היה זה עוד יום רגיל בפברואר 2008. ראש הראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה עימאד מורנייה בא לביקור בבית הפילגש בשכונת סוסה בדמשק. בתום המפגש המרתק הוא צעד ללא מאבטחים לעבר ג'יפ הטויוטה שנשאר ללא השגחה. במשענת הראש בכיסא הנהג הוטמן מבעוד מועד מטען חבלה. לחיצת כפתור אחת, והפיצוץ החריד את השכונה. לפני שמשטרת דמשק הספיקה לסגור את השכונה, הצליחו עוברי אורח לצלם את הג'יפ הבוער ולהעלות את התמונות לאינטרנט, מה שרק העצים את המבוכה בסוריה ובחיזבאללה.
מורנייה היה הגורם המקשר הישיר בין חיזבאללה לצמרת המשטר האיראני, שתדלקה וחימשה את הארגון השיעי בלבנון במאבקו נגד ישראל. שלא במפתיע, האצבע המאשימה הופנתה מיד לישראל, אף שברבות השנים רכש מורנייה לא מעט אויבים אחרים. בישראל הכחישו.
חצי שנה לאחר ההתנקשות בחיי מורנייה, באוגוסט 2008, שהה הגנרל מוחמד סלימאן - קצין בכיר בצבא הסורי ויועצו הקרוב של הנשיא בשאר אסד - בדירת קיט בעיר טרטוס שבסוריה. בשעת לילה יצא סלימאן לעשן סיגריה על חוף הים. ירייה מדויקת אחת פגעה בו והוא נהרג. לפי ה"סאנדיי טיימס", המחסל היה צלף ישראלי שנמלט דרך הים. חסרונו של הגנרל ניכר בקבלת הפנים המיוחדת שנערכה בדמשק לנשיא איראן דאז מחמוד אחמדניג'אד, בהשתתפות כל הצמרת הצבאית. הנשיא הכיר את המנוח באופן אישי; יש שטוענים שסלימאן היה החוליה המתאמת בציר הרשע בין איראן לסוריה. גם במקרה הזה האצבע הופנתה לישראל, ובירושלים שמרו על דממת אלחוט.
שתי הפעולות היו פעולות כירורגיות שנעשו מהקרקע, באופן שמאפשר למי שאחראי למעשים להכחיש אותם בתוקף. שתיהן מתאפיינות במודיעין מדויק ובביצוע איכותי, כיאה למלחמת צללים בין גופי מודיעין.
השבוע חוסל ג'יהאד, בנו של עימאד מורנייה, ולצדו בשיירה שעמדה לצאת חזרה לכיוון לבנון, הגנרל האיראני מוחמד עלי אללה דאדי. לפי התיאורים בכלי התקשורת הערביים, שני מסוקי קרב ומזל"טים של חיל האוויר הישראלי לקחו חלק בתקיפה. אם הפרסומים נכונים, מדובר בריצה על חבל דק. מרחב ההכחשה מצטמצם באופן משמעותי, בעוד תקיפה על אדמת סוריה ללא חתימה מודיעינית מאפשרת לצד השני לא להגיב. או במילים אחרות, עד כמה אתה מוכן להשפיל את אויבך ולגרור אותו לנקמה על פגיעה בכבודו?
כבודו של חיזבאללה במקומו מונח, אבל בדברי הימים של מלחמת הצללים, הפרק המשמעותי יותר מוקדש לאיראן, שהתחייבה בפומבי לנקום על מותו של הגנרל דאדי. בין השנים 2010-2013 חוסלו על אדמת איראן מדעני גרעין, קצינים בכירים וגם ראש מערך הסייבר מוג'טבה אחמדי. כלי התקשורת הזרים ייחסו את שרשרת החיסולים למוסד הישראלי שניהל מלחמה חשאית נגד פרויקט הגרעין. אף שמרחב ההכחשה של ישראל היה רחב מאוד, האיראנים רצו לנקום כדי לעצור את הפעולות הללו וליצור מאזן הרתעה. בשל כך יזמו האיראנים סדרת פיגועי טרור. כך למשל, בשנים 2012-2008 ניסו באיראנים לפגוע בשגריר ישראל באזרבייג'ן ובשליחי חב"ד במדינה.
כעת מצהירים האיראנים כי הנקמה בוא תבוא ותהיה כואבת. האיראנים, בשונה מארגוני טרור חסרי שרשרת פיקוד מובהקת וממושמעת, יחפשו בסבלנות את החרך באפוד שדרכו יוכלו לפגוע במטרה איכותית.
ג'בהת א-נוסרה על הגבול
בדרך למג'דל שמס, מעל מעבר קונייטרה המוביל למה שנותר מסוריה, יושב עלא מדין עאמשה מהמועצה האזורית בוקאעתא, דרוזי בשנות השבעים לחייו, ומוכר תמרים, שמן ופיסטוקים. הוא במקור מסווידה, עיר דרוזית מאזור ג'בל אל-דרוז בסוריה. עלא מחווה בידו לעבר הגבול ואומר: "אתה רואה את האופנוען הזה? בצד הסורי על הגבול? זה ג'בהת א-נוסרה. כל היום הם מסתובבים עם רובה ומשקפת". בצה"ל דווקא טוענים שאנשי הצבא הסורי החופשי "המורדים הטובים" - הם שמאיישים את הגבול. עלא מתעקש שהם פועלים יחד, במבנה שעד לפני חצי שנה שימש את צבא סוריה.
עלא מספר שהוא שומר על קשר עם בני המשפחה שלו במה שנשאר מסוריה הגדולה, ואני שואל אותו מה הוא יודע על החיסול שהיה בתחילת השבוע. "זה קרה במזרעת בית ג'אן", הוא מפגין בקיאות, כאילו דיבר על יישוב בישראל שהוא מכיר היטב. "זה אזור של חקלאות. יש הרבה כפרים קטנים כאלה באזור צפון רמת הגולן בסוריה. אם תעמוד בבוקאעתא ותסתכל על סוריה, זה במרחק 7-8 קילומטרים מהגבול, מהשער שממנו נכנסים לישראל הפצועים מסוריה". לדבריו, רוב הגולן הסורי כבר בידי המורדים. שני מוקדים עיקריים טרם נכבשו: קונייטרה החדשה, ח'אן ערנבה ולא רחוק מהם כמה כפרים דרוזים קטנים שנאמנים למשטר אסד.
ניתן להעריך כי הסיור של הגנרל דאדי בליווי ג'יהאד מורנייה באזור הרגיש, שנתון למתקפות מורדים, מעיד על חשיבות הביקור. ייתכן מאוד כי מדובר בחלק מתהליך חשיבה: כיצד לשמר חלקים מרמת הגולן הסורית ולהמשיך לאיים דרכם על מדינת ישראל?
יוסף, בנו של עלא, מצטרף לשיחה בזמן שאביו מספר לקונים שהכול שקט באזור ואין מלחמה בפתח. "אתה מסתכל על הצד הסורי ורואה שקט, אבל אנחנו מדברים עם משפחה שם וממש כואב הלב", מספר יוסף , ומוסיף: "מפחדים לצאת מהכפרים. מפחדים שמישהו יחתוך להם את הראש. יש 50 סטודנטים דרוזים שלנו שלמדו רפואה בסוריה ולא יכולים לחזור הביתה. מפחדים לצאת. זה רק נראה שקט".
לא רחוק משם באזור באלוני הבשן על הגבול הסורי פועלת פלוגת ציוד מכני הנדסי כבד (צמ"ה) של פיקוד הצפון, פלוגה שהוקמה אחרי מבצע צוק איתן. חלק מההיערכות לימים רעים. פיקוד הצפון בפיקודו של האלוף אביב כוכבי שובר את הראש בניסיון לאתר את נקודות התורפה על הגבול כדי להיות מוכנים לנקמה, אם תבוא, מגבול סוריה או לבנון.
אברהם שר שלום, רב היישוב אלוני הבשן שממשיך לעשות מילואים בגדוד ארטילרי אף שהוא כבר בן 62, מסביר שהגדר סביב היישוב לא מעידה על פאניקה. "ידעת שתן מסוגל להרוג פרה בהיריון? הגדר הזו חפורה מתחת לקרקע כדי למנוע מטורפים לחדור לרפתות".
אברהם אומר שסמך על אסד האב ועל אסד הבן, ששמרו על גבול שקט במשך ארבעים שנה. "ברור לנו שזה עניין של זמן עד שהמורדים למיניהם יתחילו להתעסק אתנו", הוא מעריך. "נפל פה פגז אחד והיו כמה יריות מאז שהחלה המלחמה בסוריה. אין כאן היסטריה. אני מניח שאם יתחיל משהו, צה"ל יגיב בצורה נחרצת". ד"ר דובי הלר, שמדריך מטיילים בסיורי סגוויי סמוך לגדר המערכת, משתדל לא לנסוע על השלג שנערם בשולי הכביש. "תסתכל על הגבול", הוא אומר, כמו מספר בדיחה. "נכון שאתה רואה היטב בטווח הקרוב וכל מה שרחוק נראה תחת ערפל. לא ברור? זה מה שקורה כאן. בטווח המיידי לכולם ברור מה קורה. מה יקרה כאן בעוד חודש? אפילו המורדים לא יודעים".
הרמטכ"ל המיועד האלוף גדי איזנקוט לא חיכה לכניסתו לתפקיד כדי לבחור קצינים שיאיישו תפקידי מפתח בעת כהונתו. לא ברור אם מדובר בג'נטלמניות מצד הרמטכ"ל היוצא רב-אלוף בני גנץ או ברוח השעה במזרח התיכון, שמאיצה תהליכים בדרך לאירועים גדולים הרבה יותר.
מפקד חזית העומק האלוף רוני נומה יסיים את תפקידו ויתמנה למפקד פיקוד המרכז. נומה הוא קצין מוכשר, שיידרש לפקד בתקופה רגישה ביותר, ביטחונית ומדינית.
החלטה בולטת אף יותר של הרמטכ"ל המיועד היא להחזיר את האלוף טל רוסו לשירות מילואים כמפקד חזית העומק. סביר להניח שהחלטה זו מגיעה אחרי התייעצויות מקיפות, שכן לתפקיד יש קשר הדוק לגופים בקהילת המודיעין. תכליתה להעביר מסר: אלוף בעל ניסיון רב - אלוף פיקוד דרום וראש אגף המבצעים לשעבר מונה לתפקיד שיתמקד בפעילות מיוחדת הרחק מגבולות המדינה. די בכך כדי לבשר על הבאות.
האתגר המרכזי שמחכה לרוסו הוא חיזוק מעמד המפקדה, שמטה הכללי נחשבת שנויה במחלוקת, ולהגביר את היוזמה במלחמת הצללים שישראל מנהלת נגד הרוצים רעתה במעגלים הרחוקים. במסגרת ההתייעלות והקיצוצים בצה"ל, לא מן הנמנע כי איזנקוט יעביר לרוסו סמכויות בתחום הפיקוד על היחידות המיוחדות. אין ספק שמדובר בצעד שיעצים את המאמץ של צה"ל לסכל פעילות צבאית וחבלנית נגד ישראל.
מינוי חשוב נוסף הוא מינויו של האלוף ניצן אלון לראש אגף המבצעים במטה הכללי במקומו של האלוף יואב הר אבן. בדרך כלל ממנים לתפקיד מטה אלוף טרי, וכתוצאה מכך נוצרות מתיחויות עם הפיקודים המרחביים שבראשם עומדים אלופים ותיקים. ההחלטה למנות את האלוף אלון לתפקיד טובה מכמה סיבות: אלון שהפסיד בהתמודדות על תפקיד ראש אמ"ן יישאר במטה הכללי ויתרום מניסיונו רב השנים, לא רק מאוגדת יו"ש ומפיקוד המרכז, אלא גם מתפקידים המגוונים באמ"ן ובפעילויות מיוחדות. משקלו הסגולי של אלון וההערכה הרבה שאיזנקוט רוחש לו ישדרגו את תפקיד ראש אמ"ץ ומנגד יפחיתו מהלחץ בלשכת הרמטכ"ל, שיתפנה לעיסוק בנושאים קריטיים אחרים.
החלטות הרמטכ"ל המיועד כבר בשלב זה עוד בטרם נכנס לתפקיד לא פוטרות אותו מכאב ראש גדול יותר. בקרוב יידרש לשורה של מינויים לתפקידים נוספים: ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ראש אגף תקשוב, ומפקד זרוע היבשה. השאלה היא אם איזנקוט יפעל בשיטת הכיסאות המוזיקליים ויעביר אלופים מתפקיד לתפקיד או שירענן את השורות ויקדם תא"לים ותיקים.