פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "לכאב אין התיישנות": מאות בעצרת לצעירה שנאנסה והתאבדה

      המשתתפים בעצרת הזיכרון הדליקו נרות לזכר מאיה-גאיה (ורד) לב, שהתאבדה בתחילת השבוע לאחר שנות מאבק רבות כדי להביא את אביה ואחיה לדין. "יש תחושה שהמערכת המשפטית הזניחה אותה, היא איבדה את כל התקוות"

      הפגנה בתל אביב בעקבות ההתאבדות של ורד לב שנאנסה בידי אביה, 20 בדצמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , עינב קפלן רז)
      "גם חולות נפש נאנסו ודוברות אמת". עצרת הזיכרון (צילום: ענבל קפלן רז)

      כמה מאות בני אדם הגיעו אמש (שבת) לשדרות בן ציון בתל אביב, שם התקיימה עצרת לזכרה של מאיה-גאיה (ורד) לב, בת 35, ששמה קץ לחייה בתחילת השבוע. במשך שנים, ניסתה לב להביא את אביה לעמוד לדין, לאחר שהתלוננה נגדו כי אנס אותה במשך שנים ארוכות. לב נאבקה ארוכות ואף פתחה בשביתת רעב לאחר שבית המשפט קבע בשנת 2010 כי יש לסגור את התיק בעניינה, שבו נתבעו אביה ואחיה באשמת ביצוע מעשים מגונים וגילוי עריות.

      יוזמת העצרת החלה מעט לאחר שנודע על מותה של לב. בדף הפייסבוק של האירוע, צוטטה לב בשיחה עם עורכת הדין רלי גוטמן, לאחר שגילתה שהפרקליטות החליטה לסגור את התיק בעניינה לאחר ארבע שנות דיונים בעניין. "נמאס לי להיות החמור של הפרקליטות, של החברה, של המשפחה שלי", אמרה לגוטמן. עוד נכתב בעמוד האירוע, כי "הדם על הידיים של כל כך הרבה אנשים: על ידי הוריה, ברור, על ידי הגננות והמורות שלא ראו (אולי כי ההורים היו ממעמד גבוה), על ידי הפרקליטות, על ידי החברה הזו שמוכנה להתייחס בכזו קלות ראש לעבירות מין שנעשות בנשים".

      התומכים בעצרת הגיעו עם נרות נשמה לשדרה, וקראו להתנהלות הוגנת במערכת החוק והמשפט אל מול נפגעות אונס ותקיפות מיניות. "לכאב אין התיישנות", "גם חולות נפש דוברות אמת" ו"ביטול חוק ההתיישנות לדוברות אמת" - אלה רק חלק מהשלטים שהונפו במהלך העצרת השקטה. "לא היו צעקות, זו לא הייתה הפגנה", אמרה עינב רז קפלן, שהשתתפה בעצרת. "האירוע היה אמור להעלות את המודעות של הסיפור ברחוב. בין היתר, הייתה בו קריאה לבטל את חוק ההתיישנות על עבירות מין בכלל, ועל כמה וכמה על עבירות בתוך המשפחה".

      עוד ידיעות בוואלה! חדשות:
      לבני: "במקום לקלל, בנט והימין צריכים להגיד לי תודה"
      נתניהו: "לא נעבור לסדר היום אפילו על רקטה אחת"
      "כשהבנתי שכל לוחמיי נהרגו, שלפתי רימון וחיכיתי למחבל"

      ורד לב שנאנסה על ידי אביה בילדותה התאבדה בפורטוגל (אתר רשמי , מתוך עמוד הפייסבוק)
      מאיה-גאיה (ורד) לב (צילום מסך מתוך פייסבוק)

      לדבריה של קפלן רז, "אחת הטענות של המשפחה הייתה שהיא הייתה חולת נפש ומסוממת, אבל נשאלת השאלה למה היא הגיעה לזה? בתור אחת שבגיל שלוש נאנסה על ידי אביה, גם אם הייתה חולת נפש או מסוממת זה לא אומר שהיא לא דוברת אמת".

      קפלן רז סיפרה כי השתלשלות האירועים בסיפור של לב התגלמה כמאבק ארוך ואיטי אל מול מוסדות בירוקרטיים רבים. "בשנת 2010 הייתה לה המון תמיכה מארגונים ומנשים פרטיות, אבל אלו מאבקים שנמשכים שנים בגלל המוסדות של המדינה. היא הייתה בחורה אמיצה וחזקה שבאמת נאבקה בכל הכוח בסיפור הזה. עורכת הדין שלה טוענת שהיא הצליחה בתיקים אחרים עם הרבה פחות ראיות. אין ספק שהוריה הם אנשים בעלי כוח חברתי מאוד משמעותי. אביה הוא פרופסור בטכניון ומעורב בתעשיית הנשק ואמה מנהלת מחלקה אונקולגית".

      "המערכת המשפטית הזניחה אותה, היא איבדה תקווה"

      עוד היא סיפרה כי על אף האומץ ועוז הרוח שגילתה לב, היא לא קיבלה ביטחון הן מהבית שלה והן מהמדינה. "תקיפה מינית, על אחת כמה וכמה בתוך המשפחה, היא פגיעה מתמשכת ופוצעת לשנים רבות", אמרה. "היא החליטה לפתוח במאבק עם הרבה אומץ וכוחות, היו המון משברים. את נאבקת כל כך הרבה שנים, המדינה לא הגנה עליה ובטח לא הבית. יש תחושה שהמערכת המשפטית הזניחה אותה, היא איבדה את כל התקוות שלה", אמרה.

      היא הוסיפה על העצרת עצמה, כי הצד האופטימי היה הנוכחות של גברים באירוע - דבר שלדבריה לא מרבה לקרות באירועים שנוגעים לאלימות נגד נשים ומאבקים שנשים מנהלות למען שוויון: "את העצרת ליווה כאב ועצב מאוד גדול. אני חייבת לציין שהיו המון גברים יחסית לאירועים כאלה. זה היה הצד האופטימי של הסיפור, אם יש בכלל".

      רויטל מדר, מארגנת האירוע, סיפרה כי על אף העצב הרב, "הידיעה שבמותה הנכיחה את שכולנו יודעות, הייתה ברורה וריחפה מעל העצרת: המערכות הללו, המשטרה, בית המשפט והפרקליטות, לא יודעים להתמודד עם נפגעות עבירות מין". לדבריה, "הפעם האצבע המאשימה היא כלפי הפרקליטות, אבל צריך לזכור ש-88% מהתלונות שלנו נסגרות כבר במשטרה. מי שכבר 'זוכה' שיגישו כתב אישום נגד מי שתקף אותה, פשוט מצליחה בנס - כי רוב הסיכויים שהתלונה לא תגיע לפרקליטות ושהעונש יהיה מגוחך".

      היא המשיכה ואמרה כי "העצרת היתה חשובה כי מאיה ניהלה מאבק ארוך וקשה, והיינו צריכות להקדיש לה לפחות את הערב הזה. לזכור אותה, לשמוע את שכתבה, לשמוע את מי שהיה קרוב אליה. וגם לכאוב ביחד את הכאב האדיר שחשות לנוכח מוות מיותר, שניתן היה למנוע אותו".

      לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.co.il

      (עדכון ראשון: 23:31)