פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      וינשטיין החליט להעמיד לדין את זועבי על הסתה בכפוף לשימוע

      הפרקליטות הודיעה לבאי כוחה של חברת הכנסת כי זועבי צפויה להיות מואשמת בעבירות של הסתה לאלימות והעלבת עובד ציבור. זאת, עקב התבטאויות שהשמיעה בבית משפט בדיון בהארכת מעצרם של חשודים בהפרות סדר

      חנין זועבי מציגה את מועמדותה לראשות העיר נצרת, אוגסוט 2013 (ערן גילווארג)
      ההחלטה התקבלה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה קיים דיונים בהשתתפות פרקליט המדינה. זועבי (צילום: ערן גילווארג)

      פרקליטות מחוז הצפון הודיעה היום (שלישי) לבאי כוחה של חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד), כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט להעמיד אותה לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירות של הסתה לאלימות והעלבת עובד ציבור. החלטה זו התקבלה לאחר קבלת המלצת הפרקליטות, ולאחר שהיועץ קיים מספר דיונים בעניין בהשתתפות פרקליט המדינה שי ניצן וכן אנשי המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ופרקליטות מחוז צפון. הגשת כתב אישום נגד זועבי טעונה את הסרת חסינותה כחברת כנסת.

      החקירה נגד זועבי החלה ביולי האחרון, עקב התבטאויות שהשמיעה בבית משפט השלום בנצרת בדיון בהארכת מעצרם של חשודים בהפרות סדר, שהתקיימו בעיר לאחר רצח מוחמד אבו חדיר בירושלים. בדיונים אלה יצגו את המדינה שני חוקרי משטרה ממוצא ערבי, שהנם עובדי ציבור, ושאותם תקפה ח"כ זועבי.

      עוד בנושא:
      וינשטיין: זועבי לא תיחקר בגין גיבוי חוטפי הנערים
      השופטים תקפו את זועבי: "אמירות שאין להן תקדים בעולם"
      ח"כ זועבי נחקרה: "ליברמן הסית לרצוח אותי"

      זועבי חשודה שבנוכחות קהל רב, לרבות בני משפחות העצורים ועורכי דין שהמתינו מחוץ לאולם, הטיחה בשוטרים אמירות קשות ופוגעניות על היותם ערבים המשרתים במשטרת ישראל. בין היתר, קראה לעברם ח"כ זועבי: "אלה שמשתפים פעולה נגד בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה", "שיפחדו מהשבאב", ו"צריך לירוק להם בפרצוף". עוד אמרה זועבי כי אותם שוטרים הם בוגדים וששלחו אותם להביא מידע ולהאזין לאנשים במקום.

      בהמשך, לאחר שאחד מעורכי הדין לחץ את ידי השוטרים, אמרה זועבי שלא צריך ללחוץ להם את היד ולדבר איתם, ולאחר מכן הרימה את קולה וצעקה בכעס בערבית אל הנוכחים במקום לפעול נגד השוטרים, כשהיא מצביעה שוב ושוב לעבר אחד מהם. חודש לאחר מכן הסתיימה חקירתה של חברת הכנסת בהמלצה של המשטרה להעמידה לדין.

      בג"ץ דן בעתירתה של ח"כ זועבי נגד הרחקתה מהכנסת (עומר מירון)
      חנין זועבי בדיון בבג"ץ בעתירתה נגד הרחקתה מהכנסת, בחודש שעבר (צילום: עומר מירון)

      מדבריה של ח"כ זועבי, שבחודש שעבר נקבע כי תושעה לחצי שנה מפעילות בכנסת, עולה לכאורה כי היא קראה למעשי אלימות כלפי השוטרים שנכחו במקום, וכן כלפי שוטרים אחרים ממוצא ערבי הפועלים גם נגד חשודים ערבים.

      עוד נקבע כי בעקבות דבריה, צורת אמירתם והנסיבות שבהם נאמרו, הייתה אפשרות ממשית שדברים אלה יביאו לעשיית מעשי אלימות כלפי שוטרים ערבים ובמיוחד נגד השוטרים שנכחו במקום, שאליהם הופנו קריאותיה. זאת, בין היתר כיוון שהדברים נאמרו בפני בני משפחות עצורים ערבים, שהיו נתונים אז בתחושות כעס כלפי המשטרה.

      האם החסינות של זועבי תציל אותה מהעמדתה לדין?

      שאלת החסינות של חנין זועבי כחברת כנסת תעמוד במרכז העמדתה הצפויה לדין. ישנם שני סוגי חסינות - החסינות המהותית, שמגנה על חבר הכנסת בשל הצבעה, הבעת דעה וכן מעשה - בכנסת או מחוצה לה - והחסינות הדיונית, שמגנה על חברי הכנסת מפני דין פלילי על מנת שלא יירדף בשל דעותיו ופעולותיו.

      החסינות המהותית באה כדי למנוע מצב של עריצות הרוב, והיא מאפשרת לחבר הכנסת למלא את תפקידו בצורה הראויה ללא חשש. היא אינה ניתנת לשלילה על ידי הכנסת. חשיבותה בהבטחת אופיו התקין של המשטר הדמוקרטי. אולם גם לחסינות מהותית ישנם גבולות כדי שחבר כנסת לא ינצל את מעמדו לשם פגיעה בחוק, כמו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. בפרקליטות מאמינים כי בשל אופי התבטאויותיה של זועבי שהיתה בהם הסתה לגזענות, לא תעמוד לה כאן החסינות המהותית.

      אולם זה סוג אחד של חסינות כאמור, הסוג השני הוא החסינות הדיונית - שתכליתה להגן על חברי הכנסת מפני מעצר, האשמות שווא והתנכלות של הרשות המבצעת ולאפשר להם חופש פעולה. במקרה שמוגש כתב אישום, חבר הכנסת צריך לבקש מהכנסת להעניק לו חסינות דיונית. אם החליט הרוב בוועדה שאין להסיר את החסינות, נותרה זו על כנה והחלטתה הייתה סופית. אם החליטה ועדת הכנסת להסיר את חסינותו של חבר הכנסת, נדרש אישורה של המליאה.

      לפי התיקון לחוק, כתב אישום נגד חבר כנסת יוגש לבית המשפט באישורו של היועץ המשפטי לממשלה יחד עם העתק לחבר הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת. אם חבר הכנסת אינו מבקש חסינות, דינו כדין אזרח מן השורה. עם זאת, חבר הכנסת רשאי בתוך שלושים יום לבקש שהכנסת תעניק לו חסינות, ועליו לנמק את הבקשה, כלומר עליו מוטלת חובת ההוכחה שמן הראוי להעניק לו חסינות מפני דין פלילי.

      הדיון בבקשת החסינות מתנהל בוועדת הכנסת, ומופיעים בה גם חבר הכנסת וגם היועץ המשפטי לממשלה. אם ועדת הכנסת מחליטה שלא להעניק לחבר הכנסת חסינות, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום ודינו ככל אזרח. אם חבר הכנסת אינו מתנגד להחלטה, ההחלטה אינה מועברת לדיון במליאה. ואולם הוא גם יכול לערער על החלטת הוועדה לבג"ץ. אם הוועדה מחליטה להעניק לו חסינות דיונית בשל העילות שפורטו בחוק, ההחלטה מועברת לאישורה של מליאת הכנסת בהצבעה גלויה.

      "הדברים שאמרה היו מתוך סערת רגשות"

      בא כוחה של ח"כ זועבי, עו"ד חסן ג'בארין, אמר בתגובה להחלטתה להעמידה לדין בכפוף לשימוע: "אנו נודיע ליועץ המשפטי לממשלה על נכונותנו לקיים שימוע בנושא, ובהקדם האפשרי. מטרת השימוע מבחינתנו היא לשכנע את היועמ"ש לחזור בו מכוונתו להעמיד את ח"כ זועבי לדין, שכן לדעתנו אין בסיס משפטי להעמדה לדין במקרה זה. החקירה של חברת הכנסת זועבי התמקדה בעיקר בהעלבת עובד ציבור, והיא ציינה בחקירתה כי הדברים שאמרה היו מתוך סערת רגשות ותגובה רגעית על המעשים הברוטאליים של המשטרה נגד עצורים קטינים מנצרת, שהפגינו בעקבות רצח הנער מוחמד אבו חדיר".

      "הפרקליטות לא נוהגת להעמיד לדין נבחרי ציבור בגין התבטאויות רגעיות וספונטניות שנעשו בלהט הפעילות הציבורית הפוליטית, ולכן אם יוגש כתב אישום יהיה על הפרקליטות להסביר בפני בית המשפט מדוע ח"כ זועבי מופלית לרעה, שכן בעשרות מקרים דומים ואף חמורים יותר לא רק שלא הגישה כתבי אישום אלא לא פתחה בחקירה בכלל", הוסיף עו"ד ג'בארין. "כמו כן, יחס איפה ואיפה זה מתבטא בכך שלא נפתחה ולו חקירה אחת בעניין התלונות שזועבי הגישה בעצמה נגד חברי כנסת ושרים שהסיתו מפורשות לאלימות נגדה, ושבעקבות כך הכנסת הצמידה לה אבטחה".

      לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com