כאב הראש של החורף: למה אנחנו לא צריכים לשמוח משלג?

(שלג בגולן, בשבוע שעבר)

אחרי שלוש סופות שלג שפקדו אותם בחודש וחצי האחרון - האחרונה שבהן רק בשבוע שעבר, תושבי הגליל והגולן החלו לגדוש היום (שלישי) שוב את רשתות השיווק על מנת להיערך לסערה הנוספת, שתגיע לאזור כבר ביום חמישי הקרוב. אלא שאם עד היום ההיערכות המיוחדת הייתה מלווה בהתרגשות חגיגית לקראת בואה של "שמלת הכלה" שמבקשת להלביש את הנופים בלבן צחור - הפעם כבר קשה למצוא התלהבות בקרב תושבי הצפון, ששבעו ממזג האוויר הסוער.

"פעם היינו מתלהבים מזה, אבל עכשיו אנחנו כבר לא רוצים יותר שלג. מספיק, מדובר כבר בפעם שלישית החורף הזה, ועוד עכשיו מדברים על מערכת שתהיה דומה לשלג שהיה לנו כאן ב-92'", אמר מאיר ינקו, תושב צפת לוואלה חדשות. "בשלג של חורף 92' צפת הייתה נצורה. היו מביאים לחם לעיר במסוקים כי כל הצירים היו חסומים. בשלג של דצמבר 2013 התקדמנו קצת, אז הביאו לנו לחם בנגמ"שים".

עוד בוואלה חדשות:
אחרי שחלתה בדלקת ריאות: אדל בת ה-4 הלכה לעולמה
עיראק: דאעש שרף למוות 45 איש בעיירה אסטרטגית שכבש
העליון דן בערעור על פסילת זועבי ומרזל: "צוחקים בדרך לכנסת"

במהלך 14 החודשים שחלפו מאז סערת דצמבר 2013 ועד היום קיבלה צפת כמה מנות גדושות של שלג, וגם הרביעית שבדרך צפויה, כמו קודמותיה, לשבש את שגרת החיים היום-יומית של התושבים. "אנחנו מתכוננים למצור, אני מוכן לספוג את הכול, אבל רק שלא תהיה לנו הפסקת חשמל. הסערה כופה עליך להיות כל היום בבית ואתה חייב חימום. במקרה של הפסקות חשמל ממושכות אין לנו גם אינטרנט ואי אפשר אפילו להטעין את הטלפון הסלולרי", הלין אבי אביכזר, תושב העיר. "גם המים קופאים פעמים רבות בצינורות ואלפי דודי שמש מתפוצצים וגורמים להוצאות כספיות לא מתוכננות בקרב התושבים".

לקחי הסערה של דצמבר 2013 נלמדו היטב בעיריית צפת, והשנה, מעידים התושבים, חל שיפור ניכר בהיערכות של העירייה ובהקניית תרבות ההיערכות לשלג מצד תושביה. השנה הוצבו יותר מפלסות שלג ומפזרות של מלח בשכונות רבות בעיר, והדבר אפשר לתושבים בסערת השלג של תחילת ינואר תנועה נוחה יותר בצירים.

לצד ההוצאות הכספיות הנכפות על התושבים לצורך רכישת מצבורי מזון, פנסי חירום, אתי חפירה לפינוי השלג, תנורי גז ונפט וגנרטורים למקרה של הפסקות חשמל, התושבים מתחילים לחשב גם את הנזקים הצפויים להם גם בימים שיבואו אחרי שהשלג יפסיק לרדת. כמו בסערות המסיביות הקודמות, גם בסערה של ינואר 2015 הגיעו לבית החולים זיו שבעיר עשרות תושבים מהגליל העליון ומהגולן שסבלו משברים אחרי שהחליקו בשל הקרח.

"זה ידוע שהסכנה הכי גדולה שאורבת לנו מהשלג היא ביום שאחרי: ככל שדורכים יותר על השלג כך הוא הופך לשכבת קרח מסוכנת וכולם מתחילים ליפול. אפילו המנוסים שבינינו שניסו לסגל לעצמם הליכה זהירה שמותאמת לקרח, מועדים ונופלים", הסביר ינקו בחיוך.

"בימים שבהם יורד שלג הלימודים בדרך כלל מתבטלים, אבל הרבה פעמים גם בימים שאחרי שהשלג מפסיק לרדת הורים מנועים או נמנעים מלקחת את ילדיהם ללימודים. הקור הרב גורם להצטברות קרח על הכבישים והדבר גורם לשיבושים בתחבורה הציבורית ובהסעות של מוסדות החינוך. יש גם הורים, כמו אשתי, שמעדיפים לאבד עוד כמה ימי עבודה גם אם מודיעים שהלימודים מתחדשים. הסיבה היא שיש עדיין שלג וקרח על הכבישים, על המדרכות ועל המדרגות, והיא מעדיפה לקחת עוד יום יומיים חופשה מלקחת חופשת מחלה ממושכת במקרה שבתי תחליק על הקרח ותשבור חלילה את הרגל".

גם תושבי צפון רמת הגולן, המורגלים לראות מערכות חורפיות הממטירות כמויות גדולות של שלג, מעידים כי תכיפות אירועי השלג בחורף הנוכחי היא יוצאת דופן. "בחודש וחצי האחרונים יצא שכמעט בכל יום חמישי ושישי יש לנו כמות מסוימת של שלג. התדירות הזאת מתחילה להקשות מאוד על העבודה של החקלאים", העיד שלמה פרץ מקיבוץ עין זיוון, המשמש חקלאי במטעי קוניטרה.

"בכל אירוע שלג אנחנו נאלצים להפסיק את העבודה במטעים לכמה ימים, גם אחרי שהשלג מפסיק לרדת. בשבוע שעבר לא ירדנו למטעים שלושה ימים. חלק מהחקלאים ניסו לרדת אבל חזרו אחרי זמן קצר כי השלג הפריע אפילו לעמוד ולגזום", הוסיף פרץ. "עכשיו אנחנו נמצאים בתקופה קריטית לגזימת הענפים והשלג הכניס אותנו לפיגור. מתקרבת עוד סערה ואני לא יודע איך נדביק את הקצב".

מלבד הסכנה הנשקפת למטעים כתוצאה מריבוי אירועי השלג, פרץ מעיד על חוסר הנוחות הרב שנוצר גם ימים אחרי שהשלג מפסיק לרדת. "בגלל השלוליות והבוץ הרב שנוצרים אחרי שהשלג מתחיל להפשיר, אנחנו נאלצים להחליף בגדים פעמיים שלוש ביום", סיכם פרץ. "מעבר להוצאות החשמל הגדולות שנוצרות בימים שבהם יורד שלג כתוצאה מהשהייה הממושכת בבית, גם הימים שאחריו מאלצים אותנו להפעיל מכונות כביסה בתכיפות בלתי-נסבלת".

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il