פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית הדין הרבני מונע בדיקת אבהות: "יפגע בחיתון הילד"

      זוג הורים שביקש לבצע בדיקת אבהות להוכחת קשר ביולוגי לבנם הפעוט שנולד מחוץ לנישואים, סורב על ידי המוסד הדתי כדי שלא תפגע יכולתו של הילד להינשא בעתיד. במקום זאת, הוצע להם לאמץ אותו

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      "החלטת בית הדין סותרת את הוראות החוק". בית הדין הרבני בתל אביב (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      בית הדין הרבני הגדול, המשמש ערכאת הערעור של מערכת בתי הדין הרבניים בישראל, מונע מאב לבצע בדיקת אבהות ולדשום אבהות על בנו - רק על מנת שהפעוט, בן 3, יוכל להינשא כיהודי. כך עולה מחוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול בתיק של זוג המבקש לבצע בדיקת רקמות מיוחדת, שתמנע אפשרות לקביעת ממזרות. בית הדין דחה את הבדיקה ולא מספק חלופה שתשביע רצון ההורים, חרף העובדה שהוא מחויב לכך על פי החוק.

      במקום בדיקת הרקמות, הציע בית הדין הרבני הגדול לאב לאמץ את בנו. כעת, צעד אחרון לפני הגשת לבג"ץ, פונה הזוג למחלקת הבג"צים במשרד המשפטים בטענה לחריגה מסמכות של בית הדין הרבני ואי-קיום הוראות החוק, ודורש כי תפעל בנושא.

      כתבות נוספות בוואלה! חדשות:
      דוח: עלייה בשיעור העוני של משפחות עובדות
      ראש ארגון להב"ה בנצי גופשטיין ותשעה מפעיליו נעצרו
      רגע לפני פיזורה: הכנסת אישרה את "חוק המסתננים"

      רן ולילך (שמות בדויים) הביאו לעולם את בנם דניאל לפני שלוש שנים. בתעודת הלידה שקיבלו ההורים מבית החולים נרשם רן כאב התינוק. כשפנה הזוג למשרד הפנים בבקשה להנפקת תעודת לידה, גילה כי החוק הישראלי לא מאפשר רישום ילד שנולד פחות מ-300 יום ממועד הגירושין של אימו, כבן של אב אחר. האפשרויות שעמדו בפני הזוג היו רישום דניאל כ"חסר אב" או כבן הגרוש של לילך. בחוסר ברירה, ביקש הזוג לרשום את דניאל כ"חסר אב", ובמשרד הפנים החליטו באופן עצמאי להצמיד לו את שם המשפחה של הגרוש.

      בני הזוג פנו לבית משפט לענייני משפחה, באמצעות עורכת הדין ויקטוריה גלפנד, בתביעה לקבלת צו הורות על פי בדיקת רקמות, שתאשר את אבהותו של רן. עד שנת 2008 פסקו לרוב בתי המשפט, בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, לטובת בדיקת אבהות במקרים בהם הדבר עלול להוביל לממזרות, וקבעו כי יש להשאיר את הרישום הקיים. אם אין רישום כזה, נקבע לרוב כי יש להגדיר את הילד חסר אב. באותה שנה נכנס לתוקפו תיקון לחוק מידע גנטי. במסגרת תיקון זה, נקבע כי במקרים בהם ממצאי בדיקת רקמות עלולים להוביל לממזרות, מחויב בית המשפט לפנות לקבלת חוות דעתו של בית הדין הרבני הגדול. אלא שתיקון זה הוביל לדחיית רובן המכריע של הבקשות לביצוע הבדיקה.

      ואכן, בחוות דעתו קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול, דחה האחרון את הבדיקה בטענה כי הדבר עלול לפגוע ביכולתו להינשא בהתאם לתנאי הרבנות. "דעתי היא כי בנסיבות העניין, אין לבצע בדיקה גנטית, הואיל שהבדיקה עלולה לגרום לפגיעה חמורה בכשרות לנישואין של הקטין. חוות דעתי זו מתייחסת לבדיקה גנטית הנערכת על פי הנהלים וברמת דיוק כמקובל במעבדות המורשות לערוך בדיקה גנטית על פי החוק". עוד הוסיף נשיא בית הדין כי "אין בפניי מידע בדבר עריכת בדיקה באופן שימנע את הפגיעה עליה עמדתי בחוות דעתי זו, ולכן אין מנוס מן המסקנה כי לא ניתן לאשר עריכת בדיקה מכל סוג שהוא".

      אילוסטרציה (ShutterStock , Kiselev Andrey Valerevich)
      "החלטת בית הדין סותרת את הוראות החוק" (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      בנימוקיו אלה התעלם נשיא בית הדין הרבני הגדול מהצעת הזוג לבצע בדיקה רקמות ברמת ודאות נמוכה מ-99.9% - בדיקה הנערכת בשגרה ושתוצאותיה עלולות להשפיע כשרות הקטין להינשא. לפיכך, ביקש בית משפט לענייני משפחה חוות דעת משלימה במרץ האחרון. חודשיים לאחר מכן מסר נשיא בית הדין כי "אוסיף עוד, שהואיל וההריון החל בעוד אם הקטין נשואה לבעלה, הרי כל קביעה שהקטין הוא בנו של המבקש משמעותה קביעה שהוא ממזר ופסול חיתון. משכך, אין משמעות באיזה רמת ודאות תיערך הבדיקה". זאת, מבלי להציע אפשרות כלשהי במסגרתה ניתן יהיה להוכיח את אבהותו של רן מבלי לפגוע במעמדו היהודי של דניאל, על אף שהיו מקרים בעבר בהם מצא בית הדין דרך לאשר את ביצוע בדיקה.

      הזוג החליט שלא לוותר. לפני הגשת בג"ץ בנושא, פנו ההורים למחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, כאמור, בטענה כי חוות הדעת של בית הדין הרבני הגדול בלתי חוקית. לטענתם, דבריו של נשיא בית הדין הרבני "סותרות ומאיינות את הוראות החוק שלפיהן על בית הדין הרבני לתת דעתו בדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה", והוסיפו כי בשורת פסקי דין נפסק כי בתי הדין הרבניים נמנעים בכל דרך אפשרית מממזור קטינים - גם כשמונחת בפניהם תוצאת בדיקה מדעית הקובעת את זהות האב המסוים. "העובדה כי בתי הדין הרבניים נתנו לאורך השנים פסקי דין סותרים בעניין רמות ודאות של בדיקת רקמות לעניין חשש ממזרות, רק מוכיחה כי אין מדובר בחוות דעת סופית הלכתית אשר מצדיקה חריגה מהוראות החוק, לא כל שכן באופן גלוי, כנדרש מרשויות המדינה, עמן נמנה בית הדין הרבני".

      "בישראל יש אלפי זוגות במצב דומה"

      עו"ד גלפנד, המייצגת את הזוג, סיפרה כי מדובר בתופעה רחבה בחברה הישראלית. "ישנם אלפי זוגות בישראל שנמצאים במצב דומה, מקרים בהם האישה לא השלימה את הליכי הגירושין טרם כניסתה להריון מבן זוגה החדש", אמרה. "בכל אותם מצבים המדינה נמנעת מלהכיר באביו האמתי של הילד, בטענה כי טובתו מחייבת בהכרח מניעה של פגיעה אפשרית בכשרות היוחסין שלו - גם כאשר מדובר בבני זוג חילונים, שנושא הכשרות מהם והלאה. כך, על מנת להביא לרישום האבהות, עד היום נאלצו זוגות כאלה בלית ברירה לבצע הליך של אימוץ של הילד על ידי אביו הביולוגי. במקרה זה הצלחנו לייצר ולהציג פתרון חדש, שנותן מענה לחששות ההלכתיים תוך כדי שמירה על טובת הילד וכבוד ההורים, אך לצערנו נתקלנו במבוי סתום בגלל התעלמות מופגנת של בית הדין הרבני מהוראות והנחיות מפורשות שניתנו לו בחוק. למעשה, נוצר מצב בו בית הדין הרבני רואה את עצמו מעל לחוקי המדינה ואינו כפוף להם".

      מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה כי "חוות דעת נשיא בית הדין הגדול על פי חוק מידע גנטי הן חסויות ונמסרות ישירות ליועץ המשפטי לממשלה, והוא מעביר אותן לתיקי בית המשפט בצירוף עמדתו. מטעמי צנעת הפרט אין מקום להתייחסות נוספת".

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il