לשכת עורכי הדין נפרדת היום (שני) מנשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס באירוע שמתקיים בתל אביב. באירוע נוכחים, בין היתר, נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, מרים נאור, מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו ומבקר המדינה, יוסף שפירא.
נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, אשר החליפה את גרוניס, התייחסה בנאומה לנושא המשוב על השופטים וציינה כי תמשיך בדרכו של קודמה אשר התנגד למשוב בתוקף ואף החרים את הוועד המרכזי של הלשכה בשל כך. "מצרה אני על ששיתוף הפעולה עם הוועד המרכזי הוא חלקי בלבד. ההיסטוריה ידועה לכולם. אדגיש תחילה כי מילאנו בעבר ונמלא בעתיד את כל החובות המוטלות עלינו בדין כלפי הלשכה ומוסדותיה, כגון השתתפות בבחינות הקבלה ללשכת עורכי הדין", היא אמרה. גרוניס הוסיפה כי צר לה "שהדברים הגיעו למקום שהגיעו", וכי היא "שותפה לעמדתו של הנשיא גרוניס שלפיה על ראשי המערכת לפעול כדי להגן על שופטי ישראל מפני האיום המרומז שבמשוב ומפני תרבות של רצון לשאת חן. ישנן ותמיד יהיו דרכים לבירור ענייני של מחלוקות וטענות. חלוקת 'ציונים' לשופטים איננה דרך כזו".
גרוניס סיים בחודש שעבר שלוש שנות כהונה כנשיא בית המשפט העילון. כניסתו לתפקיד ב-2012 לוותה באקורדים צורמים: שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית המשפט העליון, שלפיה הוותיק שבשופטי הבית יתמנה לנשיא, הייתה אמורה להביא למינויו הוודאי. אלא שחוק שעבר ביוזמתו של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן קבע כי לתפקיד הנשיא יתמנו רק שופטים שנותרו להם לפחות שלוש שנים עד סיום כהונתם. לגרוניס היו חסרים 41 ימים לשלוש שנים עד ליום הולדתו ה-70, תאריך פרישתו. ביוזמתו של חבר הכנסת יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי) שונה החוק, שלימים כונה "חוק גרוניס", וכך הוסרה המגבלה, והתאפשר מינויו לנשיא בית המשפט העליון. על החוק נמתחה ביקורת רבה מצד גורמים שהעלו את הטענה שמדובר בחוק פרסונלי שנועד לקדם מועמדותו של אדם אחד.
עוד בוואלה! חדשות:
ריבלין בהשבעת נשיאת העליון: "רשויות השלטון במסלול התנגשות"
בפסק הדין האחרון: גרוניס דחה את תביעת מוסטפא דיראני
שמרן, זהיר ופסיבי: הנשיא גרוניס נפרד מבית המשפט העליון
החשש שליווה את מינויו, בדבר היותו מינוי פוליטי שיחליש את בית המשפט העליון, התפוגג במהלך כהונתו, בה התגלה שמדובר בשופט שמרן וזהיר. כבר בנאומו הציבורי הראשון, חודשיים לאחר שנכנס לתפקיד, מתח גרוניס ביקורת על העובדה שחוק "עוקף בג"ץ" גובש במשרד המשפטים בראשות השר יעקב נאמן. "בנוסח הנוכחי מעוררת הצעת החוק קשיים לא מעטים", אמר גרוניס. "יש מקום לדיון מעמיק בהצעה לשם שמירה על כך שהצעת החוק תבצר את משטרנו החוקתי, ולא תהווה 'בכיה לדורות'". לדבריו, "הסדרת היחסים בין הפרלמנט לבין בתי המשפט בהקשר החוקתי והגדרה של ההיררכיה הנורמטיבית של דברי החקיקה לסוגיהם, הינם מרכיבים מרכזיים של חוקה. על כן, יש חשיבות עליונה להצעת חוק הבאה לטפל בנושא, שאמור היה להיות מוסדר עוד לפני שנים".
בנאום הפרידה שלו מבית המשפט העליון שנשא לאחר הקראת פסק דינו האחרון, התייחס גרוניס גם לניסיונות להגביל את כוחו של בית המשפט להתערב בחקיקה של הכנסת. "עקרון הכרעת הרוב הוא נדבך יסוד של הדמוקרטיה", אמר. "עם זאת, שיטת המשטר שלנו מבוססת על ההכרה כי יש להציב גבולות ולהגן על המיעוט מפני עריצות. עלינו לזכור כי לא כל החלטה המתקבלת על ידי הרוב היא החלטה לגיטימית. חוק שמתקבל על ידי הפרלמנט אינו חסין לביקורת שיפוטית".
לדבריו, "בעבר נמניתי בעמדת הרוב בפסקי דיון שונים שבהם בוטלו חוקים של הכנסת. אין זה סוד שתפיסתי שונה מתפיסתם של חלק מחבריי בבית המשפט העליון בעבר ובהווה, ולכן נותרתי לא פעם בדעת מיעוט. על רקע זה, אני רואה חובה לחזור ולהדגיש - אין כל הצדקה לערער על סמכותו של ביהמ"ש לבקר חקיקה של הכנסת. אכן קיימת מחלוקת בכל הנוע להיקפה של הביקורת, אבל לא צריכה להיות כל מחלוקת על עצם הצורך בביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית של הכנסת"
גרוניס הוסיף: "בשנים האחרונות נשמעים בשיח הציבורי קולות הקרואים לצמצם את כוחו של ביהמ"ש העליון. הכנסת, כרשות מחוקקת, רשאית לשרטט את מאפייניו של המשפט החוקתי בישראל, אולם עליה לעשות זאת בזהירות ותוך הבנה עמוקה של יסודות המשטר הדמוקרטי. מעולם לא ראיתי קושי בכך שנותרתי בדעת מיעוט, גם בעת שכיהנתי כנשיא בית המשפט העליון. הציפייה שנשיא יימנה תמיד עם עמדת הרוב מתעלמת מאופיו הפלורליסטי של בית המשפט, מחשיבותו של המצפון האישי וממהות תפקידו של ביהמ"ש העליון".
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com