משרד החינוך פרסם אתמול (חמישי) את פילוח תקציבי החינוך לשנת תשע"ב, שחשף ממצאים עגומים לגבי פערים ואפליות בתקצוב מוסדות החינוך בארץ. לפי הפילוח, ניכרת אפליה תקציבית משמעותית לטובת מוסדות החינוך הממלכתי דתי על פני מוסדות החינוך החילוניים, בכלל הגילאים בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. כמו כן, עולה תמונת מצב לפיה התקציבים המועברים למוסדות החינוך במגזר הערבי נמוכים משמעותית.
הגורמים המרכזיים לשונות בין המגזרים, לפי הפילוח, הם בין היתר רקע סוציואקונומי, צפיפות התלמידים, מתן שעות נוספות במוסדות החינוך היהודיים מעבר לתקן הבסיס וקצב כניסת המוסד לרפורמת "אופק חדש".
עוד ידיעות בוואלה! חדשות:
האם גדעון סער יתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד?
תיעוד: פיגוע הדקירה בסניף "רמי לוי" במישור אדומים
כדי להימנע מהטלת וטו: אובמה ירכך את הצעת הפלסטינים?
לפי הפילוח, בבתי ספר יסודיים בשנת תשע"ב, עלות שנתית ממוצעת לתלמיד רקע סוציואקונומי חלש במגזר הערבי עומדת על 14,055 שקלים, בעוד העלות הממוצע לתלמיד יהודי שמגיע מרקע כלכלי זהה עומדת על 18,088 שקלים. פערים דומים נרשמו גם עבור תלמידים יהודים וערבים מרקע סוציואקונומי בינוני, כשעלות שנתית ממוצעת לתלמיד ערבי היא 13,091 שקלים בעוד עלותו של תלמיד יהודי היא 14,974 שקלים. כמו כן, ניכרו הבדלים בין המגזרים גם בתחום הקצאת שעות הוראה עבור בתי הספר. עלות ממוצעת של שעות הוראה במגזר היהודי בבתי ספר בסביבה סוציואקונומית חלשה, עומדת על 369,845 שקלים, בעוד במגזר הערבי העלות הייתה בשנת תשע"ב רק 333,206 שקלים.
גם בתוך מוסדות החינוך היהודי ניכרים הבדלים בין המגזרים השונים. בעוד עלות ממוצעת לתלמיד בבית ספר ממלכתי רגיל מרקע סוציואקונומי חלש עמדה על 13,196 שקלים בשנת תשע"ב, תלמיד ממצב זהה במגזר החרדי נהנה מתקציב של 14,013 שקלים. אבל התקצוב הגבוה ביותר, ניתן לתלמיד ממצב סוציואקונומי חלש בבית ספר ממלכתי דתי, שזוכה להקצאתם של 15,391 שקלים בשנה.
בחטיבות הביניים נרשם בשנת תשע"ב חוסר שוויון נוסף בין המגזרים, והפערים אף מתרחבים במוסדות מהסוג הזה. בתקצוב ממוצע של תלמיד ערבי לעומת תלמיד יהודי מרקע סוציואקונומי נמוך, נרשם הבדל של כ-6,000 שקלים לטובת תלמידם יהודים. אצל תלמידים מרקע סוציואקונומי בינוני-חלש ההבדל עומד על כ-4,000 שקלים, ואצל תלמידים מרקע בינוני, ההבדל עומד על כ-1,500 שקלים. בתיכונים, ההבדל בין התלמידים עומד על כ-4,000 שקלים לטובת תלמידים יהודים על פני ערבים, אך הפער מצטמצם אל מול תלמידים דרוזים ועומד על כאלף שקלים בלבד.
בגיל תיכון, התקציב עבור תלמיד חרדי הוא הנמוך ביותר ועומד על 16,025 בלבד, בעוד התקצוב של תלמיד בתיכון ממלכתי דתי עומד על הסכום הגבוה ביותר מכלל המגזרים 27,615 שקלים. בתיכונים, התקצוב מבוסס על תקן השעות הקבוע בהתאם לדרגות הכיתה, מסלול הלימודים, סוג הכיתה הרכבה וההגשה לבחינות בגרות.
"מורים משכילים יותר מועסקים בבתי הספר החזקים"
בדוח מפורטות גם הסיבות לפערים התהומיים שבתקציבים בין המגזרים. "מורים משכילים יותר ומנוסים יותר מועסקים בבתי הספר החזקים", נמסר ממשרד החינוך. "כך, נוצר 'אפקט כפול' מורים ותיקים יותר, הם לרוב מורים שצברו יותר גמולים, תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר וכן תוספת שעות שבועיות לתלמידים המחויבים בתגבור לימודי היהדות על פי חוקת הזכאות לבגרות בבתי הספר בפיקוח הממלכתי דתי ובפיקוח החרדי".
דו"ח התקציב מבוסס על נתונים שנאספו במשרד בשנה האחרונה, בכפוף להחלטת הממשלה משנה שעברה, ושימש מסד נתונים לרפורמת "תקצוב הדיפרנציאלי" ששר החינוך המתפטר, שי פירון, הכריז עליה בשבוע שעבר. הדו"ח פילח לראשונה בשקיפות את התקציבים בזרמים השונים, זאת לאחר שמשרד החינוך הואשם לא אחת בערפול וחוסר שקיפות בתקציביו.
מחקר שפורסם בתחילת שנת הלימודים, חשף את הנזקים שיוצרת אי-השקיפות בתקציב משרד החינוך. החוקרים נחום בלס ויוליה קוגן ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הראו במחקרם כי על אף שהתקציב בהחלט גדל בעשור האחרון, הקושי בהבנתו מצייר תמונת מצב מעורפלת לגבי השגת היעדים שהוצבו עבורו. "לכאורה התקציב והדיונים סביבו פתוחים לציבור", אמרו בלס וקוגן, "אך למעשה אין הדבר כך. התקציב הוא בבחינת מבוך גם עבור אנשי מקצוע". לדברי החוקרים, לא מדובר בתקריות חד פעמיות של פערים, ולכן ניתן להסיק מכך שמדובר ב"ביטוי מדיניות אשר ברורה לממונים על תקצוב החינוך, אך סמויה, לפחות בעת הדיונים על התקציב, מהציבור".
(עדכון ראשון: 23:18)
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com