בג"ץ דחה היום (רביעי) בצהריים ברוב של ארבעה שופטים מול אחד את עתירתה של ח"כ חנין זועבי (בל"ד) נגד החלטת ועדת האתיקה של הכנסת להרחיקה לחצי שנה מדיוני ועדות ומליאת הכנסת בשל אמירות קיצוניות.
"אין מקום להתערבות בהחלטת ועדת האתיקה, שלפיה הפרה העותרת את כלל 1א לכללי האתיקה לחברי הכנסת", כתבו השופטים בהחלטתם. "בנסיבות העניין ונוכח דבריה הקשים של העותרת והעיתוי שבו נאמרו, ולאחר שחלק ניכר מתקופת העונש היה בימות פגרה, לא ראינו מקום להתערב בשיקול הדעת הרחב המסור לוועדת האתיקה. בין היתר, הבאנו בחשבון לעניין זה ששלשום התקבל חוק התפזרות הכנסת ה-19. לנוכח חוק זה, המשמעות המעשית של התערבות בעונש היא קטנה ביותר, אם בכלל".
עוד בנושא:
השופטים תקפו את זועבי: "אמירות שאין להן תקדים בעולם"
נדחה ערעורה של זועבי על השעייתה; "החלטה חסרת תקדים"
זועבי: "המשפט נגדי יהיה לפוליטי בתולדות ישראל"
"נבחרתי לכנסת בזכות ולא בחסד, ועל בג"ץ היה להגן, בשם חוקי היסוד ובשם הצדק, על זכותי להביע דעות פוליטיות שאינן בקונצנזוס, כמצופה מהסמכות הגבוהה ביותר של שלטון החוק", אמרה זועבי בעקבות הכרעת הדין. "לצערי, בג"ץ נכנע ללחצים פוליטיים במקום לייצג את החוק ולהגן על זכות הייצוג השווה של כל האזרחים. זאת, על אף שוועדת האתיקה חרגה מסמכותה ופעלה בחוסר אתיקה מוחלט ובבריונות פוליטית ופרלמנטרית חסרת תקדים, על מנת להשתיק אותי. ולא רק אותי, אלא את חופש הביטוי וחופש המחאה של האזרחים הפלסטינים למחות על חוסר שוויון, על דיכוי, על גזענות ועל אפליה".
מהאגודה לזכויות האזרח ומרכז "עדאלה", שעתרו נגד ההחלטה להשעות את ח"כ זועבי, נמסר בתגובה כי "מדובר בתקדים מסוכן ביותר". לטענתם, "לראשונה בית המשפט מאשר שהרוב יכול לשפוט את המיעוט אך ורק על רקע התבטאויות פוליטיות ואף להטיל סנקציות קיצוניות כמו הרחקה מישיבות הכנסת והוועדות למשך חצי שנה. תקדים זה מסכן את ההגנות המוענקות לח"כים בגין חופש הביטוי הפוליטי שלהם, ולמעשה מעתה, ח"כים ערבים יהיו כפופים לשיפוט פוליטי מצד הרוב היהודי".
השופטים תקפו: "אמירות שאין להן תקדים בעולם"
בדיון שהתקיים אתמול בנושא תקפו השופטים את זועבי על התבטאויותיה. השופט חנן מלצר התייחס למאמר שבו קראה זועבי למצור על מדינת ישראל, וציין כי "אין תקדים בעולם כולו על אמירה כזו של חבר פרלמנט שמתבטא כך על מדינה שבה הוא חבר". השופטת אסתר חיות הוסיפה כי מדובר בעמדות שהן לא רק מקוממות חלק מהציבור, אלא מתנגדות לעצם המדינה, ויש בהן הבנה והזדהות עם אנשים שחוטפים ילדים. "אני לא מצליחה להבין איך אדם שמגדיר את עצמו שהוא נגד אלימות מצליח להצדיק ולהבין אנשים שחוטפים ילדים בדרך הביתה", תמהה השופטת חיות. "זה שלט שחור. מה זה אדם שחוטף ילד בדרך לבית ספר ורוצח אותו ברכב בדם קר? יש הגדרה אחרת לגביו מלבד טרוריסט?".
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, התייחס לדבריה של ח"כ זועבי על רוצחי שלושת הנערים, שלפיהם "הם לא טרוריסטים, הם לא רואים שום דרך אחרת. זו הדרך היחידה שמדינת ישראל מבינה". לדבריו, לא מדובר רק באמירה פוליטית מקוממת, אלא בהזדהות עם אויבי המדינה. "גם אם אין כאן עבירה פלילית יש כאן סמכות של הוועדה לדון בכך", טען עו"ד ינון. "ההתבטאות השנייה אף חמורה יותר והייתה בכתב, כך שקדמה לה מחשבה. מדובר במאמר שזועבי כתבה במהלך מבצע 'צוק איתן', ובו אמרה כי עלינו להתחיל בהתקוממות עממית, להטיל מצור על ישראל, להפסיק את התיאום הביטחוני ולהפסיק לנהל משא ומתן עמה".
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com