כלי התקשורת בארגנטינה מדווחים בהרחבה הבוקר (שני) על מותו של אלברטו ניסמן, התובע המיוחד לחקירת הפיגוע בבית הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994. הוא נמצא ירוי למוות בחדר האמבטיה שבדירתו.
בשבוע שעבר, דרש ניסמן לחקור את נשיאת ארגטינה כריסטינה פרננדס דה קירשנר, בחשד שטייחה את הקשר האיראני לפיגוע. היום בבוקר, היה אמור ניסמן להעיד בקונגרס הלאומי - בית המחוקקים של ארגנטינה - ולפרט בדלתיים סגורות את ההאשמות שהוא מייחס לנשיאה ולשר החוץ שלה, הקטור טימרמן.
ניידות רבות וחוקרי רצח הגיעו במהלך הלילה לביתו של ניסמן, בשכונת היוקרה פוארטו מדרו. לפי הדיווח באתר "קלרין", ניסמן נמצא ירוי בראשו, מקליע שנורה מאקדח קטן. גופתו נמצאה בחדר האמבטיה, ועל שולחן העבודה שלו היו מונחים המסמכים שהכין לקראת השימוע בקונגרס. לפי ה"בואנוס איירס הראלד", ניסמן אותר "מתבוסס בשלולית של דם", ו"מקורות" של העיתון, שלא זוהו בשמם או בתפקידם, העריכו כי הוא התאבד.
בשבוע שעבר פנה ניסמן לבית המשפט ודרש לחקור את הנשיאה פרננדס ואת שר החוץ טימרמן. לדבריו, השניים אחראים לגיבוש ההסכם הסודי שנועד לטייח את מעורבותה של איראן בפיגוע בבניין הקהילה היהודית ב-1994, הנחשב למתקפת הטרור הקטלנית ביותר בתולדות המדינה.
לדבריו, ההסכם גובש בעסקה סודית בין איראן לארגנטינה בהוראתה הישירה של הנשיאה, והעניק לבכירים איראנים חסינות מחקירת הפיגוע. התמורה האיראנית, לדברי ניסמן, הייתה נפט מוזל, שנועד לסייע לארגנטינה לשקם את משק האנרגיה המדלדל שלה.
בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (AMIA) נרצחו 85 בני אדם. הוא נחשב למתקפת הטרור החמורה בתולדות ארגנטינה. הפיגוע בוצע, ככל הנראה, כנקמה על הריגת מזכ"ל חיזבאללה, עבאס מוסאווי, שחוסל שנתיים קודם לכן.
חקירתו של ניסמן הובילה במשך השנים למבוי סתום בניסיון לאתר את האחראים לפיגוע, למרות שקבע כבר ב-2007 כי טהראן וחיזבאללה עומדות מאחוריו. איראן סירבה להסגיר בכירים שחשודים במעורבות בתכנון המתקפה, ובראשם נספח התרבות בארגנטינה מוחסן רבאני, המוגדר כ"מוח" מאחורי הפיגוע.
גורם בכיר בלשכתה של הנשיאה הכחיש בתוקף את הטענות שייחס לה התובע. פרננדס תפרוש מתפקידה בסוף השנה אחרי שתי כהונות רצופות כנשיאה.
התובע, לפני כמה ימים: "החקירה עלולה להרוג אותי"
רק לפני כמה ימים, התראיין ניסמן ל"קלרין" ואמר כי החקירה נגד הנשיאה פרנדדס "עלולה להרוג אותו". ואולם, הוא הביע ביטחון רב בראיות שאסף נגד פרנדדס, נגד שר החוץ טימרמן, ונגד כמה ממקורביהם הפוליטיים. "מהיום, חיי השתנו", אמר ניסמן בריאיון שהתפרסם אחרי שנודע דבר מותו, "אמרתי לבתי שהיא עוד עשויה לשמוע דברים נוראיים על אביה".
במסמך של 300 עמודים שהגיש לבית המשפט, כתב ניסמן בשבוע שעבר כי פרננדס ניהלה משא-ומתן חשאי עם איראן במהלך 2013, שהתקיים במקביל להקמת ועדת החקירה המשותפת לשתי המדינות לחקירת הפיגוע.
התובע אמר כי ההאשמות בוססו על האזנות סתר שבוצעו למקורביה של פרננדס, שרקמו "קנוניה פלילית מתוחכמת" במסגרת המו"מ עם האיראנים. התובע סירב לחשוף את ההאזנות בטענה שהוא חושש לביטחונם של מקורותיו, אך הצהיר כי יש לו "ביטחון מלא בראיות".
