פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך תנסה ישראל לסכל את הבדיקה של בית הדין בהאג

      במשרד המשפטים התכוננו להודעת בית הדין על פתיחת בדיקה לגבי פשעי מלחמה בשטחים ובעזה, אך הדבר קרה מהר מהצפוי. ירושלים תוכל לטעון שהרשות אינה מדינה ולפנות להרכב השופטים, שהוא המכריע, במעין ערעור

      כך תנסה ישראל לסכל את הבדיקה של בית הדין בהאג
      צילום: רויטרס עריכה: ניב פוקס

      במשרד המשפטים צפו את הודעת התביעה בבית הדין הפלילי הבינלאומי על פתיחה בבדיקה ראשונית בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בגדה המערבית וברצועת עזה, אך הופתעו מהעיתוי. היה ברור למדי כי אחרי שהפלסטינים הודיעו שהם מקבלים על עצמם את אמנת רומא הרגע הזה יגיע אבל בישראל לא האמינו שהדברים ייקרו מהר כל כך.

      בבית הדין הבהירו כי הבדיקה היא הליך רשמי, שהתביעה חייבת לבצע עם קבלת פנייה כלשהי, וכי לא מדובר בחקירה, אלא בהליך של בחינת המידע הקיים במטרה לקבוע אם ישנו בסיס סביר לפתוח בחקירת פשעי מלחמה. החלטת התובעת עוררה חשש בישראל, אך לא בטוח שבצדק: הליך בדיקה יכול להימשך זמן רב והליכים דומים מתנהלים נגד ארצות הברית סביב פעילותה באפגניסטן ונגד בריטניה על פעולותיה בעיראק.

      לקריאה נוספת בנושא
      נתניהו על החקירה של בית הדין בהאג: "החלטה שערורייתית"
      ארה"ב: מתנגדים לחקירת פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים
      בית הדין בהאג: בודקים אם נעשו פשעי מלחמה ב"צוק איתן"

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה על בית הדין הבינלאומי בהאג במשרדו בירושלים (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      לא בטוח שהחשש בישראל מוצדק. ראש הממשלה נתניהו, אמש (צילום: עמוס בן גרשום)

      כאמור, בתחילת החודש ציינו הפלסטינים כי הם מקבלים על עצמם את סמכות השיפוט של בית הדין הבינלאומי החל מ-13 ביוני 2014, התאריך שבו החל מבצע "שובו אחים" בגדה המערבית. המשמעות היא שהפלסטינים מבקשים להחיל את האפשרות לחקור את ישראל על פעולותיה בשטחים ובעזה מאז מבצע "שובו אחים", וכמובן מבצע "צוק איתן" שבא בעקבותיו, כלומר: רטרואקטיבית. מדובר בצעד הרשמי הראשון העשוי להוביל לאישומים נגד גורמים ישראלים או פלסטינים בגין פשעי מלחמה.

      עוד לפני הליך הבדיקה, תישאל שאלת הסמכות. ישראל תוכל לטעון שהרשות הפלסטינית כלל אינה מדינה מבחינת כללי המשפט הבינלאומי. אמנם ב-2012 היא התקבלה כמדינה משקיפה בעצרת האו"ם, אבל לא בטוח שהחלטה שמקבל גוף פוליטי היא בעלת חשיבות למקור סמכות מבחינת המשפט הבינלאומי. כדי לקבוע אם ישות היא מדינה היא צריכה לעמוד בקריטריונים מסוימים, כמו למשל לשלוט בשטחה. שליטת הרשות ברצועת עזה וביהודה ושומרון, יטענו גורמים בישראל, רופפת עד לא קיימת. מלבד שוודיה, אף מדינה אחרת באירופה אינה מכירה ברשות כמדינה.

      פלסטינים שבים לבתיהם ברצועת עזה, אחרי ההכרזה על הפסקת אש, 27 באוגוסט 2014 (רויטרס)
      ברשות יבקשו להחיל את הבדיקה רטרואקטיבית. הריסות ברצועת עזה בתום מבצע "צוק איתן" (צילום: רויטרס)

      גם הבקשה להחיל את הבקשה בדיעבד לא צפויה לעבור בשקט מבחינת ישראל, משום שלרוב סמכות נקבעת מרגע ההצטרפות לבית הדין. התובעת נוטה אמנם לצד הרשות במקרה הזה אך מי שיקבע לבסוף אם להמשיך בתהליך - ואולי על כך בונים בירושלים - יהיה הרכב שופטים של בית הדין ולא התביעה. כמו כן, ייתכן שישראל מתכננת צעדים יזומים לפנייה לשופטים כבר בשלב הזה או בשלבים מאוחרים יותר כמעין הליך של "ערעור". בכל מקרה, כאמור, המילה האחרונה אינה של התובעת.

      חשוב לזכור שהליך הבדיקה, שיכול להימשך גם עשר שנים, הוא בסופו של דבר צעד שמטרתו לקבוע אם החשדות מבוססים מספיק, ואם אכן מדובר בפשעי מלחמה בהיקף גדול של אלפים ועשרות אלפים של נפגעים. כפי שכבר צוין, הליכים דומים נגד בריטניה וארה"ב טרם הולידו חקירות.

      (עדכון ראשון: 23:44)