בקיץ 2011 היו נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, ויו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, קרובים להגעה להסכם מסגרת שיאפשר את חידוש המשא ומתן בין ישראל לבין הרשות. במסגרת השיחות הסודיות, שהתנהלו בין השניים במשך יותר משנה בעמאן, בירת ירדן, ובכמה בירות אירופיות, הגיעו השניים להבנות לא רשמיות מרחיקות לכת, שהתקבלו בידיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל דעתו.
ואולם, לדברי שלל מקורות ישראליים ופלסטיניים, ב-28 ביולי באותה שנה, לפני פגישה קריטית בין השניים בעמאן, שבמהלכה אמור היה פרס להציג לאבו מאזן אישור רשמי כי נתניהו מסכים להבנות, חזר בו ראש הממשלה מתמיכתו במתווה. אבו מאזן, שכבר היה בדרך לירדן, חזר לרמאללה בעקבות שיחה עם אחד מאנשיו של פרס.
תהליך השלום - כותרות נוספות:
אבו מאזן: אפעל לחידוש המשא ומתן עם ישראל
הרמטכ"ל: המשא ומתן עם הפלסטינים חשוב לישראל
המלכוד אליו הכניסו את עצמם הפלסטינים | דני אילון
המתווה הכללי שאליו הגיעו השניים מזכיר את המסמך ששר החוץ של ארצות הברית, ג'ון קרי, ניסה לחתור אליו, וכולל את הנקודות הבולטות שלהלן:
*הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל בגבולות 4 ביוני 1967 עם חילופי שטחים שוויוניים.
*המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת מנשק וללא צבא.
*ירושלים היא בריתן של שתי המדינות ותישאר עיר פתוחה. *השכונות הפלסטיניות שבה יהיו בריבונות פלסטינית והשכונות הישראליות יישארו בריבונות ישראלית.
*פתרון בעיית הפליטים יהיה מוסכם על שני הצדדים וצודק.
במהלך השיחות סירבו הפלסטינים להתגמש בנושא המקומות הקדושים, ולכן הוחלט להשאיר את סוגיית האגן הקדוש לשלב הדיונים על משא ומתן להסדר קבע. עם זאת, באשר לסוגיית הפליטים הסבוכה, הציגו הפלסטינים גמישות לא מבוטלת. לדברי גורמים בכירים ברשות, הציעו הפלסטינים כי לפליטים יינתנו ארבע אפשרויות: שמירה על מקום המגורים הנוכחי תוך קבלת פיצוי, מעבר למדינה שלישית ופיצוי, שיבה למדינת פלסטין בגבולות 67' או חזרה לישראל, בהתאם להסכמתה של הממשלה.
אותם גורמים הסבירו כי לא הוצג מספר פליטים קבוע לכל שנה. כלומר, המתווה של אבו מאזן היה שבכל שנה מחדש תחליט ישראל על מספר הפליטים שיורשו לשוב לתחומה. זאת בניגוד לשיחות מאוחרות יותר, שבהן הייתה עמדתו של יו"ר הרשות כי הוא מבקש שישראל תקלוט לשטחה 10,000 פליטים פלסטינים בכל שנה, במשך 15 שנים. כלומר, בסך הכול 150 אלף. יתרה מכך, אבו מאזן היה מוכן לכלול בהסכם המסגרת סעיף בדבר סיום כל התביעות ההדדיות וסיום הסכסוך, בניגוד לטענות שנשמעות בימין הישראלי כי הוא אינו מסכים לכך.
מלשכת פרס סירבו להתייחס לדברים.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי בניגוד מוחלט לנטען ראש הממשלה מעולם לא הסכים לאף אחד מהסעיפים הללו.
הסיפור המלא יובא במגזין סוף השבוע של וואלה.