פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרס בינלאומי לחוקר דנ"א מאוניברסיטת תל אביב

      פרופסור יוסף שילה התבשר כי הוא אחד משני הזוכים בפרס יוקרתי שמוענק השנה לראשונה בנורווגיה. עבודתו פורצת הדרך סייעה בהבנת מנגנוני ההגנה על מולקולת הדנ"א. "הבחירה בישראלי כזוכה הראשון אינה מובנת מאליה"

      פרופסור יוסף שילה מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב (יח"צ , קלרטג)
      פרופ' יוסף שילה (צילום: קלרטג)

      פרופסור יוסף שילה מאוניברסיטת תל אביב הוא חתן הפרס המדעי הבינלאומי והיוקרתי על שם אולב תון, שיוענק לראשונה בנורווגיה – כך נודע אתמול (שלישי). פרופ' שילה יקבל את הפרס, בסך 2,500,000 כתרים נורווגיים, כ-1.3 מיליון שקלים, בטקס חגיגי שיתקיים באוסלו ב-5 במרץ.

      פרופ' שילה הוא ראש הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן על שם דיוויד ואינז מאיירס במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה, בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטה. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס א.מ.ת לחקר הסרטן לשנת 2005, זוכה פרס קלאוז של החברה האמריקאית לחקר הסרטן וחתן פרס ישראל בתחום מדעי החיים לשנת 2011.

      עוד בוואלה! חדשות:
      מכללת אורט הרמלין תיסגר בסוף הסמסטר: "מחטף מכוער"
      הסגל המנהלי באוניברסיטת בן גוריון: נשבש את תקופת הבחינות
      2014: השנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "התגלית קידמה את הבנתנו את המנגנונים השומרים על יציבות הגנום" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      שילה מקבל את הפרס בזכות עבודתו פורצת הדרך בהבנת מנגנוני ההגנה על החומר הגנטי של התא - מולקולת הדנ"א. עבודתו שפכה אור חדש על תהליכים מולקולריים הגורמים לתחלואה ולמחלות כרוניות שונות.

      את הפרס ייסד המיליארדר אולב תון, איל נדל"ן נורווגי והאיש העשיר ביותר במדינה. לתון אין יורשים, והוא החליט לתרום את כל כספו למטרות פילנטרופיות, ובהן קידום החינוך והמדע. הפרס יינתן בתחומי המדעים המדויקים, מתמטיקה ורפואה, והשנה הוא ניתן בתחום הרפואה.

      פרופ' שילה סיפר על הרגע בו התבשר לו על זכייתו: "בשעת בוקר מוקדמת התקשר אלי הרקטור של אוניברסיטת אוסלו. התברר שהוא יו"ר ועדת הפרס החדש. הוא הודיע לי שזכיתי בפרס, הניתן לראשונה השנה. הוא סיפר לי עוד, כי אני חולק את הפרס עם מדענית אמריקאית דגולה, פרופ' ג'ודית קאמפיסי ממכון באק לחקר ההזדקנות באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שהיא גם ידידה קרובה, וכמובן שמחתי מאוד, על שהיא שותפתי לפרס. הבחירה במדען ישראלי כזוכה הראשון בפרס אירופי יוקרתי אינה מובנת מאליה בעת הזאת".

      "עבודתי המדעית כולה, מאז היותי דוקטורנט, הוקדשה להבנת מחלה תורשתית בשם אטאקסייה-טלאגנייקטאסיה, או בקיצור A-T", הסביר פרופ' שילה. "זו מחלה תורשתית נדירה וקשה, שנמצאה בכל אוכלוסיות העולם, אך בישראל קיים ריכוז בולט של החולים בה, יהודים וערבים כאחד. המחלה, הפוגעת במערכת העצבים ובמערכת החיסון וגורמת לנטיית יתר לסרטן, נגרמת על ידי ליקוי תורשתי באחד המנגנונים המרכזיים, השומרים על יציבות הגנום. מנגנון זה מופעל בתגובה לנזקים בדנ"א ומביא לתיקון מהיר של הנזק. החלבון הראשי המפעיל אותו הינו תוצר הגן הפגוע בחולים, שאותו זיהינו ב-1995 במעבדתנו באוניברסיטת תל אביב".

      "תגלית זו קידמה מאוד את הבנתנו את המנגנונים השומרים על יציבות הגנום שלנו, ומונעים בכך מוות בטרם עת של תאי גופנו, או סרטן", הוסיף. "פעם חשבו, שליקויים בשמירת יציבות הגנום גורמים רק לאותן מחלות נדירות, כמו A-T. היום אנחנו מבינים, שליקויים כאלה גורמים לתחלואה כללית, ולפיכך, הנושא רלוונטי לכל אחד מאתנו".