קצינים מחטיבת גבעתי התייחסו הבוקר (שלישי) להודעת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מאתמול שבה הבהיר כי "נוהל חניבעל" שמטרתו סיכול חטיפת חייל, אוסר ירי שמטרתו הרג. עם זאת, לדברי קצינים בחטיבה, בניגוד להודעת וינשטיין, לימדו אותם אחרת והם קיבלו הנחיות ברורות לאורך כל השנה שקדמה למבצע "צוק איתן" ובמהלך המבצע למנוע חטיפת חיילים בכל מחיר. "אין חיילים חטופים. עושים את הכול כדי למנוע חטופים", אמר קצין בחטיבת גבעתי. על פי הבנת הלוחמים והמפקדים בשטח, ניתן לירות לעבר כוח חוטף של חייל גם אם זה מסכן את חייו של החטוף.
לדבריו, "המטרות שתקפנו לאחר החטיפה של סגן הדר גולדין היו מיועדות לתקיפה במבצע בלילה שאחרי (בתום הפסקת האש ההומניטארית, א"ב) במסגרת פשיטה שתוכננה כחלק מפעילות החטיבה".
עוד בנושא צבא וביטחון:
הותר לפרסום: נעצר ישראלי שניסה להצטרף לדאעש בסוריה
אישום: לוחם מכר "מיקרו-תבור" לעבריינים
הותר לפרסום: תיעוד פיגוע שבו נדקרו שני שוטרי מג"ב בבירה
לוחמים שנלחמו בגבעתי במהלך "צוק איתן", סיפרו כי בשנה שקדמה למבצע ועוד קודם לכן, בוצעו "חטיפות דמה" במהלך האימונים, בין היתר על ידי המח"ט הקודם אל"מ עופר לוי, כולל בתעסוקה מבצעית, כדי לבחון את רמת הערנות של הלוחמים. "בסוף האקטים הללו חיילים שלא היו 'חדים' חטפו בראש. חלק מהם נענשו", סיפר אחד הלוחמים.
"לנו אמרו למנוע בכל מחיר חטיפה. אף אחד לא עושה את ההבדל בין פעילות ביטחון שוטף לבין פעילות מבצעית", סיפר אחד הלוחמים. "באימון עכשיו מדברים אתנו על שבויים. מנסים לשנות את החשיבה. אמרו לנו שאזרחים נחטפים וחיילים נופלים בשבי - כאילו שיש הבדל. לנו נראה שכולם מנסים לשמור על התחת שלהם".
דברי וינשטיין הגיעו בתגובה לאירוע הקשה מ-1 באוגוסט 2014, במהלך "צוק איתן" ברצועת עזה, אז נחטף סגן הדר גולדין ברפיח ונהרגו מפקד סיירת גבעתי, רב-סרן בניה שראל, ולוחם הסיירת סמל-ראשון ליאל גדעוני. אחרי ההכרזה על "נוהל חניבעל", הומטרה אש כבדה שבעקבותיה מצאו את מותם עשרות פלסטינים. האירוע זכה לכינוי "יום שישי השחור". בתגובה לפניית האגודה לזכויות האזרח בישראל בעניין "נוהל חניבעל" והפעלתו באזורים צפופי אוכלוסייה אמר וינשטיין כי "הפקודה המבצעית שעניינה סיכול ניסיון לחטוף חייל או אזרח ישראלי היא פקודה מסווגת ועל כן לא ניתן לחשוף את הוראותיה".
וינשטיין הבהיר בקביעתו, שידועה למטה הכללי של צה"ל, כי אין הצדקה למימוש נוהל "חניבעל" במלחמה ובטח לא לשם הריסת חלקים שלמים ברפיח, כדי לעצור חטיפה או לפגוע בחייל חטוף ובחוטפיו. מכתבו של וינשטיין התקבל בהבנה בפרקליטות, שכן קביעתו לא מנתחת לפרטים את פקודת "חניבעל" אלא מתבססת על הדין הבינלאומי והיא סוג של התייחסות כללית בדגש על המילים לעשות "כל שניתן" ולא "הכול" בזמן החטיפה.
בתוך כך חשוב לציין כי מפקד הגיס הצפוני, אלוף נועם תיבון, בחן את תפקוד חטיבת גבעתי במהלך "צוק איתן" בפיקודו של אל"מ עופר וינטר, לא מצא הלימה בין טענות הפלסטינים להרג של יותר ממאה אזרחים שאינם מעורבים בטרור לבין מה שהתחולל בפועל ברפיח. אלוף תיבון כן מצא פערים בהפעלת הכוח ובמשך הזמן שהופעלה "אש לחילוץ". לדברי קצינים בפיקוד דרום, "צה"ל לא תקף רק מטרות ידועות. הייתה תקיפה של מטרות שהעריכו שניתן לשבש באמצעותן את בריחת המחבלים". ממצאי אירוע רפיח שנחקרו על ידי צוותים מיוחדים הועברו לעיונו של הפרקליט הצבאי אלוף דני עפרוני, שנדרש להכריע האם לפתוח בחקירה פלילית. הערכה בצה"ל היא שלא תיפתח חקירה פלילית בנושא.
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com