פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם יש צורך ביטחוני בהקמת גדר הפרדה בגוש עציון?

      בעוד ששר הביטחון יעלון אומר כי "אין צורך" בקטע הגדר, שאמור לעבור דרך אתר המורשת הארכיאולוגי בכפר בתיר, המדינה משיבה לבג"ץ כי יש בו "צורך ביטחוני", גם אם לא יוקם בקרוב משיקולי תקציב. "משרד הביטחון מדבר בשני קולות"

      חברי הכנסת במליאת הכנסת לפני פיזורה, דצמבר 2014 (נועם מושקוביץ)
      "זה בכלל לא על סדר היום". יעלון (צילום: נועם מושקוביץ)

      ממשלת ישראל נכנסה לאחרונה אמנם לתקופת בחירות, אך למרות זאת היא עדיין מתפקדת ומקבלת החלטות. עם זאת, נראה שלפחות בנושא אחד - בניית גדר ההפרדה סביב גוש עציון דרך הכפר הפלסטיני בתיר (שחלקו בשטח הרשות הפלסטינית וחלקו בתחומי הקו הירוק) - היא מתעקשת שלא להחליט. כך לפחות טוענים בארגון הסביבה "אקופיס - ידידי כדור הארץ" שעתר לבג"ץ נגד תוואי הגדר.

      אלה אינם מתנגדים לתוואי משיקולים ביטחוניים או אידיאולוגיים, אלא משיקולים סביבתיים: התוואי, שאושר בשנת 2006, צפוי להרוס את אתר הטראסות הייחודי בבתיר, המשמר מורשת חקלאות אדם יחידה מסוגה במזרח הקדום, בת 4,000 שנים ויותר, הכוללת בין היתר גם את חורבות ביתר הקדומה מימי מרד בר-כוכבא.

      ביוני האחרון הוכר האתר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי ולאור כך קבע בית המשפט העליון בדיון האחרון בנושא כי על הממשלה לדון בתוואי מחדש לאור ההתפתחויות ולקבל החלטה. התיק, שעוסק בעתירה של ארגון הסביבה נגד התוואי, מתנהל בבג"ץ זה שלוש שנים.

      לפני כחודשיים הובאה בפני ישיבת הממשלה הצעת מחליטים בנושא תוואי הגדר, אך זו נמנעה מהצבעה - ולא בפעם הראשונה. בדיון הביע גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייגות מהתוואי הקיים. בשל ריבוי הקולות וגרירת הרגליים, כלשונם, דרשו העותרים לקבל תשובה מהמדינה לשאלה מדוע לא הגיעה להחלטה בנוגע.

      בתחילת שבוע שעבר מסרה המדינה לשופטי בג"ץ כי הממשלה לא משנה את החלטתה, וכי הכוונה להקים את התוואי, שמשרת צרכים ביטחוניים, לדבריה, בעינה עומדת. "הממשלה נתנה דעתה לנסיבות העדכניות הרלוונטיות למקטע תוואי בתיר בדגש על החלטת אונסק"ו ובחרה שלא לשנות מהחלטותיה הקודמות בעניין תוואי גדר הביטחון באזור זה", נמסר בתשובה לבג"ץ. "המשיבים שבים ומדגישים כי יש צורך ביטחוני בהקמת מקטע גדר הביטחון בתוואי נשוא העתירות ועל כן חוזרים על עמדתם כי דינן של העתירות להידחות".

      עוד בוואלה! חדשות:
      לבני: "במקום לקלל, בנט והימין צריכים להגיד לי תודה"
      "לכאב אין התיישנות": מאות בעצרת לצעירה שנאנסה והתאבדה
      נתניהו: "לא נעבור לסדר היום אפילו על רקטה אחת"

      הכפר בתיר (יותם רונן)
      הכפר הפלסטיני בתיר, שבו אמורה לעבור גדה ההפרדה לפי התוואי הקיים (צילום: יותם רונן)

      עם זאת, ב"אקופיס" טוענים כי הודעה זו תמוהה, בהתחשב בהודעה של רשות הטבע והגנים, שהייתה במקור משיבה בתיק לצד הצבא ומשרד הביטחון, כי היא מתנגדת להקמת גדר הפרדה באתר ואף הגישה לבית המשפט חוות דעת ביטחונית מפורטת המציגה חלופה אלקטרונית למקטע. גם שר הביטחון, מסתמן, מתנגד לתוואי הקיים. העותרים הגישו לאחרונה לבית המשפט העליון ריאיון של משה יעלון שהתפרסם בעיתון מקור ראשון, בו הוא אמר שאין לו כוונה לבנות את הגדר באזור גוש עציון. יעלון צוטט בראיון אומר כי "זה בכלל לא על סדר היום. אני יכול להיאחז בתירוץ שאין כסף, אבל עניינית אני לא רואה צורך כרגע בגדר סביב גוש עציון".

      בעתירתם ציינו העותרים כי המדינה מבזבזת כספים על ניהול ההליך המשפטי כבר שלוש שנים, כאשר בכובע אחד היא מתעקשת להמשיך עם תוואי הגדר הנוכחי מ"שיקולים ביטחוניים" ומנגד שר הביטחון מצהיר כי אין לו שום כוונה לבנות את הגדר במקום משום ש"אין צורך".

      עדות לאותה גרירת רגליים ניתן למצוא, לטענת העותרים, בהמשך תשובתה של המדינה לבג"ץ, מיד לאחר ההצהרה באשר לנחיצות תוואי הגדר: "מבחינת סדרי העדיפויות אין בדעת שר הביטחון לקדם לעת הזו את השלמת מקטע הגדר האמור. בכל מקרה עקב אי אישור תקציב המדינה לשנת 2015 והשלכות הדבר על תקציב הביטחון, עדיין אין מקור תקציבי לביצוע התוואי האמור בשנת העבודה הבאה".

      למרות זאת, כותב משרד הביטחון כי הוא "מבקש לשמר את התוואי המתוכנן להקמת הגדר במקטע נשוא העתירה עד למועד שבו יוחלט להקימה, בהתאם להערכות המצב הביטחוניות ושיקולי תקציב. אין באמור כדי למנוע ממשרד הביטחון להתחיל באופן מידי בעבודות עם דחיית העתירות במקרה של שינוי כלשהו בנסיבות".

      "התנהלות המדינה הופכת מיום ליום לפארסה"

      לדברי "ארגון ידידי כדור הארץ", המדינה מתנהלת בשני קולות. בארגון טוענים כי קברניטי המדינה מנסים שלא להיראות כאלו שמוותרים לקהילה הבינלאומית ונסוגים מתוואי הגדר. על הרקע הזה, לא מפתיע כי למרות שבהתייחסות הממשלה הרשמית לבג"ץ צוין כי התקבלה החלטה, בפועל לא קיימה הממשלה הצבעה בנושא כפי שדרש בג"ץ.

      "התנהלות הממשלה ומשרד הביטחון בסוגיית בניית גדר ההפרדה בטראסות בתיר הופכת מיום ליום לפארסה מביכה ושערורייתית ביותר", אמר מנכ"ל הארגון גדעון ברומברג. "נותר רק לתהות באשר לטיב המניעים של הצבא, אשר במשך שנתיים זועק כי קיים צורך בטחוני בוער להריסתו של אתר מורשת עולמי יחיד מסוגו. זאת בעוד שר הביטחון בוחר להצהיר כי הנושא אינו נמצא בסדר העדיפויות ואף אין תקציב בנמצא".

      "נראה כי חוסר יכולת להודות בקבלת החלטות שגויה בדיעבד גרם למדינה להתבצר בעמדות מסוכנות, אשר עלולות לגרום לנזק סביבתי בלתי הפיך לאתר זה ולהתפתחויות מדיניות מורכבות, בשעה שחלופה ביטחונית הולמת קיימת וכבר הוצגה לבית המשפט בידי רשות ממשלתית אחרת, רשות הטבע והגנים", סיכם.

      לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com