חזן. "היא הסכימה עם כל מילה שלנו ואמרה שיודעת שהמצב קטסטרופלי".
חברי הקואליציה נפגשו לאחרונה גם עם ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) ועם רחל עזריה (כולנו), והיום מתעתדים להיפגש עם ח"כ מירי רגב (הליכוד). אולם, למרות ההיענות הגדולה לפגישות והקשב הרב שלו הם זוכים מנבחרי הציבור, חברי הקואליציה יודעים שהסיבה העיקרית לכך היא שאנו נמצאים בעיצומה של תקופת בחירות, ושעוד ארוכה הדרך לפתרון. "אזנם כרויה כרגע, אבל אם הם לא יפעלו לאחר שתוקם ממשלה וייבחר שר חינוך חדש אנחנו ערוכים ליום שאחרי", מדגישה חברת הקואליציה עינב גוטרמן. "בנינו תשתית פעולה, והפעם זה הולך להצליח לנו - ובגדול".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com