הצצה ראשונה: תמונות מרהיבות מ"החוף הסודי" במפרץ אילת

הוועדה שהוקמה אחרי דליפת הנפט מצינור קצא"א בערבה גילתה כי החברה אינה משתמשת בכשליש משטח החוף שברשותה. כעת נעשה מאמץ לפתוח אותו, על שוניות האלמוגים הייחודיות שבו, לציבור. "הים הוא של כולם"

שונית אלמוגים בחוף של קצא"א (צילום: רשות הטבע והגנים, דוקטור אסף זבולוני)

במשך 50 שנה היה החוף של חברת קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א) באילת סגור לציבור. זאת, בשל החיסיון שממנו נהנית החברה מתוקף צו ממשלתי משנת 1968 על רקע השותפות בין ישראל לבין איראן, כשזו עוד הייתה בעלת ברית של ישראל. אלא שדווקא האסון האקולוגי בערבה, שהתרחש לפני כחודשיים, מאפשר כעת לראשונה להציץ ל"חוף הסודי", שבו נחשפה בימים האחרונים אחת משוניות האלמוגים העשירות ביותר במפרץ מבחינת המגוון והכמות של בעלי החיים הימיים שבה.

לפני כחודש אישרה הממשלה את תכניתו של סגן השר להגנת הסביבה, אופיר אקוניס, לשיקום שמורת עברונה שבערבה. עם או בלי קשר לביקורת הציבורית הקשה שהוטחה בקצא"א ובממשלה, מציעה התכנית, בין היתר, לפתוח את החוף של החברה לציבור. במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי החוף של החברה משתרע על יותר מעשירית מרצועת החוף הקטנה של מפרץ אילת. במסגרת התכנית שאושרה, הוקמה ועדה לצורך בדיקת שימושי המקרקעין של קצא"א. זו גילתה כי החברה אינה משתמשת בכשליש משטח החוף.

דליפת הענק בערבה - כותרות נוספות:
אסון דליפת הנפט: המדינה וקצא"א יממנו את שיקום השמורה
דליפת הנפט בערבה: 17 מיליון שקלים יוקצו לשיקום האזור
דליפת הנפט: תושבי אילת והערבה תובעים גם את נתניהו

עוד בוואלה!

צפויות לכם החודש הוצאות גבוהות? יש מוצר שאתם חייבים להכיר

לכתבה המלאה
דווקא האסון האקולוגי מאפשר הצצה ל"חוף הסודי". בריכות נפט בשמורת עברונה (צילום: מערכת וואלה! NEWS, רשות הטבע והגנים)

"החוף של קצא"א הוא החוף הארוך ביותר שקיים במפרץ אילת, ואנחנו כאזרחים שואלים את עצמנו אם החברה צריכה את כל רצועת החוף הארוכה הזו או לא", הסביר מנהל מחוז הדרום של המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, העומד בראש הוועדה הבודקת את שימושי הקרקע של החברה. "במסגרת פעילות הוועדה, אנחנו בודקים את שימושי המקרקעין של קצא"א ובוחנים כעת אם המדינה צריכה בכלל את כל רצועת החוף הארוכה הזאת, כשברקע אנחנו יודעים ש-30 שנה לא נגעו בה. בשנות ה-60 תכננו פרויקט מאוד רחב, אבל השאלה היא אם מאז המצב לא השתנה. בחוף יש שני מסופי דלק, שבאחד מהם כבר לא משתמשים היום כי הוא מיועד למכליות שכבר לא פוקדות את האזור. קצא"א תזומן לוועדה ותצטרך להסביר למה היא צריכה את רצועת החוף שהיא לא עשתה בו שימוש זה שלושה עשורים".

זה כבר יותר מעשר שנים שד"ר אסף זבולוני, האקולוג הימי של רשות הטבע והגנים במפרץ אילת, צולל בשוניות האלמוגים בחוף קצא"א הסגור. מתחת לנקודת העגינה של האוניות שפרקו נפט לאחד ממסופי הדלק עד לפני כ-30 שנה, הוא תיאר עולם תת-ימי מרהיב ביופיו. התמונות שצילם, המתעדות את שונית האלמוגים הייחודית, הוצגו בשבוע שעבר בישיבה הראשונה שכינסה הוועדה נעוסקת בבחינת ההיבטים הסביבתיים בשימושי הקרקע בחוף של קצא"א במפרץ אילת.

"החוף צריך לחזור לבעליו - הציבור"

לדברי זבולוני, עמודי המזח שננעצו בקרקעית הים בעומק של כ-20 מטר לפני כחמישה עשורים ושימשו כנקודת עגינה לאוניות נפט, יצרו עם הזמן בית גידול נוח להתיישבות של אלמוגים שמשכו אליהם מגוון רחב של בעלי חיים ימיים נוספים. "לאזור העמודים יש פוטנציאל להפוך לאתר צלילה מאוד יפה ומרשים", אמר ד"ר זבולוני.

"תנאי הזרימה שיש באזור העמודים מושכים אלמוגים להתיישב עליהם, והאלמוגים הם בעצם אבני היסוד לבניית חברת בעלי החיים שנמצאת במקום", הוא הסביר. "בדרך כלל הזרמים בקרבת שוניות האלמוגים הם חלשים, וככל שמתרחקים מהם לכיוון עמודת המים הזרם מתחזק. בשונה ממקומות אחרים, כאן העמודים מזדקרים באמצע עמודת המים, מהקרקעית ועד מעל לפני המים. השילוב של העמודים, המשמשים מצע נוח להתפתחות של שונית, והזרמים החזקים יוצר תנאים מאוד טובים להתיישבות של בעלי חיים ימיים".

כך, למשל, הבחין ד"ר זבולוני כי הקטע המעניין והיפה ביותר של בית הגידול מצוי במים הרדודים, עד לעומק של כחמישה מטרים. ואולם, ככל שמעמיקים ומתקרבים יותר לקרקעית הים, המגוון הביולוגי מצטמצם. "השונית הטבעית במקום יפה ומרשימה, אך היא אינה שונה, או מיוחדת יותר, משוניות אחרות באילת", המשיך ד"ר זבולוני להסביר. "אבל במקבץ צפוף של כמה עמודים פתאום רואים להקות גדולות של גרזנונים, של דקרים, של זהרונים ושל מינים רבים של דגים שאמנם נמצאים גם בשוניות אילת, אך בצפיפות הרבה יותר נמוכה מבשונית שבחוף קצא"א".

"לאזור העמודים יש פוטנציאל להפוך לאתר צלילה מאוד יפה ומרשים" (צילום: רשות הטבע והגנים, דוקטור אסף זבולוני)

עם זאת, ד"ר זבולוני ציין כי שוניות שנוצרות על אלמנטים מלאכותיים, עמודי מזח במקרה זה, עלולים גם לסכן את האיזון האקולוגי במקום. "הבעיה עם שוניות כאלה היא שלפעמים הן מושכות אליהן בעלי חיים שהם זרים למקום", הוא טען. "מתקנים מלאכותיים מעודדים בעלי חיים זרים להתיישב במקום והדבר הזה עלול להפוך לתחנת הפצה שלהם. זה החיסרון של המתקנים המלאכותיים, והדבר הזה יכול להשפיע על הטבע ועל השונית הטבעית שנמצאת באזור. גם את זה צריך להביא בחשבון".

הוועדה לבדיקת שימושי הקרקע של קצא"א צפויה לסיים את החלק הראשון של בדיקותיה כבר בתחילת החודש הבא. במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים מקווים כי בסוף התהליך ישוחרר החוף הייחודי לציבור. "החוף צריך לחזור לבעליו - הציבור", סיכם סגן השר אקוניס. "אדאג שבמקום גדר, מחסומים ושומרים וחוף סגור, יהיה חוף פתוח ובו משפחות וילדים שנהנים מחוף ושמורה ימית ייחודית. הים הוא של כולם, ואנחנו פועלים כדי שכלל הציבור יהנה מאוצרותיו".

לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.com

(צילום: רשות הטבע והגנים, דוקטור אסף זבולוני)
(צילום: רשות הטבע והגנים, דוקטור אסף זבולוני)
(צילום: רשות הטבע והגנים, דוקטור אסף זבולוני)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully