(סרטון התעמולה החדש של הליכוד בוחר להשוות בין בן גוריון לנתניהו)
הפרסום של סוכנות הידיעות אי-פי אמש (שישי), על כך שממשל אובמה "מכין את הקרקע" לביקורו הצפוי והבלתי-רצוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון בעוד שבוע וחצי, לא גרם עד כה לחרדה כלשהי בירושלים. רשימת הצעדים שהובטחו בכתבה, בהם ריאיון בנושא איראן של הנשיא אובמה, הופעות בתקשורת של בכירי הממשל והחרמה אפשרית של ועידת השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק, נראים יותר כצעדים הגנתיים מאשר כעלייה להתקפה.
על פי הפרסום, בריאיון שאובמה יעניק ל"עיתונאי שמסקר מזה זמן את המשבר בינו לבין נתניהו", הנשיא צפוי להתמקד במשא ומתן שמתנהל בין איראן לשש המעצמות, ולהציג את יתרונות ההסכם המתגבש עבור ארצות הברית ולטענת אובמה, גם עבור ישראל. ההסברים הללו חשובים בוויכוח הפנים-אמריקני, אבל לא צפויה להיות להם השפעה כלשהי על מה שבאמת מעניין את נתניהו בימים אלה - מערכת הבחירות בישראל.
עוד על המשבר ביחסים בין ארה"ב לישראל
ארה"ב במסר לישראל: "מודאגים מההדלפה המגמתית משיחות הגרעין"
סקר: רוב האמריקנים נגד נאום נתניהו בקונגרס
האיום להחרים את ועידת איפא"ק עשוי לגרום לזעם ודאגה בקרב הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון, אבל לא בלשכת ראש הממשלה. אדרבא, הצעד הזה משאיר את הבמה באירוע השנתי של השדולה לרשותו הבלעדית של נתניהו. המעמד והיוקרה של איפא"ק ייפגעו, וייתכן שבכירי השדולה יפנו את זעמם גם לעבר נתניהו על כך שסכסך בינם לבין הבית הלבן, אבל את הציבור הישראלי שיחות המסדרון שיתנהלו בנושא בוושינגטון לא באמת מעניינות.
האיום האמריקני היחיד שבאמת מפחיד את נתניהו הוא זה שלא הופיע כלל בכתבה מסוף השבוע, אך כן נרמזה במאמר שפרסם בשבוע שעבר הפרשן המוערך לענייני ביטחון, דייוויד איגנשיוס, בעיתון "וושינגטון פוסט". הממשל האמריקני, על פי איגנשיוס, שוקל לפרסם עוד לפני הבחירות בישראל את "מסמך המסגרת" שגיבש ג'ון קרי יחד עם נתניהו במהלך תשעת חודשי המשא ומתן הישראלי-פלסטיני.
האמריקנים נמנעו עד כה מלפרסם את המסמך, מתוך תקווה שהוא יהווה נקודת פתיחה למשא ומתן עתידי, וזאת למרות לחצים כבדים שהפעילו עליהם בעלי בריתם באירופה, שדרשו להוציא את המסמך מהמגירה ולתת לעולם כולו לראות מה הושג במהלך השיחות של קרי. אם הממשל אכן יעשה זאת, תיחשף העובדה שהמסמך של שר החוץ האמריקני - שנתניהו הסכים לקבל אותו כבסיס למשא ומתן עתידי - כלל התייחסות ברורה לכך ש"הגבול העתידי של המדינה הפלסטינית יתבסס על גבולות 1967 עם חילופי שטחים הדדיים".
וושינגטון סברה בעבר שאם יתברר שנתניהו אכן הסכים לנוסח כזה, הדבר יעבוד לטובתו, שהרי הוא יוכל להציג את עצמו כמנהיג מתון וגמיש, שהיה מוכן לפשרה היסטורית. המחשבה הזו מעידה על חוסר ההבנה הבסיסי של האמריקנים בפוליטיקה הישראלית, על אף צוותי המומחים שהם מחזיקים בנושא. השחקן הפוליטי היחיד בישראל שעשוי להרוויח מפרסומו של מסמך קרי הוא נפתלי בנט. יו"ר הבית היהודי הוא הגורם היחיד בממשלתו הקודמת של נתניהו שלא הייתה לו אף נגיעה לגיבוש המסמך והוא יוכל להתקיף את נתניהו מימין באופן חופשי, ברגע שהדברים ייצאו לאוויר העולם.
חשוב לציין שנתניהו הסכים לקבל את הנוסח של קרי בכפוף להסתייגויות, והתעקש שבמסמך לא תיכלל כל התייחסות לירושלים. עם זאת, אם המסמך אכן יתפרסם, את הנקודות הטכניות האלה יצטרך ראש הממשלה להסביר כשהוא נמצא עם הגב אל הקיר. האם הממשל האמריקני אכן ידליף את המסמך, אולי ל"עיתונאי המסקר מזה זמן את המשבר בינו לבין נתניהו"? קשה לומר. בניגוד לצעדים האחרים שהובטחו, הדלפת המסמך לא תהיה מהלך הגנתי, אלא מתקפה על ראש הממשלה בנקודה הכואבת ביותר שלו.
בממשל אובמה מכנים את נתניהו "פחדן עלוב" (צ'יקן-שיט), אבל בעימות הנוכחי, דווקא הוא זה שמפגין אומץ וחוצפה בהחלטתו לבוא לוושינגטון. בימים הקרובים נגלה מי באמת אמיץ בוויכוח הבלתי-פוסק הזה, ומי יישאר בסוף הסבב עם תווית הפחדן.
לפניות לכתב אמיר תיבון amir.tibon@walla.co.il