מספר שיא של דיווחים על התעללות בילדים בישראל

בשנת 2013 התקבל ברשויות הרווחה מספר שיא של דיווחים על התעללות בילדים - כך עולה מהדוח השנתי "ילדים בישראל" של המועצה הלאומית לשלום הילד המתפרסם הבוקר (חמישי) זו השנה ה-23. על פי הדוח, בשנה שעברה דווח על 49,744 מקרי התעללות, לעומת 48,894 דיווחים ב-2012. בין השנים 2013-1995 גדל מספר זה ב-195.8% (מ-16,815 ל-49,744). מפילוח המקרים עולה כי 31% מהדיווחים היו בגין התעללות פיזית, 24.1% היו בשל הזנחה, 11.9% היו עקב פגיעה מינית ו-11.3% מהדיווחים היו על רקע פגיעה נפשית. בשנת 2014 היו מוכרים לשירותי הרווחה 441,167 ילדים, המהווים 17% מכלל הילדים בישראל.

עוד עולה מהדוח כי מצב המגזר הערבי קשה עוד יותר מזה היהודי. כמעט בכל סוגי הפגיעה דווח על יותר ילדים ערבים מיהודים. בעיקר בולטים הפערים בפגיעות של הזנחה פיזית (29.2% בקרב היהודים לעומת 49% בקרב הערבים) ושל פגיעה פיזית (28.8% בקרב היהודים ואילו 40.5% בקרב הערבים).

עוד בוואלה! חדשות:
הרמטכ"ל הדיח את המג"ד מגבעתי החשוד בעבירות מין
צברי נאשם בעבירות מין בקטינים: "ניצל מעמדו כמנהל הקבוצה"
חשד לחיסול כפול: שתי גופות נמצאו ברכב בוער ליד רמלה

הדוח מציג תמונה עדכנית באשר לילדי ישראל בשלל היבטים, בהם חינוך, בריאות ועבריינות, נכון לשנת 2013. מנכ"ל המועצה, ד"ר יצחק קדמן, הגיש את הדוח לנשיא המדינה ראובן ריבלין באירוע בבית הנשיא בירושלים.

נכון לסוף שנת 2013, חיו בישראל 2,682,160 ילדים, אשר היוו 32.9% מכלל האוכלוסייה במדינה. מתוכם, הוגדרו עניים 826,105 ילדים. על אף שהנתונים מעידים על ירידה במספר הילדים העניים בישראל, מדובר בנתון מדאיג שלפיו 30.8% מילדי ישראל חיים בעוני. בפילוח לפי מגזרים ניתן לראות פערים גדולים: שיעור העוני בקרב הילדים הערבים גדול פי שלושה מאשר במגזר היהודי – 66.4% לעומת 20%, בהתאמה. משנת 1998 חל גידול של כ-55% בשיעור הילדים העניים. בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי 4 (מ-8.1% ב-1980 ל-30.8% בשנת 2013).

בהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל נמצאת במקום הראשון בסיכון לעוני ילדים: 38.6% מהילדים בישראל היו מצויים ב-2012 בסיכון לעוני, לעומת ממוצע של 19.7% בקרב מדינות ה-OECD. ואולם נקודת אור נמצאת בשיעור הילדים החיים בבית ללא מפרנס: בשנת 2012, גרו 7% מהילדים בישראל במשק בית ללא מפרנס, נתון נמוך לעומת ממוצע של 10% בקרב המדינות המפותחות.

נקודת אור נוספת בדוח היא הרגלי השתייה של בני הנוער. שיעור התלמידים שהתנסו לפחות פעם אחת בשתיית משקה חריף כגון ויסקי, קוניאק, ערק או וודקה ירד. כך, בכיתות ד'-ו' נרשמה ירידה של מ-14% בתשע"א ל-6% בתשע"ג, בכיתות ז'-ט' חלה ירידה של מ-30% בתשע"א ל-18% בתשע"ג, ובכיתות י'-יא' - מ-55% ל-45% בתוך שלוש שנים. עם זאת, ניכרת עלייה בשימוש בסמים: שיעור התלמידים שעישנו אי פעם גראס או חשיש נמצא במגמת עלייה בין השנים 2012-2010: בכיתות ז'-ט' עלה שיעור המעשנים מ-2% ל-4%, ובכיתות י'-יא' מ-5% ל-6%.

בהיבט של פשיעת נוער עולה כי בשנת 2013 נפתחו 26,460 תיקים במשטרה לקטינים. מתוכם, 70% היו תיקים פליליים (18,517) והיתר הסתיימו בתנאי של טיפול לאי-תביעה (7,943). בהשוואה לשנה שקדמה לה, חלה עלייה במספר התיקים שנפתחו לקטינים: מ-32.8 תיקים בממוצע לאלף ילדים בשנת 2012 ל-33.2 תיקים אשתקד. עם זאת, בעשור האחרון ירד מספר זה מ-47.2 תיקים בממוצע לאלף בני נוער בשנת 2000, ל-33.2 תיקים בממוצע בשנת 2013. מדובר בירידה של כ-20%. כמו כן, בין השנים 2013-2003 ירד מספר התיקים הפליליים ותיקי אי-תביעה שנפתחו במשטרה בשל עבירות במערכת החינוך מ-6,510 ל-3,457.

מהדוח עולה כי יותר ממחצית התיקים הפליליים (58.6%) שנפתחו לקטינים בשנת 2013, נסגרו. בין השנים 2013-2010 נסגרו בשל חוסר ראיות מחצית התיקים של קטינים החשודים בפלילים.

בין השנים 2013-1998 חלה עלייה של 33.7% במספר התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים, מ-6,370 ב-1998 ל-8,518 אשתקד. 72.6% מהתיקים שנפתחו בשנת 2013 בגין עבירות נגד ילדים היו עבירות מחוץ למשפחה, תחום שבו חלה עלייה של 27.1%, ואילו 27.4% מהתיקים נפתחו בגין עבירות שנעשו נגד ילדים בתוך המשפחה. בתחום זה חל זינוק של 54.9% במספר התיקים.

בשנת 2013 חלה עלייה במספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים, מ-2,016 תיקים ל-2,311. נתון מטריד נוסף הוא העובדה כי יותר ממחצית (62%) ממקרי האלימות כלפי ילדים בשנת 2013, לרבות איומים, גניבות, דקירות ומכות, אירעו בתוך תחומי בתי הספר, ואילו היתר ברחוב.

כמו כן, בשנת 2013 נפתחו 158 תיקים בגין השארת ילד ללא השגחה ונטישת קטין. רק שניים מהם הסתיימו בהרשעה. זאת ועוד, רק תיק פלילי אחד נפתח במהלך שנה זו בגין אי-דיווח על חשד להתעללות בקטינים במשפחה ומחוץ למשפחה. בין היישובים שבלטו בכמות התיקים שנפתחו בגין אלימות מצד בגירים כלפי קטינים: ירושלים (513), תל אביב-יפו (309), באר שבע (158), אשדוד (153) וראשון לציון (143).

בשנת 2013 חיו 228,807 ילדים במשפחות חד הוריות - 8.5% מכלל ילדי ישראל. במהלך השנים חלה עלייה מתמדת במספר הילדים במשפחות חד-הוריות: מ-132 אלף ילדים בשנת 1995 ל-228,807 ילדים בשנה שעברה. כמו כן, בעשור האחרון חלה עלייה של כמעט פי שניים במספר הילדים החיים במשפחה חד-הורית בראשה רווק או רווקה: מ-23,792 בשנת 2000 ל-48,909 בשנת אשתקד.

עוד עולה מהדוח כי נמשכת מגמת הירידה בהליכי אימוץ שחלה משנת 1995, וזאת לעומת עלייה מתמדת במספר הליכי הפונדקאות. כך, בשנה שעברה נמסרו 122 ילדים לאימוץ בישראל, ואילו 72 ילדים הגיעו לעולם לאחר הליך פונדקאות. זאת, על רקע הנתונים שלפיהם בין השנים 2013-2007 ירד מספר הילדים שאומצו בישראל מ-221 ל-69. כמו כן, בין השנים 2013-1996 היו 815 פניות לוועדה לענייני פונדקאות ונולדו 513 תינוקות ב-408 לידות.

בשנת 2012 נישאו 4,144 קטינים וקטינות. שנה לאחר מכן נרשמו 1,176 לידות של קטינות עד גיל 18. בין השנים 2013-2008 קטן בשליש מספרן של הלידות בקרב קטינות בכל הדתות.

בשנת תשע''ד (2013/14) למדו בישראל 2,180,204 ילדים במערכת החינוך, מהם 1,643,280 (75.4%) במגזר היהודי ו-536,924 (32.7%) במגזר הערבי. ממצאי הדוח, העוסקים בשנת תשע"ג (2012/13), מעידים על כך שחל גידול בכמות התלמידים שבחינתם נפסלה בשלוש השנים שקדמו למועד חיבורו. בשנה זו נפסלו 3.3% מכלל הבחינות, לעומת 2.1% בתשע"ב, 2.4% בתשע"א ו-3% בתש"ע.

בהשוואה בינלאומית של ההוצאה הלאומית על חינוך, ניצבת ישראל במקום לא מחמיא בהשוואה למדינות המפותחות. כך, הוציאה המדינה 5,712 דולר על כל תלמיד תיכון בכל שנת 2012, לעומת ממוצע של 9,505 דולר בקרב מדינות ה-OECD. גם בצפיפות בכיתות יש מקום לשיפור: רק יפן וקוריאה הדרומית עקפו את ישראל בדירוג זה.

לפי הדוח, ילדי ישראל משקיעים את רוב הזמן הפנוי שלהם בגלישה באינטרנט. 83.9% מהילדים בגילים 11-7 גולשים באינטרנט, וכך גם 83.3% בקרב נערים בני 14-12 ו-97.1% מבני ה-17-15. כמחצית מהנערים בני 17-12 גלשו מדי יום לפחות 5-3 שעות ויותר, וכמחצית מבני הנוער מצהירים כי הם בודקים מה חדש ברשת כל 15 דקות. השנה ניתן מקום גם לרשתות חברתיות: כ-90% מבני הנוער בגיל 18-13 השתמשו באפליקציית ווטסאפ. מחצית מהם מעידים כי הם מקבלים מדי יום יותר מ-100 הודעות.

השימוש האינטנסיבי באינטרנט טומן בחובו גם צדדים שליליים. כך, למשל, רבע מבני הנוער העידו כי קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים באמצעות מייל או הודעה לנייד. 45% מהילדים, בני 17-10, דיווחו שנפגעו מאלימות מילולית ברשת. נתון מטריד נוסף הוא העובדה כי אחוז המדווחים כי היו עדים לאלימות גבוה בהרבה מאחוז המדווחים על פגיעה או על היפגעות מאלימות (46% לעומת 17% ו-27%, בהתאמה). מרבית הילדים (77%) לא סיפרו לאיש על היותם קורבנות לאלימות באינטרנט.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, התייחס לממצאים והדגיש כי על אף השיפור בחלק מהפרמטרים שנבדקו, ניכר כי מצבם של עשרות אחוזים מהילדים בישראל בכי רע. "רוב הילדים בישראל חיים בטוב וזכויותיהם הבסיסיות נשמרות, אך עם זאת יש מיעוט ענק ומשמעותי של ילדים בישראל שרע להם מאוד. מאות אלפים סובלים מעוני, ממחסור כלכלי ואף מהדרה חברתית בשל כך. מאות אלפים סובלים מסיכון גבוה וממצבי סכנה קשים. גם אם מביאים בחשבון כי יש חפיפה מסוימת בין הקבוצות, עדיין מגיעים למספרי ענק ולהנחה מבוססת כי יותר ממיליון ילדים בישראל חיים במצוקה קשה, בסיכון גבוה ובסכנה" , אמר.

לדבריו, הטיפול בילדים בישראל לא השתפר במהלך השנים, ואף הורע, וזאת חרף גידול האוכלוסין המואץ. "זהו מספר בלתי נתפס ובלתי נסבל שחייב להדיר שינה מעיני כולנו, ובמיוחד מעיני קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות. ב-40 השנים האחרונות גדל מספר הילדים ב-120%, אך האם גדל מספר העובדים הסוציאליים, היועצים בבתי הספר, רופאי הילדים והפסיכולוגים, בשיעור דומה או קרוב? התשובה היא חד משמעית - לא. הגיע הזמן להתעשת, להשקיע בילדים, לראותם כנכס ולא כנטל, ולהבטיח כי ילדות מאושרת תהיה נחלתם של כל הילדים בישראל, לא רק של רובם".

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il