בעקבות הסערות: שיא של קרוב לעשור בזיהום החופים

זיהום המגיע מן הים הוא תופעה ההולכת ומחמירה בשנים האחרונות, ואחרי החורף הסוער שפקד את האזור, הוא הגיע להיקף יוצא דופן בחופי ישראל, ובהם פלמחים, קיסריה ונחשולים. "הפסולת הימית היא בעיה עולמית"

"בעיה עולמית". פסולת בחוף נחשולים (צילום: ניר לוינסקי-המשרד להגנת הסביבה)

הסערות שפקדו את האזור בחודשיים האחרונים, הים הגועש והגלים הגבוהים, הביאו בימים האחרונים לחופי הרחצה של ישראל פסולת רבה וחריגה מהים. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי מאז שנת 2006 לא נצפה היקף כזה של זיהום חופים.

מנתוני המשרד עולה כי 56% מהחופים הלא מוכרזים דורגו כ"מלוכלכים" עד "מלוכלכים מאוד". עם ששת החופים המזוהמים ביותר נמנים גם חוף פלמחים, חוף קיסריה, חוף נחשולים, חוף ראש הנקרה וחוף מעיין צבי – מעגן מיכאל, הנחשבים כולם לחופים פופולריים וחביבים על הציבור.

"רוב הפסולת שמגיעה לחופים היא מפלסטיק כדוגמת שקיות, בקבוקים ופקקים", הסביר סגן ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, פרד ארזואן. "הפסולת הזאת מגיעה מכל הכיוונים – 60% ממנה מגיעה מציבור המתרחצים או מעורף החוף ו-40% ממקורות ימיים שונים". במקרה הזה, לפי ארזואן, עיקר הזיהום הגיע דרך הים, לרוב מחופים של מדינות שכנות. "הפסולת הימית היא בעיה עולמית, והיא מוכרת במיוחד במזרח הים התיכון. בכל עולם מנסים להתמודד איתה".

עוד ידיעות טבע וסביבה:
אלפי יחידות דיור בלב השמורה: התכניות שמאיימות על הסטף
דעה | היכונו ל"אסון הכנרת הגדול"
בתוך עשור: ירידה של 25% ביבול הזיתים

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה
"מצפים מהרשויות המקומיות שינקו את החופים שלהן" (צילום: ניר לוינסקי-המשרד להגנת הסביבה)

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי היקף הפסולת הימית מושפע מאופן ניהול פינוי הפסולת בכל מדינה ומדינה. "ברור לנו שמקורה של הפסולת הזאת היא לאו דווקא ממשתמשי החוף", הסביר ארזואן. "זה לא לכלוך שהוא אופייני לסוף יום עמוס של הקיץ, ואיש אינו יכול לטעון שבאו ולכלכו את הים בעת סערה". פסולת זו מסוגלת להגיע לים גם כתוצאה מהשלכתה בנחל או ברחוב המרוחק מהחופים. במקרים מסוימים, יש מזבלות הנמצאות בסמיכות לחופים. מזבלה כזו נמצאת באזור חופי צור-צידון שבדרום לבנון.

"הפסולת הזאת יכולה להסתובב בכל הים התיכון עד שהיא מגיעה אלינו", אמר ארזואן. "אנחנו מוצאים על החופים אריזות עם כתוביות במגוון רחב של שפות. לפעמים אנחנו נדהמים לגלות כמה זמן הפסולת הזאת הסתובבה בים. היו מקרים שראינו תגיות משנות ה-80".

גידול האוכלוסייה, ובעקבותיה גם צריכת הפלסטיק, הביאה בשנים האחרונות להתגברות בתופעת זיהום החופים. בתחילת העשור הקודם התחייבה ישראל במסגרת אמנת ברצלונה לפעול להפחתה בפסולת הימית שיוצאת משטחה. ב-2004 החל המשרד להגנת הסביבה להפעיל את תכנית "חוף נקי", שבמסגרתה הוא מדרג בין היתר את החופים הנקיים ביותר בארץ. אמנם מודעות הציבור לנושא עלתה, אבל במשרד להגנת הסביבה אומרים שהרשויות המקומיות והאזוריות מעדיפות לנקות את רק החופים המוכרזים שבתחומן.

באמצעות סיוע כספי שניתן במסגרת תכנית "חוף נקי" הצליחו אנשי המשרד להגנת הסביבה לעודד חלק מהרשויות לנקות גם חופים שהם אינם מוכרזים. אלא שכעת, עם פיזור הכנסת לפני אישור תקציב המדינה, השנה נמנע המשרד להגנת הסביבה ולתת סיוע זה. "התכנית הזאת בהחלט דורשת תקציב, אבל כרגע אין לנו אותו בגלל הנסיבות המיוחדות". סיכם ארזואן. "האחריות שלנו היא לנטר את החופים, ואנחנו מצפים מהרשויות המקומיות שיבצעו גם הן את המוטל עליהן: לנקות את החופים שלהן. זאת האחריות שלהן מאז ומעולם, בין אם אנחנו עוזרים להם ובין אם לא. גם הציבור צריך להפנים שהים הוא של כולנו ושגם אם הוא מלכלך נחל, הלכלוך הזה מגיע בסוף גם לים".

לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully