טלטלה בצמרת המשטרה

לא רק ניצבים: כך חלחלה תרבות היחסים האסורים למשטרה

כיצד קרה ששורת מפקדים בכירים במשטרה הושעו בזמן קצר על רקע הטרדה מינית? קצינה בכירה, תובעת משטרתית ושוטרת מכניסות את וואלה! חדשות לתוך הניידות, ומסבירות איך הגיע הארגון לשפל הגדול בתולדותיו, שבו "שוטרים מורידים מדים כדי לא לקבל קנטורים ברחוב"?

  • משטרה
  • הטרדה מינית

"המשטרה הוא גוף שבו יכולה להתפתח מתיחות מינית בין שוטרים לשוטרות. אתה נמצא שעות רבות מחוץ לבית, בעבודה מלאה באנדרנלין. יש לך פעילויות רבות שבהן אתה נעדר ימים שלמים, אם זה קורסים להכשרות או משימות תגבור מחוץ לאזור. מן הסתם, במקרים כאלה מתפתחת מתיחות מינית עם האנשים שבסביבתך". כך מסבירה קצינה ותיקה במשטרה כיצד מתפתחים יחסים אינטימיים בין קצינים לשוטרות בארגון. לדבריה, היא עצמה מעולם לא הוטרדה, אולם היא יודעת להצביע היטב על הבעיה המרכזית שמעסיקה היום את משטרת ישראל – תרבות עבירות המין בתוך הארגון.

הטלטלה בצמרות המשטרה || סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
הניצב החשוד מתגונן: "בדיחה גרועה הפכה לטרגדיה"
במשטרה לא מופתעים: "איך חגי דותן מסתכל לאשתו בעיניים?"
קרובי הקצין שחשוד בהטרדה: "יילחם על חפותו, יישאר במשטרה"

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
הקצין הבכיר ביותר שנחשד בהטרדה מינית, סגן המפכ"ל לשעבר ניסים מור (צילום: מגד גוזני)

שורה של ניצבים ומפקדים בכירים במשטרה הודחו לאחרונה לאחר שהתעורר נגדם חשד על הטרדות מיניות. משטרת ישראל נחשפה בחודשים האחרונים במלוא ערוותה כמקום שבו יחסי מין אסורים הם חלק מתרבות העבודה. באמצעות קצינה בכירה ותובעת משטרתית, ובעזרת מאמר שנכתב בנושא, מערכת וואלה! חדשות מנסה להיכנס לתוך הניידת ולהבין את האווירה שהצמיחו את המעשים הללו.

הקצינה בכירה:

תת-ניצב בדימוס זיווה אגמי הייתה ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). אחת הקצינות הבכירות ששירתו במשטרה מספרת על הפעם ההיא שהציפה את הבעיה למעלה. "כשהתחלתי את התפקיד כראש יאח"ה, הגיע המפכ"ל לביקור ביחידה ואז בדיוק התפוצצה פרשת ניצב ניסו שחם. אמרתי לו בנוכחות כל הקצינים והשוטרים של היחידה שאם הוא יעבור יחידה-יחידה, תחנת משטרה אחרי תחנה, ויפתח כל דלת עשירית, הוא ייתקל באישה - שוטרת או נערה - מוטרדת. אמרתי שצריך לבדוק היטב איך מטפלים בזה. יכול להיות שמה שעכשיו קורה זה תהליך הבשלה של שלוש השנים האחרונות, ניקוי התופעה הזאת מהמשטרה. אנחנו צריכים לבדוק איך כל שבעת הקצינים הגיעו לדרגת ניצב, הרי הם לא התחילו את המעשים האסורים כאשר קיבלו דרגות ניצב. הם טיפסו במעלה הדרגות".

"לא צריך לצאת בהכרזות פופליסטיות של מינוי מפכ"לית אישה". תת-ניצב בדימוס זיווה אגמי (צילום: באדיבות המצולמים)

אגמי שירתה 40 שנים במשטרה ופרשה לפני כשנתיים. היא נחשבת לקצינה דעתנית ופורצת מסגרות במשטרה. "צריך לעשות שידוד מערכות, לפטר את אותם קצינים שהטרידו", היא אומרת אבל גם מסתייגת מיד מהרעיון של למנות אישה לתפקיד המפכ"ל כדי להתמודד עם ההטרדות. "הנשים במשטרה הן שקופות. כיום רק בודדות יכולות להתקדם בתפקידי הליבה. צריך להבין, נשים בגיל 40-30 נמצאות בגיל הפוריות, יש להן לדאוג לגידול ילדים ומשפחה. חייבים לבנות מסלולים לנשים כך שבגיל הזה הן יהיו בפעילות מנהלית יותר, ואילו מגיל 40 יאפשרו להן לפרוץ קדימה. צריכים לטפל בקידום הנשים בארגון, אבל לא צריך לצאת בהכרזות פופליסטיות של מינוי מפכ"לית אישה".

לדברי תנ"צ בדימוס אגמי, בעבר היא נדרשה לשכנע פקודה שלה להתלונן על הטרדה. "הייתה אצלי פקודה שסיפרה לי שהוטרדה. היא לא רצתה להתלונן. היא אמרה לי 'זיווה, את לא יודעת כמה זה מורכב'. אני הבנתי אותה. ברגע שהשוטרת או אישה מתלוננת, מאזן הכוחות מופר. היא צריכה לחשוב איך היא ממשיכה הלאה בתוך הארגון, מי ירצה להמשיך לעבוד איתה".

התובעת המשטרתית:

עו"ד אפרת טרוים הייתה בעבר תובעת משטרתית, והיום היא מתנדבת ב"מרכז נגה" לנפגעי עבירה. "אני לא יכולה להגיד שעברתי 15 שנים מבלי להיות בהזדמנויות כאלה ואחרות מושא להתעניינות, נאמר באופן עדין", היא מספרת. "בכל ארגון שיש בו יחסים היררכיים זה נוטה יותר לקבל ביטוי כי המפקדים הם אלילים והם מרשים לעצמם יותר. כשאתה לובש מדים אתה מרגיש כוח ועליונות שהיא מעל לחוק ומרגיש שעליך זה לא חל".

על פי עו"ד טרוים, יש לזכור ששוטרים מכהנים נתקלים בסיטואציות מורכבות. היא נתנה כדוגמה קורסים במרכז ללימודי משטרה, שנמשכים תקופות ארוכות. "היציאות הביתה הן רחוקות יותר ויש איזשהו תהליך. עובדים שעות על תיקים בסיטואציות רגישות", היא אומרת. "יש יותר מקומות שזה יכול לקרות בהם. יש לזה קרקע פורייה במשטרה, כשאתה יושב עם המפקד לפענח פרשה לילות כימים, צמוד אליו, יכול לקרות משהו לגיטימי ולפעמים דברים לא לגיטימיים.

"מפקד שחש עליך סוג של עליונות מסוימת, אני לא יודעת אם הוא עושה את זה מתוך ידיעה שיש כאן יחסים לא אמיתיים", היא מסבירה. "אולי הוא מייחל וחושב שמתפתח כאן רומן אמיתי וכן ואוהב, ואת, כשוטרת בדרגה זוטרה, חוששת לומר 'לא' במצב שקשה לך להגיב ומוצאת עצמך בסיטואציות שאת לא רוצה לפגוע לעצמך בפרנסה. ואת נכנסת לסיטואציה, בין אם את הודפת בנימוס ובין אם מסרבת בנימוס ובין אם בסוף התהליך יש כאלה שראיתי שמצאו את עצמן, לצערי הרב, ממשיכות צעד קדימה כדי לא לפגוע לעצמן בתפקיד, כדי לרצות את הבוס או כדי לזכות בהערכה שנתית טובה. יש מקומות שזה חלק מהווי, יותר ביחידות שטח. זו תרבות בעייתית".

המאמר:

במאמר "חשופות בניידת" של עו"ד נעמי לבנקורן מאוניברסיטת תל אביב, העוסק בתופעת ההטרדות המיניות במשטרה ופורסם בשנה שעברה, נכתב: "המשטרה היא גוף בעל שליטה מונופוליסטית על הפעלת אלימות כלפי החברה האזרחית במדינה דמוקרטית. היתר זה הוביל אל שורותיה מימיה הראשונים בעיקר גברים, ויצר של תרבות ארגונית כוחנית, שבה מיטשטשים לעתים קרובות הגבולות בין המותר והאסור".

על פי עו"ד לבנקורן, רובן המכריע של המתלוננות היו חיילות שח"ם, הנמצאות בשירות חובה במסגרת משטרת ישראל או משמר הגבול. ככאלה, הן היו תמיד בתפקידים זוטרים והוותק שלהן בשירות היה מועט, דבר שמיקם אותן לרוב בתחתית שרשרת ההיררכיה במשטרה. המעטות שלא היו שוטרות או בנות שירות לאומי השתייכו לקבוצות מוחלשות אחרות.

"בלט לעיניי מספרן של הנשים שאינן ילידות הארץ בין המתלוננות", כתבה לבנקרון. "חלקן היו חיילות שח"ם שעלו לישראל מחבר המדינות, אחרות היו מהגרות ותיירות. נתון זה ניתן להסביר בשיטת עבודתו הרציונלית של המטריד, הבוחר בנשים חלשות ממנו באופן מודע, מתוך תקווה כי לא יתלוננו על מעשיו. רובם המכריע של הנאשמים היו מבוגרים מהמתלוננות".

"גוף בעל שליטה מונופוליסטית על הפעלת אלימות כלפי החברה האזרחית" (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

"על רקע זה", נכתב במאמר, "המשטרה רחוקה מלהיות סביבת העבודה האידאלית: היא דורשת משוטרים שעות עבודה ארוכות וחושפת אותם לסיכונים שונים. אל שורותיה מתאספים אנשים מקבוצות אוכלוסייה שיכולת הניעות (המוביליות) החברתית שלהן מוגבלת. אם נוסיף לאלה את תסכולם של השוטרים על תנאי העסקתם ועל יחס הציבור כלפיהם, לצד הנורמות הגבריות והכוחניות המקובלות בה, והכוח העצום המופקד בידי כל אחד מהם, לרבות הכוח להמית או לעשות שימוש בנשק, נדמה כי אין צורך לבחון אם ייווצרו בעיות, כי אם רק מה יהיה טיבן ומי יהיה השעיר לעזאזל של תחושות קשות אלה בקרב השוטרים. לצורך הדיון בנושא העומד במרכזו של מאמר זה, נדמה כי ניתן לקבוע בוודאות שקיומה של הטרדה מינית בסביבה זו יהיה סביר יותר מהיעדרה".

הבעיה האחרונה היא בעיית הגיבוי שמעניקה המשטרה למשרתים בשורותיה, "מה שיוצר לא פעם טיוח של עבירות שנעשו בידי שוטרים על ידי עמיתים המנסים לחפות על המטרידים. גיבוי זה, כפי שמורה המחקר במדינות אחרות, נעוץ עמוק בתרבות הארגונית של המשטרה. וכך, לא פעם מגיעה המתלוננת אל מפקדה הישיר ושוטחת את תלונתה, והוא, בתורו, עושה כמיטב יכולתו לשכנעה לסגת מתלונה זו".

תקופת השפל של המשטרה

התפוצצות הפרשות הרבות התקופה האחרונה במשטרה והפרישות והפיטורים של קצינים בכירים הביאו לאווירה קשה בארגון. "המשטרה נמצאת בתקופת השפל הכי גדולה שהייתה לה אולי מאז הקמתה", הודה שוטר במשטרת תל אביב בשיחה עם וואלה! חדשות. "אנשים הולכים במסדרונות עם הראש שפוף. כשהם יוצאים מהתחנה, חלקם מורידים את המדים כדי שלא יקבלו קנטורים ברחוב. קצינים הופכים את לוחיות הרישוי האדומות ברכבי המשטרה שלהם ונוסעים בכלי רכב אזרחיים".

לדברי השוטר, בעקבות האירועים האחרונים, סופגים שוטרים עלבונות מאזרחים ברחוב. "היה אירוע בצפון שבו שוטר הגיע לטפל בתלונה ומגיש התלונה פנה אליו ואמר 'מה התעכבת? היית עסוק בקיום יחסי מין עם שוטרת?'" סיפר. "יש גם את הבדיחות שמגיעות הביתה, אם זה לילדים או לבני הזוג, ששואלים אותם אם אנחנו עובדים במשטרה או בבורדל. אני גאה במדים שאני לובש, אבל אלה ימים קשים לכולנו".

שוטרת במשטרת תל אביב סיפרה גם היא על התחושות הקשות בתוך המשפחה. "ההרגשה בארגון היא קשה", אמרה. "אנשים סופגים מכל הכיוונים, אבל לא רק השוטרים והקצינים סובלים אלא גם בני המשפחות שלהם. בעלי למשל התקשר וסיפר לי בחוסר נוחות איך בעבודה כולם צחקו עליו 'אשתך עובדת במשטרה. אתה לא שומר עליה?'. זו בהחלט אווירה לא נעימה לכולנו".

לפניות לכתבים:
אבי אשכנזי - aviash123@walla.co.il
גלי גינת - gali.gnt@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully