פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח העוני האלטרנטיבי: אחד מכל שלושה ילדים בישראל - עני

      על פי דוח של ארגון "לתת", בישראל חיים יותר מ-2.5 מיליון עניים, בהם 932 אלף ילדים. הדוח מתאר מצב קשה מהדוח של הביטוח הלאומי שפורסם בשבוע שעבר. "הבחירות - הזדמנות להכריע אם קונים עוד טנקים או מצילים ילדים מעוני"

      דוח העוני האלטרנטיבי: אחד מכל שלושה ילדים בישראל - עני
      צילום: שי מכלוף, אבי כהן, ערן גילווארג, עריכה: מתן חדד, קריינות: לירון בארי
      עוני, קבצן, לתת, ראש השנה, חלוקת מזון, סל לחג, מזון, עניים (שרון בוקוב)
      על פי הדוח, בישראל ישנם 2.54 מיליון עניים (צילום: שרון בוקוב)

      יותר מ-2.5 מיליון עניים, ילדים שהולכים לישון רעבים, קשישים שמוותרים על תרופות ואנשים שחשבו לשים קץ לחייהם בשל מחסור כלכלי - זו תמונת המצב בישראל 2014 כפי שעולה מדוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", שיוצג היום (שני) בכנס השנתי של עמותות המזון בישראל.

      דוח העוני האלטרנטיבי מציג תמונה קשה בהרבה מזו שמשתקפת מדוח של הביטוח הלאומי שפורסם בשבוע שעבר, שבו נטען כי 1.6 מיליון בני אדם בישראל חיים מתחת לקו העוני, מהם יותר מ-750 אלף ילדים. הדוח של ארגון "לתת" מתבסס לראשונה על מדד הבוחן מחסור בצרכים חיוניים לצורך קיום בכבוד בכמה תחומים בהם דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחייה בישראל בקרב אוכלוסייה נזקקת. הדוח בחן את המדדים הללו במחצית השנה האחרונה, בניגוד לדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי שמתייחס לשנת 2013 ומתבסס על סקר הכנסות בלבד. לכן, הדוח האלטרנטיבי הוא עדכני יותר, ומשקף את ההשלכות של יוקר המחייה והגזרות הכלכליות - בהן העלאת המע"מ והקיצוץ בקצבאות הילדים.

      עוד ידיעות חברה ורווחה:
      ביקורת על דוח טאוב: "עוני? התנהלות לקויה של הציבור"
      לא גומרים את החודש: אחת מכל שש משפחות בישראל - ענייה
      בית הדין הרבני מונע בדיקת אבהות: "יפגע בחיתון הילד"

      ילד עצוב (ShutterStock)
      25% מהילדים נתמכי הסיוע הלכו לישון רעבים כמה פעמים בחודש (אילוסטרציה: ShutterStock)

      על פי מדד העוני האלטרנטיבי, בישראל חיים היום 2.54 מיליון איש (שהם 31.6% מהאוכלוסייה) המוגדרים כעניים, מהם 932 אלף ילדים. משמעות הנתון האחרון היא ש-35.1% מאוכלוסיית הילדים בישראל מוגדרים עניים.

      "מערכת הבחירות הקרובה היא הזדמנות, אולי אחרונה, להכריע אם קונים עוד טנקים או מצילים ילדים מחיי עוני. אם דואגים לעתיד החברה הישראלית או רק שומרים על גבולות המדינה", מסרו מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, ויו"ר הארגון, ז'יל דרמון. "חובתה של הממשלה החדשה שתקום להציב את הטיפול בבעיית העוני והפערים החברתיים בראש סדר העדיפויות הלאומי, במטרה להגיע לממוצע שיעורי העוני במדינות המפותחות - שעומד על 11.1% - בתוך עשור (על פי הביטוח הלאומי, שיעור העוני בישראל נכון ל-2013 עומד על 18.6%, ד"ו)".

      לדבריהם, "חוסר המשילות ואי-היציבות הפוליטית הובילו למצב שבמהלך כשמונה שנים של מאבק ציבורי התחלפו ארבע ממשלות, ועל אף הבטחות והתחייבויות של שלושה שרי רווחה, עד היום לא הגיע ולו שקל אחד מתקציב המדינה למיזם הלאומי לביטחון תזונתי".

      דו"ח העוני 2011: 861 אלף ילדים מתחת לקו העוני (טל אנגלנדר)
      82% מנתמכי הסיוע מוותרים כמעט לחלוטין על בילויים מחוץ לבית (צילום: טל אנגלנדר)

      חלק גדול מהדוח מתבסס על תשאול של 648 בני אדם המוגדרים "נתמכי סיוע" - אנשי שמסתייעים בעמותות חלוקת מזון, בהן "לתת". על פי העמותה, בישראל קיימות 60 אלף משפחות "נתמכות סיוע".

      מממצאי הדוח עולה כי 25% מהילדים נתמכי הסיוע הלכו לישון רעבים כמה פעמים בחודש או לעתים קרובות יותר, כי הוריהם לא יכלו להשיג מזון עבורם. כמו כן, 22% מהילדים הנתמכים הלכו בשנה האחרונה לבית הספר ללא כריך או מזון אחר, לעיתים קרובות או באופן קבוע. 32% מהילדים הנתמכים נאלצו לעבור לפנימייה בשנה האחרונה בשל מצוקה כלכלית - עלייה של 45% משנת 2013. עוד עולה כי 27% מהילדים נשרו מבית הספר. יותר משליש מהילדים נתמכי הסיוע (36%) נאלצו לעבוד בשנה האחרונה ולסייע לכלכלת המשפחה עקב המצב הכלכלי, עלייה של 44% מהשנה הקודמת.

      בדומה לדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי, גם בדוח "לתת" נמצא כי העוני אינו מנת חלקם של מובטלים בלבד, כש-50% מנתמכי הסיוע עובדים ועדיין חיים בעוני חמור. מהדוח עולה מגמת עלייה של 35% מאז 2010 בנתמכי הסיוע היוצאים לעבודה. כיום עומד שעור המשפחות העניות שבהן שני בני הזוג עובדים על 24%.

      14% מנתמכי הסיוע תכננו לשים קץ לחייהם

      71% מנתמכי הסיוע שעובדים מרוויחים שכר של עד 4,000 שקל לחודש, כש-20.4% מהם מרוויחים פחות מ- 2,000 שקל. השכר הממוצע בקרב הנתמכים הוא 3,488 שקל - שכר נמוך משכר המינימום העומד על 4,300 שקל. 65% מבין הנתמכים שאינם עובדים, לא עובדים יותר משלוש שנים, רובם (64%) היו מעדיפים לצאת לעבוד על פני קבלת קצבה.

      כיצד משפיע יוקר המחיה על האוכלוסייה? מהדוח עולה כי סך ההוצאה החודשית למשק בית בקרב נתמכי הסיוע עומד על 5,795 שקל בחודש, לעומת הכנסה ממוצעת של 4,846 שקל - פער של 20%. חלוקת ההוצאות היא 1,933 שקל למזון (33%), 1,931 שקל לדיור (33%), 551 שקל לבריאות (9%), 342 שקל עבור תרבות ופנאי (5%) ו-1,038 שקל עבור הוצאות חיוניות אחרות (18%). לנושא השלכות קשות כש- 14% מנתמכי הסיוע תכננו לשים קץ לחייהם או לפגוע בעצמם בשל המצוקה הכלכלית. ויתור על תרבות פנאי ובילויים מחוץ לבית הם מאפיין בולט של החיים בעוני ובהישרדות כלכלית. 82% מנתמכי הסיוע מוותרים כמעט לחלוטין על בילויים מחוץ לבית לעומת 20% מקרב האוכלוסייה הכללית.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מהנתמכים נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת תרופות (אילוסטרציה: Shutterstock)

      גם בתחום הדיור המצב לא מעודד, כש-10% מנתמכי הסיוע נאלצו לישון ברחוב או בבית מחסה בשנה האחרונה. שליש הגדירו זאת כמצב שכיח מאוד או קבוע. עוד נמצא כי 68% מהנתמכים אינם יכולים להרשות לעצמם להפעיל מערכת חימום או קירור בחודשי החורף והקיץ ו-29% אחרים יכולים לעשות זאת לעתים נדירות בלבד. כמו כן 54% מנתמכי הסיוע סבלו מניתוקי מים או חשמל בשנה האחרונה כי לא הצליחו לשלם את חובותיהם, לעומת 5% בלבד בציבור הרחב. בנוסף 63% מהנתמכים מעידים כי קרה שלא עמדו בתשלומי שכר דירה או משכנתא בשנה האחרונה ו-36% הביעו חשש כי ייאלצו לפנות את מקום מגוריהם.

      המצוקה הכלכלית משליכה גם על המצב הבריאותי של הנזקקים: 72.5% מהנתמכים נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת תרופות כי לא יכלו לשלם עבורן, כשעבור כמחצית מהם (47.7%) זה קרה לעתים קרובות או קרובות מאד. זאת בהשוואה ל-20% מהציבור הרחב. עוד עולה כי 65% מההורים נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת תרופות או טיפול רפואי עבור ילדיהם. בנוסף, נמצא כי 56% מהקשישים הנתמכים לא מסוגלים לשלם עבור תרופות ושירותים רפואיים להם זקוקים. עוד עולה כי עבור 94% מהקשישים קצבת הזקנה אינה מאפשרת חיים בכבוד ומילוי צרכיהם הבסיסיים. פועל יוצא מכך הינו ש-56% מהם סובלים ממחסור בארוחות מזינות כשאין ביכולתם לשלם עבור המצרכים.

      41% מהציבור מעידים כי הם במצוקה כלכלית

      מבחינת תחום הביטחון התזונתי עולה כי 72% מנתמכי הסיוע סבלו בשנה האחרונה ממחסור במזון, לעומת 10% בציבור הרחב. 49% מהם סבלו ממחסור במזון לעיתים קרובות או רוב הזמן. 10% מהנתמכים נאלצו לחפש מזון בפחים, לקבץ נדבות או לאכול שאריות מזון שנזרקו. כמו כן ל-69% מהנתמכים קרה שנאלצו ללכת לישון רעבים בשנה האחרונה, ל-34% זה קרה כמה פעמים בחודש או לעיתים קרובות יותר, לעומת 3% בציבור הרחב.

      על פי דוח ארגון "לתת", 80% מנתמכי הסיוע נעזרו לפחות כמה פעמים בחודש בארגון סיוע המספק להם מזון. 10% נעזרים בסיוע במזון כמעט כל יום. 55% מהנתמכים טענו כי הסיוע של עמותות המזון מסייע להם לשמור על תזונה בסיסית תקינה במידה רבה או רבה מאד.

      עוד עולה כי 41% מהציבור הרחב מעידים כי הם מרגישים במצוקה כלכלית, 12% מתוכם מרגישים במצוקה כלכלית קשה עד קשה מאד. מי שחשים את המצוקה בעוצמה הרבה ביותר הם בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע. 34% מהציבור חוששים שהם ומשפחתם יתדרדרו למצב של מצוקה כלכלית בשנה הקרובה. החשש מאפיין במיוחד בעלי הכנסה נמוכה (58%) ואזרחים ממעמד הביניים בעלי הכנסה ממוצעת (37%).

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il