(כרמל, בשבוע שעבר: "המשטרה נגועה בניצול יחסי מרות")
"בשנים האחרונות חקרה מח"ש והעמידה לדין שוטרים בין היתר בגין מעשי אינוס, מעשים מגונים והטרדות מיניות. ברם נושא ההיפגעות של נשים בארגון היררכי מסוגה של המשטרה אינו מצטמצם רק לעבירות המין הקלאסיות, שמקורן בהסגת גבולה של אישה שלא בהסכמתה. שירותן של נשים בארגון היררכי המתאפיין בהגמוניה גברית עלול להוות כר נרחב להיפגעותן. וכך, גם כאשר מדובר ביחסים בהסכמה בין מפקד בכיר לפקודה, האישה צפויה להיפגע, בין באופן ישיר כתוצאה מניצול יחסי מרות ובין באופן עקיף כפועל יוצא ממעורבותה בהתנהלותו הפסולה של מפקדה הבכיר אשר העמיד את עצמו בניגוד עניינים מובנה בכל דבר ועניין הנוגע אליה".
כך כתב ראש מח"ש, עו"ד אורי כרמל, במאמר שפורסם במגזין של איגוד נפגעי הסיוע של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. במאמר, שפורסם בחודש האחרון, פרש כרמל את משנתו לגבי הטיפול בעבירות מין במשטרה. כרמל הוא האיש החליט להפוך את הטיפול בתרבות המין במשטרה לדגל עיקרי. הוא אחראי לחקירתם של שבעת הנידחים, שישה מהם הודחו. וואלה! חדשות מביא את עיקרי משנתו כפי שפורסמה באותו גיליון.
טלטלה במשטרה - סיקור מיוחד:
דנינו על ההטרדות המיניות במשטרה: "אפס סובלנות ובלי פשרות"
המבוכה נמשכת: 5 שוטרות העידו נגד ניצב בחשד שהטריד אותן מינית
הקצין הבכיר החשוד כי הטריד שוטרת בהריון נחקר במח"ש
בהמשך המאמר מתייחס עו"ד כרמל להשפעת קשר אינטימי על המקצועיות המשטרתית. "שני ערכים חברתיים מוגנים שלובים זה בזה, המועדים לפגיעה מובנית כתוצאה מקיומו של קשר אינטימי בין מפקד בכיר לפקודה צעירה הכפופה לו: החשש לפגיעה באישה, כפועל יוצא מיחסים בלתי שוויוניים בעליל והסכנה של גלישה לניצול לרעה של סמכות וכוח; והחשש לפגיעה בארגון, שמפקדיו מתנהלים ומתמרנים במצב של ניגוד עניינים, אגב ניהול קשרים אינטימיים עם פקודות, על כל המשתמע מכך לגבי המשמעת הארגונית, טוהר המידות והאמון הציבורי בארגון", הוא כותב.
הוא מדבר גם על סיבה שבגינה עלולה אישה להיגרר לקשר אינטימי שכזה. "כמו בכל ארגון מקצועי היררכי, חסותו של גורם בכיר רם-דרג במשטרה יכולה לסייע בקידום הקריירה המקצועית של נשים וגברים כאחד", מסביר עו"ד כרמל. "במצב דברים זה, עלולה שוטרת צעירה, הנתקלת בחיזור של מפקד בכיר, לשקול היטב בטרם תסרב להזמנתו לקשר אינטימי. היסוס בעניין כזה עלול להתפרש בעיני המפקד כהזמנה, להוביל ללחץ על השוטרת, ובמוקדם או במאוחר להסתיים במגע מיני שנכפה עליה, בין שלא בהסכמה ובין בהסכמה שיסודה בניצול יחסי מרות. ייתכנו מצבים מורכבים בהם יחסי הכפיפות וקיומם של יחסי המרות נמהלים בהערצה וברצון כן של השוטרת הצעירה בקרבה למפקד הבכיר והכריזמטי ובחסותו".
"סביבת עבודה עכורה"
עו"ד כרמל ממשיך ומסביר מה עלולה לגרום מערכת היחסים בין השוטר למפקד הממונה עליה. "החשש בנסיבות מעין אלה הוא שבהמשך הדרך, עלולה מערכת היחסים, הבלתי שוויונית והבלתי מאוזנת, לקלוע את השוטרת הצעירה למלכוד: ככל שתבקש להפסיק את הקשר בניגוד לרצון מפקדה, או ככל שהשכילה לנתקו במועד, אך תסרב בעתיד להזמנה לחדשו - ולו על דרך של מגע חטוף 'לזכר הימים הטובים' - היא עלולה למצוא עצמה קורבן לניצול יחסי מרות או לדרישת שוחד מיני מצד מפקדה. מנגד, ככל שתאזור עוז, תעמוד על דעתה ותסרב למגע או לחידושו - היא עלולה להיחשף להתנכלות או לחשש מתמיד מהמפקד הבכיר והמרושת היטב. לתוצאה כזו היבטים ארגוניים קשים: היא מייצרת סביבת עבודה עכורה ועלולה לפגוע בתפקודה של השוטרת ושל סביבתה הקרובה, הנחשפת למצוקתה.
"במקרים חמורים, עלולה מערכת היחסים לגלוש לעבירות פליליות חמורות עוד יותר: כך למשל, כשהמפקד הבכיר טווה רשת של מערכת יחסים על בסיס "תני וקחי", תוך שהוא מעניק - ולו במשתמע - הבטחה סמויה למתן חסות עתידית (בדמות קידום עתידי, קבלת תפקיד נחשק וכיוצא בזה) תמורת חסדיהן של השוטרות הצעירות. מצב דברים שכזה, העשוי לעלות כדי דרישת שוחד ישירה או משתמעת, אף אם אין בכוונת המפקד הבכיר לממש את הבטחותיו, עלול לכוון את התנהגותן של השוטרות מבקשות החסות להמשיך לקיים קשר מיני מעת לעת עם המפקד הבכיר, גם לאחר שהקסם הראשוני - ככל שהיה כזה - פג, ולהשחיתן".
לסיכום, מבהיר עו"ד כרמל מהו האינטרס הציבורי בחשיפת התנהלות פסולה ופוגענית של מפקדים בכירים. "מתחייבת פעילות נמרצת של כלל הגורמים האמונים על הגנת אינטרס חשוב זה, במח"ש ובמשטרת ישראל כאחד; מעבר לחובה להגן על נשים צעירות מפני עבירות מין ועבירות אחרות שמבצעים מפקדיהן, ההתנהלות האסורה של המפקדים מקרינה במישרין על העבודה בארגון. ככל שהעבירה לא תיחשף, המפקד הבכיר לא יוקע והמציאות תונצח - עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על התרבות הארגונית ועל חוסנו של הארגון.
"ארגון מקצועי חפץ חיים חייב להישיר מבטו ולהיערך למניעה מוקדמת, על דרך של עצירת קידומם של מפקדים בכירים, שהתנהלותם ידועה בארגון כפסולה (גם אם לא הבשילה לכדי עבירה פלילית) והרחקתם; חינוך, הדרכה והטמעת גבולות המותר והאסור בקרב ציבור המפקדים, השוטרות והשוטרים; הקפדה יתירה על חובת דיווח מצד מפקדים לגבי מעשי עבירה המגיעים לידיעתם ויצירת מעטפת תומכת לאישה הצעירה, הנקלעת לסבך קוריו של קשר פסול שטווה מפקדה הבכיר, ומוצאת עצמה קורבן - במישרין או בעקיפין למעלליו".
המטרה: "אזרוח" מח"ש
התקופה מאז נכנס עו"ד כרמל לתפקידו כראש מח"ש במרץ 2011 התאפיינה בהרבה מאוד תיקים מתוקשרים ובאינספור קציני משטרה בכירים שנחקרו על עבירות מין בשוטרות. שישה ניצבים פרשו, השביעי נחקר אתמול. נגד אחד מששת הניצבים, מפקד מחוז ירושלים לשעבר ניסו שחם, אף מתנהל בימים אלה משפט בבית משפט השלום בתל אביב. זאת, לאחר ששחם סירב לקחת את הסדר הטיעון שהוצע לו והחליט לנהל את התיק עד תומו בעודו טוען: "כולם עושים את זה", טענה שנשמעה בתחילה מופרכת אבל כעת נראה שיש בה מן הצדק. אותו שחם, שבמח"ש בטוחים שיורשע לפחות בעבירות של הפרת אמונים, דווקא תפס לפני כמה שנים את עינו של עו"ד כרמל אשר לקח את כל המחלקה להרצאה אצל הניצב הכריזמטי שזמן לא רב לאחר מכן הגיע אליהם כנחקר.
אותה הסתכלות בעיניים לבעלי הדרגות הבכירות ביותר במשטרה אשר מגיעים למחלקתו של עו"ד כרמל כשהם חשודים לא אמורה להפתיע. התיק הראשון אותו ניהל כרמל לבד היה בנובמבר 2010, אז נחשפה פרשת אורי בר לב, שנחשד בהטרדה מינית של ד"ר אורלי אינס. הרצל שבירו, שהיה ראש מח"ש, הטיל על עו"ד כרמל שהיה סגנו לנהל את החקירה לבדו. בר לב היה אז מועמד מוביל לתפקיד מפכ"ל המשטרה, והפרשה לא ירדה מסדר היום התקשורתי. עו"ד כרמל ניהל את החקירה וסיים אותה בהסדר טיעון, שלפיו בר לב התנצל על התנהגות בלתי ראויה, ננזף ופרש.
עו"ד כרמל בוודאי לא אחראי לבדו לתהליך שעברה מח"ש שהחלה כעוד מחלקת חקירות פנים (אז, אגב, קראו לה מח"פ) במשטרה בדומה לשאר מדינות העולם, אולם הוא כן יכול לייחס לעצמו חלק מהצלחת תהליך ה"אזרוח" שעברה. המחלקה בעבר הייתה מורכבת אך ורק משוטרים מושאלים והיום מחזיקה כ-80% אזרחים, חלק גדול מהם עורכי דין. בשנה הקרובה צפויה המחלקה להשלים את תהליך האזרוח ולהפוך להיות 100% אזרחית. עדיין חלק גדול מהחוקרים הם שוטרים לשעבר, אולם אפשר לייחס - ולו חלקית - את הטלטלה שעוברת המשטרה בכך שהגוף האוכף שלה אינו חולק איתה עוד את אותן הנורמות בדבר יחסים בין מפקדים לשוטרות הכפופות להם.
המהפכה של עו"ד כרמל הייתה באזרוח מח"ש לא עוד שוטרים חוקרים שוטרים. במשרד המשפטים הביעו בכמה מקרים תמיהה מדוע שוטרים הם אלו החוקרים שוטרים אחרים, דבר שעלול ליצור מצב של ניגוד עניינים. עו"ד כרמל הבין את הבעייתיות שעלולה להיווצר מן הדבר ופעל נמרצות לגרום לכך שבמח"ש יעבדו אזרחים בלבד כמעט באופן מוחלט. במח"ש מספרים כי כיום בשורותיה אין ראשי צוות חקירה שהם שוטרים או קציני משטרה מושאלים, דבר שנזקף לזכותו של עו"ד כרמל וסגנו, משה סעדה. סעדה הוא איש אמונו של עו"ד כרמל אשר התחיל מתפקיד זוטר והיום נמצא בכל צומת קבלת החלטות חשוב. לשניים הייתה מטרה: לנקות את סגל הפיקוד הבכיר.
"היום יודע כל קצין ומפקד במשטרה ויודעת כל שוטרת כי די במכתב אנונימי למח"ש כדי להתניע מהלך של בדיקה וחקירה, גם נגד ניצב רב עוצמה; מח"ש לא תשקוט עד לפיצוח החקירה והגעה לחקר האמת", אמר עו"ד כרמל בכנס סיכום שנת העבודה של המחלקה לחקירות שוטרים. הוא דרש מחוקריו להתייחס ברצינות לכל מכתב אנונימי שמגיע למחלקה לחקירות שוטרים, לא להזניח אף בדל מידע או טלפון אנונימי שמגיע מתחנה זוטרה ככל שתהיה על מנת לגלות יחסי מרות אסורים בין שוטרת זוטרה לבין קצין בכיר. הוא בוודאי לא שיער כי התוצאות של השנה האחרונה יביאו לקריסה כמעט מוחלטת של סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה. "כנראה שהתרבות הזו של הטרדות מיניות ושלניצבים מותרים כאלו דברים היא מקובלת במשטרה", אומרים במשרד המשפטים. "כרמל ביקש לשים לזה סוף".
עם המיקוד על סגל הפיקוד הבכיר, לא ניתן להתעלם מן הפשיעה הקלאסית של השוטרים הזוטרים יותר, שהמחלקה ברשותו של כרמל זנחה. מן הנתונים של מח"ש עולה כי פחות מ-10% מתלונות האזרחים מטופלות. ניקוי האורוות של הדרג הבכיר הוא דבר מבורך אמנם, אך האזרחים עדיין ממשיכים לסבול מאלימות שוטרים ושורה של פשיעה של שוטרים זוטרים יותר.
עו"ד כרמל, בן 50, הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וכן בעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב. הוא התמחה בבית משפט העליון וכיהן כפרקליט במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה החל מ-1995. ב-2005 מונה עו"ד כרמל לתפקיד ממונה על עניינים פליליים בפרקליטות המדינה וכיהן בתפקיד זה עד 2008, אז יצא ללימודים בארה"ב בשליחות משרד המשפטים. כשחזר מונה לסגן מפקד מח"ש.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com