התובע המיוחד לחקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס דורש להעמיד לדין את נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, ואת שר החוץ שלה הקטור טימרמן. כלי התקשורת בארגנטינה מסקרים בהרחבה את דבריו של התובע, המאשים את השניים בגיבוש ההסכם החשאי עם איראן, שנועד לטייח את מעורבותה במתקפת הטרור הקטלנית ביותר בתולדות המדינה.
התובע, אלברטו נימסן, אמר כי ההסכם גובש בעסקה סודית בין איראן לארגנטינה בהוראתה הישירה של הנשיאה קירשנר, והעניק לבכירים איראנים חסינות מחקירת הפיגוע שאירע ב-1994. איראן הבטיחה שתעביר בתמורה נפט מוזל לארגנטינה, כדי לסייע לה לשקם את משק האנרגיה המדלדל שלה.
לדברי התובע, ההאשמות מבוססות על האזנות סתר שבוצעו למקורביה של פרננדס, שרקמו "קנוניה פלילית מתוחכמת" במסגרת המו"מ עם האיראנים. התובע סירב לחשוף את ההאזנות בטענה שהוא חושש לביטחונם של מקורותיו, אך הצהיר כי יש לו "ביטחון מלא בראיות".
ניסמן ביקש מבית המשפט לחקור את פרננדז ואת שר החוץ טימרמן "מתוקף היותם האחראים העיקריים לטיוח ולחסימת הצדק הנוגע למעורבותה של איראן בפיגוע". השופט שיכריע אם להעמיד את השניים לדין הוא אריאל ליחו, אותו שופט שבשנה שעברה הרשיע בשחיתות את סגנה של הנשיאה פרננדזס, אמאדו בודו.
גורם בכיר בלשכתה של הנשיאה הכחיש בתוקף את הטענות. פרננדס תפרוש מתפקידה בסוף השנה אחרי שתי כהונות רצופות כנשיאה.
במסמך של 300 עמודים שהגיש לבית המשפט בבואנסו איירס כתב התובע כי פרננדס ניהלה משא-ומתן חשאי עם איראן במהלך 2013, "דרך ערוצים לא-דיפלומטיים". המו"מ התקיים במקביל להקמת ועדת החקירה המשותפת לשתי המדינות.
הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (AMIA), בו נרצחו 85 בני אדם, נחשב למתקפת הטרור החמורה בתולדות ארגנטינה. הוא בוצע, ככל הנראה, כנקמה על הריגת מזכ"ל חיזבאללה, עבאס מוסאווי, שנתיים קודם לכן.
חקירתו של ניסמן הובילה עד למבוי סתום בניסיון לאתר את האחראים לפיגוע, למרות שקבע כבר ב-2007 כי טהראן וחיזבאללה עומדות מאחוריו. איראן סירבה להסגיר בכירים שחשודים במעורבות בתכנון המתקפה, ובראשם נספח התרבות בארגנטינה מוחסן רבאני, המוגדר כ"מוח" מאחורי הפיגוע.
