קשה עדין לקבוע אם מותו של זיאד אבו עין, אחד מראשי הפתח בגדה, במהלך הפגנה מצפון לרמאללה, עלול להוביל להתקלחות רבתי. הפוטנציאל בהחלט קיים, בעיקר לנוכח ההחלטה של הרשות הפלסטינית לעצור את התיאום הביטחוני עם ישראל. אחד מחבריו של אבו עין, ג'יבריל רג'וב, חבר הוועדה המרכזית של הפתח, אמר לוואלה! חדשות כי כל צורות התיאום הביטחוני ייעצרו ללא הגבלת זמן ובנוסף, בכוונת הרשות לפנות בהקדם לשלל הארגונים הבינלאומיים בבקשה לקבל את פלסטין כחברה מלאה.
עוד בוואלה! חדשות
עפר שלח: "לא פוסלים ריצה משותפת עם הרצוג ולבני"
בג"ץ קבע: חנין זועבי תושעה לחצי שנה מפעילות בכנסת
חשד: חטף בת 7 באשדוד ותקף אותה מינית ביער מבודד
בראיון אחר הוסיף רג'וב, כי כבר אמש (רביעי) תתכנס ההנהגה הפלסטינית כדי לקבל החלטות קונקרטיות בנושאים הללו. אלא שבפועל, העניינים מתנהלים קצת אחרת מההצהרות של רג'וב בתקשורת. בשעות האחרונות נשמרו ערוצי התיאום השונים בין ישראל והרשות בכל הרמות, בכל הקשור לתיאום הביטחוני. אף בכיר פלסטיני לא הודיע לישראל על עצירת התיאום, ולהיפך. גם בנוגע למותו של אבו עין, הסכים מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, עם עמיתו הפלסטיני, חוסיין א-שייח', על השתתפות פתולוג ישראלי לצדם של פתולוגים ירדנים בבדיקת מותו של אבו עין שהוא, אגב, חברו של א-שייח'.
למרבה האירוניה, ואולי למרבה הצער, פרטי התקרית עצמה, כבר לא כל כך רלבנטיים. עדיי ראייה שונים מספרים אמנם כי אבו עין נדחף במהלך ההפגנה, ולא מעבר לכך, אך הפלסטינים כבר החליטו שאבו עין הוא שהיד שנהרג מאלימות של כוחות צה"ל. בתמונות המתעדות את רגעיו האחרונים, אבו עין נראה מדבר עם אחד מקציני צה"ל וצועק עליו, אולם לא מופעלת נגדו אלימות. גם לאחר מכן, כאשר אבו עין חש ברע, הוא מתיישב על הקרקע אך לא ניכרת כל התרחשות אלימה סביבו. האם ייתכן שבעיות בלבו גרמו למותו? בהחלט כן. אך בדומה למקרים אחרים בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, העובדות משחקות תפקיד פחות משמעותי. לכן גם פוטנציאל ההסלמה ממשי כל כך. על רקע הקיפאון בכלכלה הפלסטינית והתקריות האלימות המתרבות בין פלסטינים ומתנחלים, אפילו מוות שנגרם אולי מבעיה בריאותית עלול לבשר על תחילת התדרדרות ממושכת ומסוכנת.
אבו עין, בן 55, היה אחד האישים המוכרים ביותר לעיתונאים הישראלים המסקרים את השטחים. הוא דיבר עברית שוטפת ובילה בכלא הישראלי 13 שנים במצטבר (בפעם הראשונה הוא נאסר ב-1982 לאחר שהניח מטען חבלה בפח אשפה בטבריה והרג שני ישראלים). הוא היה מאנשי סודו של מרוואן ברגותי, מפקד התנזים, ובאפריל 2002 אף בחר ברגותי להסתתר בביתו של אבו עין, לא הרחק מרחוב אל-ארסאל, ושם גם נעצר על ידי כוח של יחידת דובדבן. ביקרתי בבית הזה ושוחחתי לא פעם עם אבו עין על המעצר הזה. בסופו של דבר, שיחת טלפון לא זהירה של ברגותי בה דיווח על מקום המסתור הובילה למעצרו בביתו של זיאד אבו עין.
(עדכון ראשון: 19:05)
הרשות תממש את האיום?
בשנים האחרונות התמקד אבו עין בסוגיית האסירים. הוא היה שם בכל שחרור אסירים והרבה להתראיין לכלי התקשורת הישראלים. על אף עברו הטרוריסטי, בשנים האחרונות בהחלט נחשב לאחד האישים המתונים בפתח ותמך בהידברות ובמו"מ עם ישראל. לאחרונה עבר לכהן כראש המנגנון למאבק בהתנחלויות ובגדר, במשרה המקבילה לזו של שר.
אמש, ככל הנראה, כבר נדע טוב יותר אם ההודעה על הפסקת התיאום הביטחוני הייתה בגדר הצהרה מאיימת בלבד או שמא לרשות יש כוונה אמיתית לממש את האיום הזה. הצעדים שעליה תחליט ההנהגה הפלסטינית, יקבעו כנראה את הכיוון הכללי שאליו אנו הולכים. אם אכן תתקבל ההחלטה הסופית להפסיק את התיאום הביטחוני בין ישראל והרשות ולפנות במקביל לארגונים הבינלאומיים, ההסלמה קרובה מתמיד. מצד שני, אם בכירי הרשות יפגינו איפוק, ייתכן שההתדרדרות תימנע.
אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com