בבית הנשיא בירושלים התקיים היום (חמישי) אחר הצהריים טקס השבעת נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, השופטת מרים נאור, ופרידה מהנשיא היוצא, השופט אשר גרוניס, שכיהן בתפקיד בשלוש השנים האחרונות. במהלך הטקס נשאו דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין, וראש הממשלה בנימין נתניהו.
ריבלין התייחס בדבריו לביקורת שנשמעה על מערכת המשפט, בין היתר מצד חברי כנסת ושרים. "חרף המתקפות הקשות וחצי הביקורת הארסיים, זוכה בית המשפט העליון לרמת אמון גבוהה יחסית מצד הציבור", אמר. "פעם אחר פעם מצויות הרשות המחוקקת מכאן והרשות והשופטת מכאן על מסלול התנגשות. במקרים אלה, בתוכם חוק שימוע לשופטים, הקורבן היחיד הוא הדמוקרטיה הישראלית. היום יותר מתמיד חוק יסוד החקיקה הוא כורח שגם אם לא יזכה אותנו בחוקה, יסדיר לפחות את כללי המשחק - מעמדם של חוקי היסוד והביקורת השיפוטית - ויאפשר חקיקה מחודשת של חוקים שלא עמדו בביקורת השיפוטית. רק כך נוכל לעצור את הזליגה של בית המשפט לכנסת. כולנו יודעים שהקמת בית משפט לחוקה שאינו העליון יהיה תחילת הקץ של הדמוקרטיה הישראלית, אם לא הקץ עצמו".
לקריאה נוספת:
עוד בכיר פורש? השר יאיר שמיר לא הגיש מועמדות בישראל ביתנו
ממשיך להסתבך: האיום המרומז של ראש העיר עפולה. האזינו
תצלומי לוויין חושפים את ממדי הטבח של "בוקו חראם" בניגריה
נתניהו פתח בדברי ברכה לנשיאת בית המשפט העליון הנכנסת. "אני בטוח שאת הפיקדון היקר שניתן לך תשכילי לטפח בהצלחה רבה למען עם ישראל כולו", אמר. בהמשך דבריו שזר את אירועי הדמים בצרפת לצורך בשמירה על הפרדת רשויות. "בימים אלה ניצבות המדינות הדמוקרטיות בשורה אחת אל מול שלום העולם. אנחנו מכירים את מה שעברה צרפת, כמדינת למודת מאבקים. חוסנו של המשטר הדמוקרטי הוא גורם מפתח בהצלחת המערכה. להדוף את הסכנות, לפרוח ולשגשג. דמוקרטיה חפצת חיים חייבת להיות חזקה מבפנים ומבחוץ. לשם כך עלינו לבצר בהתמדה את כוחן של הרשויות הדמוקרטיות במדינה, בראשן מערכת המשפט. חייבת להיות חזקה ועצמאית. יותר מכך, זהו מגדלור של צדק ומוסר שתואם את היותנו חברה שוחרת חופש ומדינה שומרת חוק. עלינו להבטיח אופייה היהודי של ישראל וגם לשמור באופן קפדני על כבוד האדם וחירותו".
לדבריו, מערכת המשפט בישראל זוכה לשבחים בקרב עורכי דין ושופטים ברחבי העולם. "כשאנו שומעים מה חושבים משפטנים בינלאומיים בולטים על בית המשפט העליון, אנחנו מתמלאים בגאווה רבה. פרופ' אלן דרשוביץ כתב כי ישראל היא המדינה יחידה במזרח התיכון שפועלת מתוך עיקרון שלטון החוק, וכי בית המשפט העליון שלה נמנה עם הטובים בעולם", אמר.
נשיא בית המשפט העליון היוצא אשר גרוניס מתח ביקורת חריפה על הדברים שאמרו דמויות פוליטיות, ורמז בכך להתנהלות חברי הכנסת לאחר ביטול חוק ההסתננות. "ניתן להשמיע ביקורת על פסק דין כזה או אחר. הרי השופטים אינם חסינים לביקורת. שופטים ככל אדם יכולים לטעות. בשנים האחרונות השתרש לו מנהג פסול - להטיח ביקורת לא עניינית ככלי לצבירת הון פוליטי. הנהלות כזו מהווה מתקפה על הדמוקרטיה. כולנו השופטים פועלים מתוך תחושת מסירות עמוקה. קשה לנו השופטים להגן על עצמנו מפני ביקורת לא עניינית, שהרי השופטים לפי תפיסתי שלי אמורים לדבר רק דרך פסקי הדין", אמר.
הנשיא השמרן שכניסתו לתפקיד עוררה סערה
הבוקר, ביומו האחרון על כס השיפוט, נתן גרוניס את פסק הדין האחרון שלו. בהרכב מורחב של שבעה שופטים התקבלה בקשת המדינה ברוב של ארבעה שופטים ובהם גרוניס - לדחות את תביעתו של מוסטפא דיראני נגד המדינה על סך שישה מיליון שקלים. בדעת מיעוט היו השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר ונירה הנדל. בכך הפך גרוניס החלטה קודמת של העליון, שהתקבלה על ידי הרכב מצומצם.
תקופתו של גרוניס בבית המשפט העליון תיזכר כתקופה שמרנית, במיוחד בהשוואה לשני הנשיאים שקדמו לו, דורית ביניש ואהרון ברק. אם שני אלה הפכו את בית המשפט העליון למעוז האקטיביזם, גישתו של גרוניס התאפיינה בהפך הגמור והוא מעולם לא היסס לומר שהוא מעדיף ריסון שיפוטי.
כניסתו לתפקיד של גרוניס לוותה באקורדים צורמים: שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית המשפט העליון, לפיה הוותיק שבשופטי הבית יתמנה לנשיא, הייתה אמורה להביא למינויו הוודאי. אלא שחוק שעבר ביוזמתו של שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, קבע כי לתפקיד הנשיא יתמנו רק שופטים שנותרו להם לפחות שלוש שנים עד סיום כהונתם. לגרוניס היו חסרים 41 ימים לשלוש שנים עד ליום הולדתו ה-70, תאריך פרישתו. ביוזמתו של חבר הכנסת יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי) שונה החוק, שלימים כונה "חוק גרוניס", וכך הוסרה המגבלה, והתאפשר מינויו לנשיא בית המשפט העליון. על החוק נמתחה ביקורת רבה מצד גורמים שהעלו את הטענה שמדובר בחוק פרסונלי שנועד לקדם מועמדותו של אדם אחד.
עם זאת, החשש שליווה את מינויו בדבר היותו מינוי פוליטי שיחליש את בית המשפט העליון התפוגג במהלך כהונתו - כבר בנאומו הציבורי הראשון, חודשיים לאחר שנכנס לתפקיד, מתח גרוניס ביקורת על העובדה שחוק "עוקף בג"ץ" גובש במשרד המשפטים בראשות השר יעקב נאמן. "בנוסח הנוכחי מעוררת הצעת החוק קשיים לא מעטים", אמר גרוניס. "יש מקום לדיון מעמיק בהצעה לשם שמירה על כך שהצעת החוק תבצר את משטרנו החוקתי, ולא תהווה 'בכיה לדורות'". לדבריו, "הסדרת היחסים בין הפרלמנט לבין בתי המשפט בהקשר החוקתי והגדרה של ההיררכיה הנורמטיבית של דברי החקיקה לסוגיהם, הינם מרכיבים מרכזיים של חוקה. על כן, יש חשיבות עליונה להצעת חוק הבאה לטפל בנושא, שאמור היה להיות מוסדר עוד לפני שנים".
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com