הבחירות פוגעות בהיערכות לקליטת עלייה מאירופה

הממשלה אישרה השבוע תכנית לעידוד עלייה מאירופה בשנה הקרובה, אך במשרד הקליטה ובסוכנות היהודים מודים: יש צורך בתכנית אסטרטגית לטווח ארוך. אז למה אין כזו? בגלל הבחירות

עולים חדשים מאוקראינה, דצמבר 2014 (צילום: דרור עינב)

הממשלה אישרה ביום ראשון האחרון תכנית שנתית לעידוד העלייה מצרפת, מאוקראינה ומבלגיה, שלוש מדינות שמהן צפוי זינוק בעלייה ארצה בשנה הקרובה. התכנית, בהיקף של כ-180 מיליון שקלים, אמורה לתת מענה למספר בעיות דחופות שבהן נתקלים הגורמים העוסקים בעידוד עלייה ארצה, אבל גם מי שעסקו בגיבושה מודים כי היא טובה לטווח הקצר בלבד, ואינה מתחשבת בצורך לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא. זאת, דווקא בתקופה שבה העלייה לישראל נמצאת בזינוק על רקע גל הטרור באירופה מצד אחד, ומלחמת האזרחים באוקראינה מצד שני.

"הזינוק בעלייה שצפוי בשנים הקרובות הוא אירוע היסטורי יוצא דופן שישראל צריכה להיערך אליו ברמה כוללת. תכנית לשנה זה טוב וחשוב, אבל זה לא תחליף לתכנית רב-שנתית וכלל-מערכתית", אמר לוואלה חדשות יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, שהיה שותף לגיבוש התכנית שאושרה בממשלה השבוע. הסיבה העיקרית לכך שאושרה תכנית חד-שנתית בלבד, בשעה שקיים צורך אמיתי בתכנית ארוכה ומקיפה יותר, הן הבחירות שהוכרזו במפתיע לפני חודשיים והובילו לפיזור הכנסת.

"יש דברים שהיינו רוצים לקדם, אבל הם דורשים חקיקה", הסבירה לוואלה חדשות שרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר (ישראל ביתנו). לדבריה, "התכנית שאישרנו בממשלה השבוע השאירה לי טעם חמוץ-מתוק. מצד שני, יש בה דברים חשובים מאוד, כמו תיגבור לימודי העברית כבר במדינות המוצא, כדי להקל על העולים, וגם הגדלת המימון לפרויקטים ספציפיים שאנחנו מפעילים בצרפת. אבל בגלל הבחירות, נאלצנו להסתפק ביעדים הללו. התכנית הזו היא סוג של פיילוט. נצטרך מיד אחרי הבחירות לעשות רפורמה לאומית של ממש".

עוד ידיעות בנושא
"מרגישים בבית": היהודים שעלו מצרפת לאחר גל הטרור
סערה בצרפת: "ראש הממשלה פועל תחת השפעה יהודית"
מצרפת ועד גרמניה: מפת האנטישמיות ברחבי אירופה

"המדינה לא מכירה בדיפלומה של העולים". השרה לנדבר (צילום: עומר מירון)

התכנית שאושרה בממשלה כוללת לצד תיגבור לימודי העברית, גם תכנית לסטודנטים עולי צרפת, בלגיה ואוקראינה, למימון פעולות הכוונה ללימודים, ותכנית נוספת לסיוע בתעסוקה, זאת לצד הגברת הפעילות הקהילתית המקומית שמעודדת את הזהות היהודית והקשר לישראל.

"אלה דברים טובים וחשובים, אבל בשורה התחתונה, זה עוד מאותו דבר", אמר לוואלה חדשות גורם בקהילה היהודית בצרפת שמכיר את סוגיית העלייה. "אחרי הפיגועים בחודש שעבר, יש קפיצה במספר האנשים ששוקלים עלייה ארצה, ותכנית כזו יכולה לעזור – אבל היא ממש לא מספיקה. דרושים צעדים בהחלט מקיפים הרבה יותר כדי למצות את הפוטנציאל שקיים כאן עכשיו".

אחד הקשיים שהתכנית החדשה אינה מתמודדת איתם, למשל, הוא סוגיית הדיפלומות של עולים מצרפת. "רופאים, רופאי שיניים וקלינאי תקשורת שעולים מצרפת לישראל, המדינה לא מכירה בדיפלומה שלהם", אומרת השרה לנדבר. "זה מצב אבסורדי, אבל כדי לפתור אותו יש צורך בחקיקה, ואנחנו לא יכולים לקדם חקיקה בנושא הזה כרגע". התכנית שאושרה כוללת בכל זאת החלטה על כך שמשרד הכלכלה יבחן הכרה שווה בתואר ההנדסאי של העולים מצרפת כתואר הנדסאי בישראל. עדיף על שום דבר, אבל בהחלט לא מספיק כדי לפתור את הבעיה בנושא זה.

"אנשים רוצים להימלט מידית"

ביקורת נוספת שנמתחת על התכנית קשורה לכך שהיא כוללת התייחסות משותפת לצרפת ואוקראינה – שתי מדינות שונות לחלוטין, שהעלייה מהן גוברת בגלל סיבות שונות לגמרי. "אי אפשר לשים את שתי המדינות האלה באותו סל", אמר לוואלה חדשות אבינועם בר-יוסף, מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי. "כל אחת דורשת התייחסות לגמרי נפרדת. אוקראינה זו מדינה מזרח אירופית שיש בה מלחמה ואנשים רוצים להימלט ממנה באופן מיידי. צרפת זו מדינה מערבית שהאוכלוסיה היהודית בה יכולה להגר לכל מקום בעולם, וצריך לשכנע אותה להגיע דווקא לישראל. נדרשות כאן שתי תכניות נפרדות".

"בורחים בגלל המלחמה". משתתפים בסדנת הכנה לעלייה לישראל באוקראינה

גם שרנסקי סבור שהחיבור בין אוקראינה לצרפת הוא בעייתי. "בטווח הקצר זה בסדר גמור, בהסתכלות של שנה קדימה. בשני המקומות צריכים תיגבור של לימודי עברית ושל פרויקטים נוספים, ולכן אני מבין את החיבור. אבל אין ספק שמדינת ישראל צריכה בהסתכלות קדימה לגבש שתי תכניות עבודה נפרדות. העלייה מצרפת היא עלייה של בחירה חופשית, אנשים שצריכים לבחור בישראל. העלייה מאוקראינה זה סיפור אחר, ומדובר בעיקר על פליטים שנמלטים מהמלחמה". בשנה האחרונה, יש לציין, עלו לישראל כ-7,000 יהודים מצרפת וכ-6,000 יהודים מאוקראינה, גידול של מאות אחוזים משתי המדינות.

לנדבר הודפת את הביקורת בנושא החיבור בין שתי המדינות, ואומרת כי "אנחנו החלטנו להעביר החלטה לגבי מדינות שבהן יש מצוקה שגורמת לגידול בעלייה, ודרוש טיפול דחוף. אז בצרפת ובלגיה היה טרור נגד יהודים, ובאוקראינה יש מלחמה – בשורה התחתונה, בשני המוקדים יש מצוקה שדורשת טיפול עכשיו. לפני חודשיים ליוויתי מטוס של עולים מאוקראינה, כשאנשים ירדו מהמטוס בארץ, הם נשכבו על האדמה ובכו. הסיפורים ששמעתי מאנשים מזעזעים, על שבועות שהם חיו תחת הפצצות, ללא כל הגנה. זה שונה ממה שקורה בצרפת, אבל התחושה שאנשים מתארים היא דומה – תחושה של פחד ושל חיפוש אחרי בית שיהיה מוגן ובטוח".

כך או אחרת, הקונצנזוס בקרב גורמי המקצוע על הצורך בתכנית רחבה ומקיפה יותר, מעלה את השאלה איך תכנית כזו יכולה להיראות. ב"מכון למדיניות העם היהודי" גיבשו תכנית אופציונלית, תחת הכותרת "תכנית חירום לעלייה מצרפת – הזדמנות היסטורית לקליטת 120 אלף עולים". התכנית, שמציבה יעד שאפתני במיוחד לטווח של ארבע שנים קדימה, כוללת שש המלצות מפתח אופרטיביות, בהן הקמת חממה להעתקת חברות בבעלות יהודית מאירופה, הקמת ועדה ממשלתית להסרת חסמים בטיפול בצרכי העולים, והחלטה על הטבות מס ותמיכה בעלויות העסקת עובדים עולים.

"אי אפשר להותיר את הטיפול בעלייה למפלגות בעלות אינטרסים"

לצד ההמלצות הללו, התכנית של המכון קוראת להקים מינהלת מיוחדת במשרד ראש הממשלה שתטפל בעלייה ההמונית מצרפת, ולמעשה תוציא את הנושא מאחריותו הבלעדית של משרד העלייה והקליטה. בר-יוסף מסביר כי "אי אפשר להותיר את הטיפול בעליית יהודי מערב אירופה למפלגות בעלות אינטרסים סקטוריאליים. הטיפול במסגרת משרד שבשליטת מפלגה סקטוריאלית מטה את המיקוד באינטרסים פוליטיים, במקום באינטרס הממלכתי והאינטרסים של הקהילות היהודיות".

לדבריו, "הביקורת שלי היא לא בגלל שמדובר דווקא בישראל ביתנו. אני חושב שמשרד הקליטה עושה עבודה חשובה, אבל ההזדמנות לקלוט גל עלייה ענק מצרפת זו משימה לאומית שצריכה להתנהל מלשכת ראש הממשלה. למפלגות סקטוריאליות תמיד אכפת קודם כל מהקהל 'שלהן', אבל לעלייה ממערב אירופה אין מפלגה ואין לובי בכנסת. העובדה שהתכנית שהוגשה לממשלה מחברת את צרפת עם אוקראינה, למרות שמדובר בשני מקרים שונים שדורשים טיפול שונה, היא בדיוק חלק מהבעייתיות הזו".

שרנסקי אומר כי "אי אפשר לבוא בטענות לשרת הקליטה. התכנית שאושרה בממשלה נותנת לנו ביטחון שהשנה הקרובה מכוסה – אי אפשר לבקר אותה למה לא קיבלה יותר". אולם אחרי הבחירות, הוא מוסיף, "אי אפשר להמשיך עם הגישה הזו של עוד שנה ועוד שנה קדימה". ומה לגבי משרד האוצר? שרנסקי אומר כי "מניסיוני, לא תמיד קל איתם, אבל ברגע שמתחילים לחשוב בגדול ולהציג להם תכניות לעשרות שנים קדימה, לא רק לטווח המיידי, אז גם הגישה שלהם משתנה. במקרה הזה, אין ברירה אלא לחשוב בטווחים כאלה".

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il

עוד באותו נושא

”זה המקום ליהודים”: עולים מצרפת הגיעו ארצה

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully