(צפו בכתבה על "מחאת הפלפלים", שהחלה בשנה שעברה)
רבים ממגדלי הפלפלים בערבה נפגשו השבוע במושב צופר לאסיפת חירום מחשש לקריסת ענף החקלאות באזור. "המצב קשה", אמר אמנון גמליאל, חקלאי ותיק בערבה. להערכתו, כ-40% מהחקלאים, צעירים כוותיקים, יפשטו השנה את הרגל. "כרגע הם במצב שלפני קריסה. יש כאלה שלא יוכלו לפתוח את העונה הבאה. אם מדינת ישראל לא תתעורר החקלאות בערבה לא תחזיק מעמד".
לצד הביטוח הממשלתי והמסים הגבוהים שגובה מהם הממשלה על העסקת עובדים זרים, עלתה באסיפה טענה שחזרה על עצמה, לפיה אחת מהסיבות העיקריות למצבו הקשה של הענף הוא התרסקות המטבע הרוסי, הרובל. חלקם הארי של 600 החקלאים בערבה מתבססים בעיקר על ייצוא, והמשבר מביא אותם להפסדים של עשרות עד מאות אלפי שקלים בשנה.
עוד בוואלה חדשות:
משרד החינוך ימשיך לתקצב את הריאלי בחיפה
ארה"ב: נאום נתניהו לא יפגע בשיחות הגרעין עם איראן
אחד ממתנגדיו הבולטים של פוטין נורה למוות במוסקבה
בחודש מאי האחרון החלה "מחאת הפלפלים" לגמרי במקרה, לאחר שהחקלאי ברק אומגה פרסם בפייסבוק סרטון שבו הוא מציג את החממות שלו עמוסות בפלפלים בשלים, ומספר מדוע הוא נאלץ להשמיד את התוצרת הטרייה. אומגה קבל על כך שהמחיר הנמוך שמשלם לו המשווק גורם לו להפסדים כבדים, בעוד הצרכן משלם פי עשרה בקופה. אומגה, התברר, נגע בעצב חשוף גם של הקונים וגם של החקלאים בערבה, שם נמצאות ספקיות הפלפלים הגדולות בישראל. עכשיו מצטרפת למצוקה הקיימת בעיה נוספת.
א', חקלאי ממושב פארן שביקש לשמור על עילום שם מחשש שיצטייר, לדבריו, כמסכן, שולח 90% מהגידולים לו לייצוא. בעבר היו מגיעים אליו חקלאים מכל הארץ כדי ללמוד איך לנהל משק חקלאי לתפארת, ובשנה החולפת הוא חי על חסכונות, וכמו רוב חבריו, נמצא על סף פשיטת רגל.
"90% מהגידולים שלי הולכים לייצוא, הרוב לאירופה ובעיקר למזרח אירופה ולרוסיה", אמר. "המשבר ברובל גרם לנו נזק אדיר. הגידול עולה לי 4.5 שקלים לקילו. היום אני מכניס 2.5 שקל לקילו. כששלחתי את הסחורה לרוסיה הדולר היה שווה 37 רובל, ושהגיע הפלפל לרוסיה הרובל צנח ודולר אחד היה שווה 80 רובל", הוא אמר. "חוץ מההפסד הזה, בגלל המשבר ברוסיה, חלק מהסוחרים לא שילמו לנו וחלק שילמו רק מחצית מהסכום. אני בבעיה, אני צריך לשלם לספקים שלי, ופשוט אין לי. הוצאתי את כל מה שחסכתי במשך עשרות שנים עקב המצב", סיפר בכאב.
"אם המדינה לא תעשה ביטוח מטבע חוץ כמו עם התעשייים - נקרוס"
א' קורא למדינה לפעול באופן מידי. "אין מה לעשות פה מלבד חקלאות, יש כאלה שכבר עזבו ויש כאלה שלא יישארו כאן הרבה זמן. בעוד כמה שנים יהיו פה מעט מאוד אנשים באזור". בעיה נוספת לטענתו היא "המס העצום" שגובה המדינה על העסקת עובדים זרים, "שחייב להיפסק". החקלאים תמיד חשבו שהמס הוא גבוה, הוא סיפר, אבל בניגוד לעבר "שהרווחנו, היום אני פשוט לא יכול לעמוד בתשלום של עשרות אלפי שקלים בשנה עבור העובדים הזרים".
"אנחנו רוצים שהמדינה תעשה יחד איתנו שווה בשווה ביטוח מטבע חוץ, כמו שהיא עושה עם התעשיינים - אחרת כולנו נקרוס", הוסיף. א' סיפר שבמושב שלו 23 משפחות כבר לא מתפרנסות מחקלאות. "חלקם עזבו וחלקם יעזבו בקרוב. יש פה בתים נטושים ועוד כמה שנים יהיו פה מושבות רפאים. אם הממשלה לא תנקוט צעדים משמעותיים, הערבה תהפוך לשממה".
אייל בלום, ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, חיזק את דברי החקלאים וטען כי המדינה חייבת לנקוט בצעדים משמעותיים ומיידים כדי לאפשר לחקלאות בערבה לפרוח. "לנוכח מצבה של החקלאות בישראל בכלל, ובאופן בולט בערבה, אנחנו פועלים מול כל הגופים הרלוונטיים במשרד החקלאות ובמשרד האוצר כדי להביא פתרונות למשבר. הערבה, כמו אזורים חקלאיים נוספים בישראל, חווה מציאות לא פשוטה: הייצוא ושערי המטבע שנשחקו, פערי תיווך לא הגיוניים בשוק המקומי, לצד מסים וקשיים שהמדינה מערימה על החקלאים ללא הצדקה. המדינה חייבת להתערב במצב הקיים ולחדש את המחויבות שלה לחקלאות בישראל".
לפניות לכתב יניר יגנה: Yanir9310@walla.com