הקליע שהרג את התובע המיוחד אלברטו ניסמן נורה מהאקדח שהחזיק ברישיון - כך מדווחים הבוקר (שני) כלי התקשורת בארגנטינה. גופתו של התובע אותרה שעות ספורות לפני שהיה אמור להעיד בקונגרס נגד הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר ונגד שר החוץ, הקטור טימרמן.
כמה כלי תקשורת ציטטו בבוקר "מקורות" אלמוניים ועלומי-תפקיד, שאמרו כי "ההערכה היא שניסמן התאבד", אך אין לכך כל אישור רשמי. בראיון ב-2009 סיפר ניסמן כי הוא נתון לאיומים רבים על חייו. הבוקר נודע כי עשרה שוטרים הוקצו לאבטחתו.
ניסמן האשים את השניים בטיוח מעורבותה של איראן בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, שבו נהרגו 85 בני אדם. הוא נמצא שוכב "בשלולית של דם" באמבט שבדירתו, בקומה ה-13 בשכונת היוקרה פוארטו מדרו שבבואנוס איירס.
אמו של ניסמן איתרה את הגופה. היא התבקשה להגיע לדירתו אחרי שלא ענה לטלפון ולא אסף את העיתון מתיבת הדואר. פורץ הכניס את האם לדירה והגופה אותרה בחדר הרחצה. על השולחן בחדר העבודה היו מונחים עדיין המסמכים שהכין ניסמן לקראת השימוע בקונגרס, שנקבע לשעות הצהריים.
במוקד ההאשמות של ניסמן || חיטה, נפט וחסינות מחקירה - העסקה המלוכלכת של איראן וארגנטינה
התובעת הממונה על החקירה, ויויאנה פיין, אמרה לכתבים מתחת לבית כי "מצאנו אקדח, וכעת עלינו לברר את נסיבות המוות. איני יכולה לקבוע אם הייתה זו התאבדות או לא. אני קוראת לכולם להפגין זהירות וסבלנות". היא שללה בתוקף את הדיווח ולפיו ניסמן הותיר אחריו מכתב התאבדות.
לפני עשר שנים, מונה ניסמן לתפקיד התובע המיוחד לחקירת הפיגוע בבואנוס איירס. במשך השנים נתקלה חקירתו במבוי סתום בניסיון לאתר את האחראים לפיגוע, למרות שקבע כבר ב-2007 כי טהראן וחיזבאללה אחראיות למתקפת הטרור. איראן סירבה להסגיר בכירים שחשודים במעורבות בתכנון המתקפה, ובראשם נספח התרבות בארגנטינה מוחסן רבאני, המוגדר כ"מוח" מאחורי הפיגוע.
ב-2013, הודיעה הנשיאה פרננדס על הקמת "ועדה לחקר האמת", שתפעל עם איראן לאיתור האחראים לפיגוע. היא אמרה בשעתו כי שיתוף הפעולה יפיח רוח רעננה בחקירה. ישראל וארגונים יהודיים רבים הזהירו כי מדובר במהלך שמטרתו להכשיל את החקירה. מאוחר יותר, בית המשפט בארגנטינה פירק את הוועדה.
ניסמן טען כי הוועדה הוקמה כדי לגרום לאינטרפול לבטל את צווי המעצר שהוצאו לחמישה חשודים איראנים, במסגרת שאיפתה של ארגנטינה לנרמל את היחסים עם טהראן. רונלד נובל, לשעבר מזכ"ל האינטרפול, הכחיש בתוקף את הטענות, ואמר בימים האחרונים כי "לא היה שום גורם בארגנטינה שפנה אלינו בבקשה כזו".
במסמך של 300 עמודים שהגיש לבית המשפט, כתב ניסמן בשבוע שעבר כי פרננדס ניהלה משא-ומתן חשאי עם איראן במהלך 2013, שהתקיים במקביל להקמת "ועדת האמת". ניסמן טען כי ההסכם, שגובש בעסקה סודית בהוראתה הישירה של פרננדס, העניק לבכירים האיראנים חסינות מחקירת הפיגוע. איראן הבטיחה שתעביר בתמורה נפט מוזל לארגנטינה, כדי לסייע לה לשקם את משק האנרגיה המדלדל שלה, ושתקנה ממנה כמויות גדולות של חיטה.
התובע אמר כי ההאשמות בוססו על האזנות סתר שבוצעו למקורביה של פרננדס, וכי הן מוכיחות "קנוניה פלילית מתוחכמת" במסגרת המו"מ עם האיראנים. הוא סירב לחשוף את ההאזנות בטענה שהוא חושש לביטחונם של מקורותיו, אך הצהיר כי יש לו "ביטחון מלא בראיות".
לפני כמה ימים, התראיין ניסמן ל"קלרין" ואמר כי החקירה נגד הנשיאה פרנדדס "עלולה להרוג אותו". ואולם, הוא הביע ביטחון רב בראיות שאסף נגד פרנדדס, נגד שר החוץ טימרמן, ונגד כמה ממקורביהם הפוליטיים. "מהיום, חיי השתנו", אמר ניסמן בריאיון שהתפרסם אחרי שנודע דבר מותו, "אמרתי לבתי שהיא עוד עשויה לשמוע דברים נוראיים על אביה".