בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (שלישי) את בקשתה של מעיין, אחת מנשותיו של עבריין המין המורשע, גואל רצון, לצו שאמור לפטור אותה מחובותיה. את החובות היא צברה לאחר שהעבירה סכומי עתק לרצון, לבקשתו, ונשארה מרוששת. מאז נעצר רצון לפני כארבע שנים ניסתה מעיין לשקם את חייה ובין היתר פנתה ללימודי משפטים. אלא שמכיוון שהיא הוכרזה פושטת רגל, היא לא הייתה יכולה להתמחות במשרד עורכי דין בכדי לקבל את התואר המיוחל של עריכת דין.
כשלושה חודשים חלפו מאז שנידון גואל רצון לעונש של 30 שנות מאסר בגין הרשעתו בשורת עבירות מין חמורות. נוסף על אותן עבירות, הוא הורשע גם בעבירות של קבלת דבר במרמה, על הכספים שאילץ את נשותיו להעביר לרשותו. מעיין, כאמור, הייתה בין אלו שהעבירו לו סכומי כסף רבים. בין היתר, היא מימנה עבורו טיול בעלות של 30 אלף שקלים, דירה בסכום של 400 אלף שקלים ונטלה הלוואה בסך 140 אלף שקלים עבור חוב שלו. חובותיה לשישה נושים מגיעים לכדי כ-380 אלף שקלים.
עוד בוואלה! חדשות:
המאבק בדאעש: כך ארה"ב מסייעת לאסד לשרוד בשלטון
מבוכה במחנה הציוני: פיטרו את מנהלי הקמפיין - ופרסמו הכחשה
הסוף לניתוקי המים לעניים: "אי אפשר אפילו לבלוע כדור"
כפי שפורסם אמש בוואלה! חדשות, לאחרונה ביקשה מעיין באמצעות עורכי דינה, עמית חדד ושמואל הקר ממשרד עורכי הדין וינרוט, לקבל צו הפטר. צו זה מהווה, הלכה למעשה, מחיקה של חובות החייב ונותן לו אפשרות לפתוח "דף חדש" לאחר שהוא מוכיח כי השיב לנושים את מלוא הסכום אשר היה ביכולתו לשלם. לאחר שמוגש הצו, מגיש הכונס הרשמי 15 ימים לפני הדיון שנקבע בנושא בבית המשפט המחוזי תסקיר בדבר התנהגות החייב, חובותיו ונכסיו. נושה המתנגד למתן הפטר לחייב צריך להגיש התנגדות מנומקת שלושה ימים לפחות לפני מועד הדיון.
מעיין כמעט ולא נתקלה בבעיות בהליך קבלת הצו. כונס הנכסים הרשמי כתב בתסקיר כי "לאור העובדה שהחייבת עושה מאמצים ראויים להערצה לשקם את חייה להפוך מקורבן לאישה עצמאית ובעלת מקצוע, סבור הכונס הרשמי כי יש להינתן לחייבת הזדמנות לפתיחת דף חדש בחייה". גם רוב הנושים, ביניהם בנק "מזרחי-טפחות", בנק "לאומי", חברת "לאומי קארד", חברת "ישראכרט" ועיריית תל אביב, לא הביעו התנגדות למחיקת החובות בשל מורכבות הסיטואציה. גוף אחד דווקא כן התנגד - בנק "הפועלים", שקברניטיו מצהירים באתר האינטרנט של הבנק כי הוא בנק "חברתי". את סירובו מסביר הבנק בכך שלשיטתו, במקום להשקיע כסף ברכישת השכלה במכללה היה עליה להשתמש בו לצורך החזרת חובותיה. זאת, למרות שלא מדובר בחוב שהיא יצרה, כי אם גואל רצון, וכן חרף העובדה כי מעל לחצי מעלות שכר הלימוד הייתה מלגה ואת השאר שילם אביה של מעיין.
"לא נהנתה כלל מן ההלוואות"
בית המשפט דחה היום טענה זו לאחר שהועלתה. "החייבת נמצאת בהליך פשיטת רגל מאז 2009", אמר בבית המשפט עו"ד חדד, "היא שוחררה מתוך תופת בשנת 2010, היה מצופה ממנה שלא תלמד? היינו רוצים שתעסוק מעתה ועד עולם בעבודות ניקיון?". כמו כן, טען הבנק כי אין לפטור את מעיין מהחוב שכן היא "רשאית" לתבוע את הכספים בחזרה מגואל רצון. טענה זו נדחתה אף היא כאשר חדד הסביר כי אין לרצון כל נכס שניתן לתבוע. "ניסיון השיקום והצמיחה שלי עדיין לא מעיד שאני אכן מסוגלת לשאת בתוצאות המרות של מה שעברתי או עתידה לעבור בהמשך", הסבירה מעיין.
השופטת חנה פלינר טענה כי "לא יכולה להיות מחלוקת שהחייבת לא נהנתה כלל מן ההלוואות אשר ניתנו לגואל רצון". עוד היא הוסיפה כי "יש לקחת בחשבון את הסבל הרב שחוותה וכנראה גם תסבול בעתיד. הביטוי השגור בתיקי פשיטות רגל לאפשר לחייבת לפתוח דף חדש בחייה מקבל בתיק זה משנה משמעות. עד שלא יינתן הפטר היא לא תוכל לעסוק במקצוע ולא תוכל לשים את עברה מאחוריה". השופטת קבעה כי למעיין יוענק צו ההפטר המבוקש לאחר שתשלים 6,000 שקלים פיגור בחוב.
לפנייה לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com