בראיון שהעניק חסן נסראללה בסוף השבוע האחרון איים כי בעימות עם ישראל יוכל חיזבאללה לכבוש את הגליל ולהפעיל כלי נשק מתקדמים. איומיו של נסראללה לא כוונו רק לאוזני ישראל אלא בעיקר ליריבי חיזבאללה בלבנון ומחוצה לה, והם חושפים את הלחצים על הארגון בשיח הפנימי שהוא מקיים כיום בלבנון, ואת חרדותיו בשל ההתפתחויות בזירה האזורית ובראשם התעצמות ארגוני הג'יהאד על הגבול הסורי. נוכח אתגרים אלו שמור מבחינת חיזבאללה לישראל תפקיד טקטי מוגבל והיא איננה מטרה אלא אמצעי בלבד. איומי נסראללה כלפיה מוגזמים ואף שקריים במודע. הם חושפים את החרדות של חיזבאללה אך בה בעת גם מעידים על כוונתו לפעול נגד ישראל באופן מוגבל בזמן הקרוב. נסיבות חיסול אנשי חיזבאללה אתמול בקרבת הגבול הסורי טרם הובררו עד סופן, אך יתכן מאוד שהדבר קשור לכוונות אלו.
התעצמותם של דאעש וג'בהת א-נוסרה בסוריה במהלך השנה וחצי האחרונה חוללה תהליך כפול וסותר מבחינת מעמד חיזבאללה בלבנון. מצד אחד, לחצם של ארגוני הג'יהאד מהווה אתגר מרכזי עבורו ומחייבו למאמץ מול אויב חסר-פשרות הניחן לא פחות ממנו בסבלנות, התמדה וסיבולת יתרונות שחיזבאללה כמו ארגוני "התנגדות" אחרים הרבה למרבה האירוניה להתהדר בהם במאבקיו עם ישראל. מצד שני, איום ארגוני הג'יהאד מאפשר לחיזבאללה להתחזק בזירה הפנים-לבנונית באמצעות אוורורו של טיעון ישן בדבר היותו מגינה היעיל ביותר של לבנון. טיעון זה, שהיה מרכזי בשיח הלבנוני עד מלחמת לבנון השנייה ב-2006, בעיקר סביב רצון חיזבאללה להמשיך להחזיק בנשקו, איבד את תוקפו בעקבותיה. יריבי הארגון האשימוהו בהתנהגות שהובילה להרס לבנון וטענתם זו החריפה לאחר השתלטות חיזבאללה על מרכזי הכוח בבירות ב-2008. אלא שכעת נתפש חיזבאללה בלית ברירה ככוח היחידי שמסוגל להגן על המדינה. על רקע זה, בין היתר, יש להבין את המשא ומתן המתקיים בעת האחרונה בין הארגון לבין יריבו הגדול בלבנון, זרם אל-מוסתקבל בהנהגת סעד חרירי, כנראה בחסותן של איראן וערב הסעודית. ניתן להניח שהאיום האזורי מאפשר לחיזבאללה להציג שוב את הדרישה להשאיר בידיו את נשקו ואת חופש פעולתו כהכרח שגם יריביו יכולים כעת להבינו.
כדי שהמסר הזה ישכנע, לא יכול חיזבאללה להציג חולשה אלא קשיחות חסרת-פשרות והבטחה שביכולתו להגן על לבנון גם בחזיתות מרובות. כאן ממוקמת על ידו ישראל בעל כורחה בתנועת המלחציים המאיימת כביכול על לבנון מכל עבריה. מעבר למסר העוצמה שחיזבאללה מבקש לשדר ליריביו בלבנון ומחוצה לה באמצעות האיום על ישראל, מופנה המסר גם לישראל עצמה במטרה להרתיעה מההערכה כי חיזבאללה חלש ופגיע למתקפותיה בשל מעורבותו בזירה הסורית. התנהלות הארגון בשנים האחרונות מלמדת שהוא מנסה לחדש את כללי המשחק שהתקיימו עם ישראל עד 2006 וביטאו את קיומו של מאזן הרתעה הדדי. לפיכך, חיזבאללה אומנם מקפיד להגיב על מתקפות ישראל, כפי שנהג למשל באוקטובר האחרון כשהניח זירת מטענים בהר דב בעקבות הפצצה בה נהרג אחד מפעיליו, אך הוא איננו מעוניין באמת להסתבך במלחמה עם ישראל.
מתוך התפיסה הזו יש להבין גם את איומיו של נסראללה. ראשית, הם מיועדים להעביר מסר כפול לישראל לפיו מצד אחד חיזבאללה לא יבליג על תקיפותיה בדצמבר האחרון כנגד מטרות בסוריה; מצד שני מנסה חיזבאללה לכלוא את ישראל באמצעות הרתעה במסגרת תגובה מוגבלת בה תחשוש ישראל מלהגיב בעוצמה לא צפויה כפי שנהגה ב-2006. המסר השני חשוב במיוחד שכן אם יצליח חיזבאללה לרסן את תגובתה של ישראל, הרי ששחק את הישגה המרכזי ב-2006 והשיבה לכללי המשחק שהתקיימו לפני המלחמה.
שנית, אם נתייחס לשאלת יכולתו של חיזבאללה לכבוש את הגליל הרי שברור שאיומי נסראללה חסרי כל בסיס ומה שעומד מאחוריהם הוא בעיקר הרצון לשדר חוזק בזירה האזורית ולהרתיע את ישראל מפעולת תגמול נרחבת. עימאד מורנייה, מפקד הזרוע הצבאית של חיזבאללה שחוסל ב-2008 (ושבנו ג'יהאד חוסל אמש), בנה אותה ככוח היברידי המשלב יחידות קונבנציונאליות המצוידות בשריוניות ונשק בינוני לצד תאי גרילה שאפיינו את חיזבאללה מאז הקמתו. היחידות הקונבנציונאליות - המאפשרות להשתלט על שטחים נרחבים - יועדו בעיקרן להתמודדות עם אתגרי הזירה הלבנונית. הן מתאימות גם למלחמה המתנהלת כיום בסוריה, אך אינן יכולות להתמודד עם צבא כצה"ל המצויד היטב בטנקים, חיל אוויר, ארטילריה וכיוצא באלו. לפיכך בעימותים מול צה"ל ימשיך חיזבאללה להסתמך בעיקר על לוחמת גרילה והפעלת המערך הרקטי שלו. טילים אומנם עלולים לגבות מחירים קשים בנפש ורכוש, ולוחמי גרילה אף עלולים להשתלט על יישוב. אולם לא אלה ולא אלה מסוגלים לכבוש חבלי ארץ. למעשה, יתרונם העיקרי של לוחמי הגרילה בא לידי ביטוי כששטחם שלהם נכבש. אז ביכולתם לנצל את יתרונות המקומיות, להתיש את האויב ולגבות ממנו "ניצחון" תודעתי.
ראוי אפוא שתדמיתו של נסראללה כמי שמקפיד כביכול על אמירת אמת תיתפס במונחים מציאותיים יותר של שדות מאבק ששקר ודיסאינפורמציה הם חלק בלתי נפרד מהם. נסראללה איננו בו?ר בעניינים צבאים ויודע היטב שארגונו איננו בנוי לכיבוש חבלי ארץ. לכן, רברבנותו מעידה במקרה הטוב על היעדר אמינות שמשקפת חרדה מפני האתגרים האזוריים והחשש שישראל לא תבין את רמזיו ותפעל נגדו בעוצמה, ובמקרה הרע על היעדר תפיסה ריאלית של המציאות, מה שכנראה איננו המצב. הדברים כאמור לא סותרים את האפשרות שחיזבאללה ינסה לתקוף מטרות ישראליות בטווח הקרוב, כפי שאולי מעידה התקרית מאתמול. על ישראל להיות מוכנה לכך, במיוחד לאור מה שעלול להיתפס בחיזבאללה כחלון הזדמנויות לפגוע בה בשל הבחירות הקרבות, רצונה להימנע מעימות חודשים ספורים לאחר מבצע "צוק איתן", ומעמדה הרעוע בזירה הבינלאומית. מנגד, על ישראל להתאים את תגובתה לתובנה שמבחינת חיזבאללה היא מהווה כרגע רק אמצעי בלוח שחמט גדול יותר והוא איננו מחפש הרפתקאות אסטרטגיות עמה.
ד"ר חורב מתמחה בפלסטינים ובשיעים בלבנון