פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היכונו ל"אסון הכנרת הגדול"

      בזמן שמרבית הציבור עסוק בענייני בחירות, החלו קידוחים למציאת נפט ברמת הגולן. 652 הכימיקלים שיוחדרו קילומטר וחצי לבטן האדמה דרך שבעת האקוויפרים בגולן והקרבה לאגם הגדול במדינה מהווים סכנה ברורה ומידית

      פרשת הבקבוקים, פרשת העמותות, נאום נתניהו בקונגרס, כל אלו ועוד ידיעות מציפות אותנו בתקשורת לפני הבחירות. אבל יש נושאים שלא נכנסים לסדר היום התקשורתי וכנראה יגיעו לכותרות רק כאשר יהיה כבר מאוחר מדי, בזמן האסון הלאומי הבא: זיהום מאגרי המים התת-קרקעיים והכנרת.

      הרחק מעין הציבור ומתחת לרדאר, מתחילה השבוע חברת "אפק" בקידוחי נפט לא קונבנציונליים ברמת הגולן, קידוחי עומק שעלולים להוביל להרס מאגרי המים בסביבתם.

      חברת אפק שייכת לחברת האנרגיה האמריקנית ג'יני, החותרת באופן שיטתי לביצוע קידוחים לא קונבנציונליים הרסניים ולא יעילים בחלקים שונים בארץ. לאחר שנכשלה בניסיונותיה להפוך את אזור שפלת יהודה לאזור קידוח פטרוכימי, היא מנסה כעת את מזלה גם ברמת הגולן.

      לזיהום הכנרת השלכות גדולות בהרבה עבור הציבור הישראלי בטווח הקצר והארוך מאשר עוד סרטון פרובוקטיבי של מפלגה זו או אחרת, אבל את הפרטים רוב הציבור כלל אינו מכיר: בגולן יש לא פחות משבעה אקוויפרים מוכרים של מים. אלו מאגרי מים חיוניים המשרתים את ישראל וירדן. משום מה, בחברת אפק לא מוטרדים מהסיכוי הגבוה שהקידוחים יגרמו לזיהומם. מדובר בדבר תמוה לאור העובדה שקידוחים לא קונבנציונליים הובילו לאסון בכל מדינה בה נוסו, כך שכל קידוח פזיז עלול להסתיים בזיהום חמור של מי התהום והכנרת. זוהי דוגמה מושלמת ל"קלות הבלתי נסבלת" של האסון הסביבתי הבא.

      באתר כפר נחום בצפון הכנרת (AP)
      המים יהפכו לשחורים בגלל הנפט? הכנרת (צילום: אי-פי)

      חשוב לזכור כי אסון סביבתי באזורים רחבים ושוממים כמו ערבות טקסס בארה"ב, שם אפשר לנסוע שעות מבלי לראות יישוב או אדם, אינו דרמטי כמו בישראל הקטנה והצפופה בה המרחבים הפתוחים הולכים ונעלמים. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שקידוח בבטן האדמה לעומק של קילומטר וחצי, העובר דרך מספר מאגרי מים אליו תוזרם תערובת של 652 כימיקלים מסוכנים, הוא מעשה הגובל בטירוף. בחירה שיכולה לנבוע אך ורק מתאוות בצע שיצאה משליטה.

      גם אם אנו עוסקים בשיח עסקי בלבד, ראוי שהציבור, שהוא בעל הנכס, יעלה מספר שאלות חשובות לחברה המבצעת ולעצמו לגבי ה"עסקה" המוצעת: ישראל היא מדינה שמים יקרים לה כמו אוויר לנשימה. מה ערכם הכספי של מאגרי המים הגדולים בגולן? מה ערך נחליו שישחירו? מה ערכה הכספי של הכנרת? כל אלו אמורים להיות מתומחרים כמובן, כבכל עסקה. נכון לעכשיו, מי שתהנה ממרבית הרווחים (אם יהיו שכאלה) היא חברת אפק עצמה, ומי שיישא במחיר ההרס הסביבתי, זה הציבור כולו. הון לקופת אפק, הרס סביבתי לשאר.

      אני שואל את חברי וחברות הכנסת בהווה ובעתיד הקרוב - האם תתעלו מעבר לקמפיין המתוכנן בקפידה שלכם ותתייחסו לפרשה דחופה זו שטרם נכנסה באופן מחשיד לסדר היום הציבורי, וכרגע אינה יותר ממאבק מקומי של תושבי הגולן "למען אדמתם"? אלפי ישראלים מכל רחבי הקשת הפוליטית והקהילות השונות תומכים באופן ברור בנושאים סביבתיים ובמתן כבוד ראוי לטבע ולבעלי החיים שלצדנו.

      זה הזמן שלכם לדפוק על שולחנות, רגע לפני שכבר מאוחר מדי, כדי שחלילה לא תאלצו יום אחד להתראיין בנושא "אסון הכנרת הגדול" וללחוש: "מצטערים, לא ידענו".

      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד